בייבי שאק מחכה לקובי

היום סופוקליס סחורציאניטיס כבר מרגיש הרבה יותר טוב. כמה טוב? טוב כל כך שהוא אפילו מצליח להשלים אימון אינטנסיבי פעם ביומיים. יחסית, הוא גם קליל יותר: רק 168 קילוגרמים, בשקילה שנערכה לא מזמן. במונחים של סחורציאניטיס, וודאי שבהשוואה לקיץ שעבר, מדובר בשינוי דרמטי. כל כך דרמטי, שביוון פתאום יש כאלו שסבורים שאולי יום אחד הוא יתיישר ויהיה בן אדם.

וזה הרבה מאוד עבור שחקן שבקיץ שעבר היה כמעט גמור. ספורטאי שתפח למימדים שלא רק שסיכנו את קריירת הכדורסל שלו, אלא גם היוו סכנה מוחשית לבריאותו. מספר חודשים קודם לכן, בעיצומה של עונת 2006/7, החליט מאמן אולימפיאקוס, פיני גרשון, לבעוט מהסגל את השחקן הסורר, שלמעשה התנהל מאז ועד לחודשי אותו הקיץ ללא מסגרת סדירה. בחודש יולי הגיע הסנטר לפגישה עם בעלי הקבוצה, פנאיוטיס אגילופולוס, והתבקש להישקל.

איש לא יודע במדויק כמה הראה המשקל, אבל ההערכות ביוון דיברו על 208-210 קילו. שזה קצת יותר מהיפופוטם קטן והרבה יותר מסתם חיה רעה כמו שאקיל אוניל. סביר ומעבר לכך שיש משהו בהערכות הללו, כיוון ששבועיים לאחר מכן נשקל סחורציאניטיס מחדש והפעם נעצרו הספרות על 204. נבחרת יוון עמדה לפתוח את הכנותיה לקראת יורובאסקט 07', אך סחורציאניטיס נאלץ לוותר. פיני גרשון, מצידו, הודיע לחברי ההנהלה של אולימפיאקוס כי אין לסחורציאניטיס מה לעשות אצלו באימונים, שהרי ממילא הוא לא יוכל להתאמן. "ובכלל", דיווחו ביוון שהוסיף המאמן, "עד שהוא כבר מגיע הוא זז כאילו הוא עושה טובה, אז עדיף לכולם שיישאר בבית".

בקיץ ההוא הלך והתדרדר מצבו הנפשי המעורער-ממילא של סחורציאניטיס. וככל שהורע מצבו, כך הידק הבחור הגדול את הקשר המיוחד שפיתח עם המקרר בביתו. וכשסיים לאכול, היה שותה. את לילותיו העביר במיטב מועדוני אתונה. זו הייתה השגרה שלו: בלילה שתה, ביום אכל. והיו עוד כהנה וכהנה מאורעות שבעדינות נספר כי הם אינם הולמים את אורח-חייו של ספורטאי מקצוען, ואפילו לא רבע-מקצוען. אולם סחורציאניטיס צפצף על כל החוקים המקובלים. "הוא הרגיש שכולם וויתרו עליו", מספר העיתונאי ניקוס ורלאס, "ופשוט איבד שליטה".

לאולימפיאקוס צורף סחורציאניטיס בקיץ 2005, כשעד אז הספיק הפרוספקט המבטיח בן ה-20 לעבור באירקליס, קאנטו האיטלקית ואריס סלוניקי. תחת הדרכתו של יונאס קזלאוסקאס פרץ סחורציאניטיס לתודעת חובבי הכדורסל האירופאי: את השלב הראשון ביורוליג סיים עם 9.9 נקודות ו-4.5 ריבאונדים ב-18 דקות בלבד בממוצע. בטופ-16 טיפס ל-11.2 ו-5.7, ובסדרת רבע הגמר מול מכבי היווה פקטור משמעותי עם 13.3 ב-20 דקות (68% מהשדה).

כשהוא נישא על גלי המומנטום החיובי, זומן סחורציאניטיס לסגל נבחרת יוון באליפות העולם 06' שנערכה ביפן. לאחר משחק חצי הגמר הבלתי-נשכח, בו גברה יוון על ארה"ב 95:101 (בין היתר, גם הודות ל-14 נקודות ב-17 דקות של סחורציאניטיס), שמו כבר נישא בפי כל. בסיום אותה עונה לקח גרשון את המושכות באולימפיאקוס מידיו של קזלאוסקאס, ולמרות שהצהיר כי יעשה בסחורציאניטיס שימוש נרחב, הקשר בין הצדדים נותק עוד בטרם החל.

הסיבה לכך הייתה שגרשון, אשר הביא עימו לפיראוס את מאמן הכושר אבי קובלסקי, וויתר בכך על שירותיו של קוסטאס חציכריסטוס, שפיקח אישית לא רק על הרגלי התזונה של סחורציאניטיס, אלא גם שימש עבורו כמעין פסיכולוג לעת מצוא. "אם קזלאוסקאס דאג לסופו בלי הפסקה, לגרשון הייתה פילוסופיה אחרת", אומר ניקוס ורלאס. "לא עניין אותו לדבר או לעבוד עם כל שחקן בנפרד. הוא חשב שכל שחקן צריך לדעת איך לטפל בגוף שלו ולכן לא הקדיש לכך זמן ומחשבה, אלא נטו לכדורסל. בסופו של דבר, זה בדיוק מה שהרס את סופוקליס: יש לו מנטאליות של ילד בן 5 והוא צריך סביבו אנשים שישגיחו עליו. כשאף אחד לא שם עליו עין, הוא מתחיל לעשות שטויות".

סחורציאניטיס החל להעלות במשקל, ובמקביל טען גרשון כי השחקן לא השקיע מספיק באימונים. התוצאה המיידית הייתה ספסול ארוך ומשפיל. אז סחורציאניטיס המשיך לאכול. "המשקל הטוב ביותר של סופוקליס היה במרץ 2006: 147 קילו", נזכר ורלאס. "הוא היה סופר-אתלט, עשה כמעט כל מה שרצה. היו לו המון משחקים של 20 נקודות, רובן בדאנקים. ואני לא מדבר על הטבעות בהתקפות מעבר, אלא במשחק עומד של 5 על 5". שישה-עשר חודשים לאחר מכן נוספו למשקלו קרוב ל-60 קילוגרמים.

במהלך חודש ספטמבר, לקראת פתיחת עונת 2007/8, העמיק השבר בין סחורציאניטיס לאולימפיאקוס. גרשון ניפה אותו מהסגל והנהלת המועדון ביקשה לשלוח אותו למכון הרזיה מיוחד בארה"ב. סחורציאניטיס סירב. עד לחודש ספטמבר ניהלו הצדדים קרב מתוקשר, כאשר השחקן משיב לטענות הקבוצה דרך אתר האינטרנט הרשמי שהקים. הדיון הפומבי סביב סוגיית משקלו החל להעלות ריח באושים. וכפי שאומר העיתונאי ורלאס, "מעולם לא התעסקו רבים כל כך במשקל של אדם אחד".

המפנה הגיע רק כאשר אולימפיאקוס איימה כי תפסיק לשלם את שכרו. סחורציאניטיס התרצה ונשלח דווקא לשוויץ, שם התמקם בקליניקה של מומחה בעל שם עולמי בתחום התזונה והחל בתוכנית הרזיה מיוחדת בת שלושה חודשים. אולם מעבר לעניין המשקל, הבשורה האמיתית הייתה בכך שסחורציאניטיס החל לטפל גם בבעיותיו הנפשיות.

"כשמדברים על סופוקליס צריך להבין שזה לא עניין המשקל, אלא הראש", מסביר ורלאס. "מגיל צעיר הוא כל הזמן נמצא בעליות וירידות – לא רק משבוע לשבוע, אלא גם מיום ליום, משעה לשעה. הוא יכול לפגוש אותך בבוקר ולהתחבק איתך כאילו אתם אחים, ובערב הוא יפגוש אותך ולא יסתכל עליך בכלל. בנוסף, יש לו בעיות של הרס עצמי. בשוויץ הוא סידר קצת את הראש, הבין איך צריך לחיות כמקצוען. כי בעיית המשקל שלו צצה רק כשהוא נקלע למצב נפשי קשה – אז הוא אוכל, ואז מגיעים הקילוגרמים. לכן, כל עוד הוא לא טיפל לעצמו בראש, זה לא היה משנה גם אם היה עובר אלף דיאטות".

ואומנם, בראיון שהעניק לפני מספר שבועות למגזין היווני "ספורט פלוס" נשמע סחורציאניטיס אדם שונה לחלוטין. "הגעתי לנקודה שהייתה בלתי אפשרית עבורי ככדורסלן מקצועי", הוא הודה. "הבנתי שאני גורם לעצמי נזק, כמו גם פוגע באנשים סביבי. הבנתי הרבה דברים על עצמי בתקופה בשוויץ. היה לי קשה, הייתי שם כמעט לבד לגמרי. הייתי צריך להתמודד עם כל הבעיות שלי. אני רוצה להאמין שעשיתי צעד בכיוון הנכון".

כשחזר ליוון, במהלך מרץ 08', שקל סחורציאניטיס 166 ק"ג בלבד. לשמחתו, גרשון כבר לא היה שם כדי לקבל את פניו באולם השלום והאחווה. "כשהמצב בין מאמן לשחקן מתדרדר ככה, אי אפשר לומר שזה באשמתו של צד אחד בלבד", טען סחורציאניטיס באותו ראיון, בו התייחס לראשונה למערכת היחסים העכורה עם המאמן הישראלי. "שני הצדדים אחראים באותה מידה. גם אני הייתי אשם, אבל גם הוא (גרשון). אולי זה בגלל האופי שלנו. אף פעם לא הטלתי בספק את יכולות האימון שלו, אבל כן היו לי טענות לגבי ההתנהגות שלו ולגבי הדרך בה הוא החליט לטפל בי. שמחתי מאוד לשמוע שמינו את ינאקיס למאמן במקומו, כי ידעתי שהדברים כבר יתגלגלו אחרת עבורי".

עם שובו מהקליניקה בשוויץ התעקשה הנהלת אולימפיאקוס כי סחורציאניטיס יחתום על חוזה חדש, לשנתיים נוספות, שכן "בקבוצה חשבו שבגלל כל ההשקעה בסופוקליס והעובדה שלא קיבלו ממנו כלום בחזרה, הוא 'חייב' להם עוד עונה, מעבר לחוזה שהחזיק בו ממילא", אומר ורלאס. ראשי הקבוצה דאגו לעגן בחוזהו החדש סעיפים ברורים הקשורים לבעיות משקל ומשמעת. ב-17 באפריל ערך את משחקו הראשון זה קרוב לשנה, בו קלע 11 נקודות. למרות סיום עונה מוצלח למדי, שוב כשלה אולימפיאקוס במשחק החמישי של סדרת גמר הפלייאוף, והפסידה אליפות נוספת לפנאתינייקוס.

ינאקיס, מספרים ביוון, משאיר תמיד עין אחת פקוחה על סחורציאניטיס. ההחתמות האחרונות שביצע כמאמן אולימפיאקוס, בהן צירופם של ניקולה וויצ'יץ' וזוראן ארצג, מוכיחות כי עדיין רחוק היום בו ישוב סחורציאניטיס להיות השחקן הדומיננטי שהיה רק לפני שנתיים. "סופוקליס עדיין לא יכול לשחק יותר מ-20 דקות", משוכנע ניקוס ורלאס, "הוא אמור לעלות מהספסל ולתת 15-18 דקות טובות בערב, שאולי יעשו את ההבדל". הזדמנות אמיתית ראשונה תינתן לסחורציאניטיס כבר בשבוע הבא, עם פתיחת טורניר הכדורסל האולימפי. למעשה, לאחר פרישתם מהנבחרת של לזארוס פפאדופולוס ודמוס דיקודיס הוותיקים, הפך סחורציאניטיס לסנטר הטבעי הטוב ביותר שיש ליוונים להציע.

"סופוקליס יהיה כנראה רק השחקן השישי-שביעי ברוטציה", סבור ורלאס. "למרות שגם ככה הוא ישקיע המון בטורניר הזה, כי חשוב לו להחזיר לינאקיס. ינאקיס מנסה לגונן עליו, להרחיק אותו מהתקשורת. אני לא יכול לומר שמצפים מסופוקליס להוביל את הנבחרת הזו, כי עד לא מזמן הוא היה במעין חצי-פרישה. אבל התוכנית בשוויץ הצילה את הקריירה שלו. עכשיו מצפים ממנו שיתאמן חזק, שיהיה במצב טוב מבחינה גופנית ומנטאלית, שלא יעשה בעיות. אם הוא יהיה בסדר, אז שחקן כזה, עם כזה כוח וכזו מאסה, בהחלט יש לו את היכולת לשנות משחקים, כפי שעשה נגד האמריקאים באליפות העולם לפני שנתיים".

ביום שלישי הקרוב, מול לברון, קובי ויתר כוכבי נבחרת ארה"ב, ינסה סופוקליס סחורציאניטיס לשחזר את הסנסציה ההיא, אולם בעיקר להוכיח לכולם כי למד לנווט בין השדים שמתרוצצים לו בראש לבין המפלצת שהוא על הפרקט.

ohadgreenwald@walla.co.il