השכונה המגוונת ביותר בעולם

בבייג'ינג מוכנים לטקס הפתיחה כבר יותר משבוע, ובפרק הזמן הזה אפשר היה להרגיש רק את הציפייה הגדולה של הסינים לאירוע הנוצץ, לטקס שיהיה הגדול מכולם. כמיטב המסורת הסינית, שולבו שם מופע זיקוקים מרהיב, בנוסף לארסנל של חידושים והמצאות שכנראה רק הסינים יכולים לחשוב עליהם.

בוקר יום שישי בבייג'ינג, ומסביב לאצטדיון האולימפי נוהרים אלפי אנשים. רובם מקיפים את הגדרות שמסביב למתחם, מנצלים את תחילתו של סוף השבוע, ובאים עם כל המשפחה כדי להצטלם במקום שנכנס להיסטוריה המודרנית של סין. השאר הם אנשי מקצוע, עיתונאים, צלמים, שדרים ומה לא – שהכמות שלהם רק הולכת וגדלה מיום ליום. אם בתחילת השבוע אפשר היה לנוע בחופשיות במרכז התקשורת העצום שיש כאן, הרי שהיום הוא כבר מלא לגמרי בחלק גדול מ-5,600 העיתונאים שהגיעו, לא כולל אנשי טלוויזיה ורדיו.

את האווירה האוניברסאלית אפשר היה להרגיש כבר אתמול בטקס הנפת הדגל הישראלי בכפר האולימפי. הטקס הזה מיועד למעשה לחמש משלחות בכל פעם, וישראל חלקה אותו יחד עם דנמרק, בהוטאן, פפואה ניו-גינאה והאנטילים ההולנדיים. חוויה גדולה, אבל הספורטאים הישראלים סופגים את האווירה הזאת יום ולילה בכפר האולימפי, השכונה המגוונת ביותר בעולם. תחשבו על משהו בסדר גודל של שיכון בעיר בארץ, שמאוכלס באנשים מיותר מ-200 מדינות. כולם אוכלים ביחד, ומגישים כאן אוכל מכל העולם, כולם משחקים במחשב, צופים בדי.וי.די, או סתם מטיילים עם מצלמת הוידיאו בשבילי הכפר הפסטורליים, אולי כדי לתפוס תמונה עם אחד הספורטאים הגדולים בעולם.

שחיינים, אתלטים, כדורסלנים, טניסאים – יש כאן מספיק, וגם אם לא נתקלתם במישהו שמוכר מהטלוויזיה, חובבי הגיאוגרפיה יכולים להפיק הנאה רק מההתבוננות בכל הספורטאים האלה, שמסתובבים בדרך קבע עם מדי הלאום שלהם. זו יכולה להיות המתעמלת מקזחסטן במיני מרקט, הכדורסלן ממאלי שעושה ג'וגינג, הקופץ לרוחק מאיי קיימן במכונת השתיה או "סתם" שיאן העולם ב-110 משוכות, דיירון רובלס הקובני.

אם כבר מדברים על אישים גדולים, גם נשיאנו שמעון פרס יהיה בטקס הפתיחה. הגיחה שלו לסין החלה ביום חמישי בערב, כשהתחנה הראשונה שלו הייתה מגורי הספורטאים הישראלים בכפר האולימפי. בדרך כלל, עיתונאים לא מוצאים יותר מדי עניין בטקסים רשמיים שכוללים פוליטיקאים וספורטאים. אבל כאן היה משהו אחר. שמעון פרס, האישיות הפוליטית הוותיקה בארץ, לא נזקק לשום טקס רשמי. הוא פשוט נכנס לבניין המגורים, עשה היכרות עם כל אחד מהספורטאים והמאמנים, ובאמת התעניין במה שעובר עליהם.

בדרך כלל זה יכול להישמע כמו קלישאה אחת גדולה, אבל מי שהיה שם הרגיש בבירור עד כמה הביקור הספציפי הזה עזר לספורטאים, שבתקופה מסוימת רואים רק אחד את השני, והלחצים הפנימיים שלהם מתערבבים זה בזה. הפגישה עם פרס הסתיימה, והספורטאים הישראלים יצאו מעודדים במיוחד לארוחת הערב. השילוב של התמיכה והעידוד בנוסף למצעד המשלחות, שהולך ומתקרב באצטדיון האולימפי המרשים כאן – עשו את שלהם.