"הצוואה של קוסטיה היא שאלון ישחה"

עריכת וידאו: אמיר לב

אלון מנדל מתחיל לעכל את האסון שפקד את משפחתו. אמש (רביעי) התבשר השחיין האולימפי על מותו הבלתי צפוי של אביו, קוסטיה, שעלה על סולם בביתו, שקרס וגרם לפגיעה בראשו שהכריעה אותו.

מנדל, שממתין כעת לאחותו, מאיה, שיצאה אמש לבייג'ינג, קיבל את ההחלטה להמשיך בתחרות על אף האסון, כשבוודאי הדמות שתהדהד לו בראשו בזמן המשחה הוא קוסטיה. אימו, רינה, סיפרה בראיון לגלי צה"ל את השתלשלות הדברים: "המשלחת הגיעה אליו והעירה אותו. הם לא בישרו לו. אנחנו בישרנו לו בטלפון. הוא היה בהלם, בערך באותו הלם שלי כששמעתי את החבטה".

תחילה הוצב איסור פרסום על הדברים, כשבעיקר אתרי האינטרנט נתבקשו להימנע מדיווח על המקרה. המשפחה חששה כי מנדל, שנוהג לגלוש לרוב ברשת, יקרא על המקרה במחשב. אימו הסבירה: "הפרסומים החלו לרוץ באינטרנט. מכיוון שהוא חיית אינטרנט, לא רצינו שהוא יראה את זה שלא מהבית. הערנו אותו בלילה שלו. המשלחת הייתה מדהימה, הם לקחו ותמכו בו. הוא היה בטוח כשהעירו אותו שמצאו אצלו משהו בבדיקת סמים. הנושא הזה כל כך רגיש כשכבר לא יודעים מאיפה זה יכול לבוא".

על נסיבות המקרה, סיפרה רינה: "קוסטיה הוא בחור מדהים, אופטימי והכל אצלו בקטנה. בחודש האחרון הוא צבע את הבית מבחוץ. רצינו להפוך אותו לחגיגי יותר לקראת האולימפיאדה. הסולם היה בסדר כל הזמן ונשאר רק דבר קטן עם המנורה. התייחסתי לזה בשאננות, הסולם גם מאוד משוכלל. אבל זה נגמר איך שזה נגמר".

על הסיבות שהשאירו את המשפחה דווקא באולימפיאדה בבית, סיפרה אימו: "אנחנו מלווים את אלון לכל תחרות שלו ודווקא לבייג'ינג החלטנו שאנחנו לא יוצאים. אלון יהיה מבודד. אם היינו נוסעים לא היינו יכולים להתקרב אליו. אנחנו נשב עם שתי הבנות ונראה בגאווה את המשלחת צועדת ואת אלון מייצג את ישראל".

רינה נשאלה בין השאר גם על המשך התחרות של אלון ואמרה: "בשל השאלה אם להישאר או לחזור שלחנו את מאיה. אני חושבת שהצוואה של אבא שלו היא לשחות, להתפוצץ במים, לעשות את הכי טוב שהוא יכול ולהגיע לחצי הגמר. אלון שאל מתי ההלוויה ואמרתי לו שזה תלוי בו. מההבנה ומההיכרות שלי עם מאיה, היא בולדוזרית, היא עזבה את הכל בסערה ואמרה שהיא נוסעת מהר לשדה התעופה. כשהיא תגיע לשם היא תהיה עם אלון ותנחה אותו ברוח ספורטיבית רק איך שהיא יודעת לעשות את זה. אנחנו נחכה לשניהם".

אפרים זינגר, ראש המשלחת הישראלית, סיפר הבוקר במסיבת העיתונאים על השתלשלות האירועים: "בשתיים בבוקר קיבלנו טלפון מאימו של אלון שבישרה לנו מה קרה. היא ביקשה שלא נעיר אותו בינתיים, ושעתיים לאחר מכן היא התקשרה שוב וביקשה שרופאת המשלחת תעיר אותו ובמקביל שייקשרו אותה איתו. מנדל קיבל את הבשורה, וכבר באותה שיחה התבשר על ידי אמו להישאר ולהתחרות באולימפיאדה, כפי שאביו היה רוצה".

גילי לוסטיג, ראש היחידה לספורט הישגי, התייחס להחלטתו של מנדל להישאר בבייג'ינג: "הוא החליט שהוא רוצה לעשות את הכל כדי להגשים את החלום של אביו, שליווה אותו מינקותו לאורך כל הקריירה שלו, והגיע לכל תחרות. אלון חושב שהדרך הטובה ביותר לכבד את זכרו של אביו היא להישאר ולעשות את הטוב ביותר. טרגדיה איומה כזו יכולה להוביל להתרסקות בתחרויות, או לקבלת כוחות מחודשים ואיזו רוח גבית כדי להצליח מעל המצופה".

ג'ון אורבנצ'ק, מאמנו האמריקאי של מנדל במכללת מישיגן, שהגיע עם המשלחת האמריקאית: "הטרגדיה מצערת מאוד, אני מכיר טוב מאוד את אביו של אלון, ואמרתי לו שאני בטוח שאבא שלו היה רוצה שהוא ימשיך, וצריך להקדיש את המשחקים לאביו. אלון הפך עכשיו לגבר במשפחה, ובתור התחלה הוא צריך להוכיח את עצמו בבריכה. אני בטוח שמבפנים תהיה לו מוטיבציית יתר כדי להמשיך".