1. עוד מעט כבר אמצע אוגוסט, וטמפה ביי רייז עדיין בראש המזרח. לעולם הבייסבול לא היו ספקות שהרייז יפלו בישורת הסופית, אבל בינתיים הם ממשיכים לרוץ קדימה ולא עושים סימנים של עצירה. הנתון המדאיג בטמפה ביי הוא הפער העצום בין מאזן הבית (17:45) והחוץ (29:23). ביום חמישי הם פתחו בהפסד מסע של תשעה משחקי חוץ, שאחריו יפגשו את האיינג'לס בשלושה משחקי בית. השבועיים הקרובים יהיו קריטיים לשחקניו של ג'ון מאדון, שיצטרכו לגלות בגרות ולצאת מהתופת הזו כשהם עדיין בראש הבית.
2. אחרי צ'ין מינג וונג ופיליפ יוז, איבדו השבוע היאנקיז גם את ג'ובה צ'מברליין, כנראה שעד סוף העונה. פציעה אחת היא מקרה, שתיים היא חוסר מזל, כששלושה מגישים נפצעים לתקופה כל כך ארוכה, חייבים לחשוב שיש פה משהו שיטתי.
3. אז איך התרגלו החבר'ה החדשים לקבוצות שלהם? בינתיים, נראה שמצוין. קסאווייר ניידי חובט בניו יורק כאילו אין מחר, למני רמירז יש כבר ארבעה הומרים בדודג'רס, ג'ייסון ביי רשם לפחות חבטה אחת בכל משחק, כולל הומר ומשחק של ארבע חבטות, בבוסטון, טשיירה (צודק, גררו) קומסי קומסה באיינג'לס וגריפי עדיין מדשדש בוייט סוקס, אבל לפחות העיר את פול קונרקו וניק סווישר.
4. משה ברקוביץ', חבר טוב (ועל כך נאמר "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה". אני מבקש שלא תגידו לי מי אני, זה לא יהיה נעים) מתאר את קייל פרנסוורת' כ"מגיש שתמיד ייתן את ההומראן ברגע הלא נכון". פרנסוורת' נכנס ביתרון של דטרויט בטמפה ביי ונתן שני הומראנים משווים, כשהוא מסיים עם שלוש ריצות חובה. המשחק הבא שלו היה מול שיקגו וייט סוקס ונחשו מה? הומר בן שתי ריצות לאלכסי רמירז. אם זה החיזוק שהבולפן המחריד של הטייגרס קיבל, כנראה שהדגל הלבן על עונה כושלת יתנוסס בקרוב בגאון בעיר המכוניות.
5. ב-7 באוגוסט 2007 ירה בארי בונדס להומר ה-756 שלו, זה שהציב אותו במקום הראשון, לפני האנק ארון. שנה ויום חלפו, ולבונדס עדיין אין קבוצה ב-MLB. הוא אולי קשיש אבל הפרישה הזמנית שלו עומדת בקרוב מאוד להפוך לקבועה. כן טיפוס חרא, לא טיפוס חרא, זה, יותר מהכל. עצוב.
ליריאנו מחפש את דרך המלך
6. מינסוטה, כבר צויין כאן, היא דוגמה ומופת להתנהלות נכונה של קבוצה חסרת אמצעים בעולם הבייסבול. הטווינס הבליחו השבוע לרגע עם עליה לפסגת המרכז, רגע לפני שנושלו משם על ידי הוייט סוקס. אחרי שהתברר שפרנסיסקו ליריאנו כשיר לעלות לגבעה, מינסוטה אמרה שלום לליבאן הרננדז, ועכשיו הבמה היא של המגיש הצעיר שכבר עבר כמה וכמה פציעות בקריירה הקצרה שלו. עם ליריאנו בריא, הטווינס יכולים לדבר חזק עוד השנה ובטווח הארוך. הבכורה המחודשת שלו הייתה מבטיחה, עכשיו צריך להמשיך לעקוב.
7. ככה נראה השבוע (זה שהחל ביום שני) של ראול איבנייז מסיאטל: 9 מ-18, 12 הכנסות רצים, שלושה הומראנס וחמש ריצות. לו רק היה עקבי ולמארינרס היו עוד שניים-שלושה מחבטים כאלה, הכל היה נראה אחרת בסיאטל. אה, וואלה, אם כבר מדברים על סיאטל, נזכרנו באחד שהיה עקבי אצלם רק בנפנופים באוויר, ריצ'י סקסון, שחבט לגראנד סלאם במדי היאנקיז.
8. הבולפן של המטס הוא משהו נוראי, אבל בגלל הזגזוגים של פילדלפיה ופלורידה, הם עדיין חזק בתמונת ה-NL מזרח. עם השליטה הבלעדית של אנהיים, הכניעה של דטרויט, הבריחה של הקאבס והמחראה של ה-NL מערב, נראה שהבית הזה ובית ה-AL מזרח יהיו היחידים שייכנסו לספטמבר עם מירוץ פלייאוף משולש.
9. אם כבר נגענו באוקלנד, הקבוצה הזו הפסידה עשרה משחקים רצופים. יכול להיות שבילי בין החליט להפוך את העניין הזה של טריידים לתחביב, אבל על המוראל של השחקנים שלו זה לא בדיוק השפיע לטובה.
10. המשחק האחרון של רנדי ג'ונסון אמנם הסתיים בהפסד, אבל שימו לב לארבע הפתיחות האחרונות של הביג יוניט: שבעה אינינגים, שבעה, 6.1 7.1 עם שתי ריצות חובה בלבד ו-19 סטרייקאאוטים. כשהוא עקבי, הוא מתחיל להיות מפחיד.