"הקומוניסט", התשובה השבועית ל"כלכליסט"

ריספקט

יותר ויותר, מכל כיוון, נשמעת האבחנה – לא מעניין אותנו אולימפיאדה. זה הטרנד הלוהט. הקומוניסט זועק מרה, על עולמו של אוהד הספורט שהולך ומצטמצם

רונן גיל, "הקומוניסט"

אלברטו חואנטורנה לוקח את ה-400 מטר במונטריאול, קרל לואיס לא יכול לבן ג'ונסון המסומם, נדיה קומאנצ'י באה למוסקבה מבוגרת וכבויה, והיא כולה בת 18. ומייקל ג'ונסון, ונעים סולימנגולו וחליל מוטלו, אחוז נכבד מחוויות הספורט המעצבות שלי נוצרו באולימפיאדות ובימים האלו הזיכרונות מציפים. עוד מעט החגיגה מתחילה שוב, אבל אין עם מי לעשות חימום. אין עם מי לחלוק את התרגשות. חברי הטובים איתם אני לוגם כל בוקר את הקפה השכונתי ואת מדורי הספורט טוענים בתוקף שזה לא מעניין אותם. וזה לא רק הם. יותר ויותר, מכל כיוון, נשמעת האבחנה, בלי שמץ של בושה, או מבוכה. לא מעניין אותנו אולימפיאדה. זה הטרנד עכשיו.

מילת המפתח היא צמצום. כולם מצטמצמים בימנו, גם הקומוניסט, צריך להודות. זה הפרדוקס של העולם החדש. מצד אחד מגוון האפשרויות גדל, מצד שני אותו מנגנון כלכלי דוחק את כולם להתכנס לתוך המוכר והצר. עוד מעט קט ועולמו הטלוויזיוני של אוהד ספורט ממוצע יכלול את התפריט הבא: משחקי ליגה בכדורגל, משחקי גביע הטוטו, משחקי אימון, ובסופי שבוע הדובדבן – משחקונים פנימיים של שלושה על שלושה. נמאס מכדורגל? חוזר על עצמו? אז למה לראות שחייה, או אתלטיקה, אם אפשר לגוון בתדריך של לותר מתאוס באסיפת הקבוצה. מפליא אותי, איך בערוץ הספורט עוד לא קלטו את פוטנציאל הרייטינג הטמון בשידור חי של האסיפות האלה.

אם כך הוא הדבר, תשאלו ודאי, אז איך זה שאחרי הזכייה של פרידמן בזהב הייתה כאן התלהבות גדולה כל כך? והרי נדמה היה שהמדינה כולה נמצאת יחד איתו ולימור לבנת על הפודיום. ההסבר פשוט: החיבור בין עם ישראל והמדליה הוא לא עניין של ספורט נטו. אם הייתה כאן אי פעם תרבות של צפייה ועניין בספורט אולימפי היא דעכה עוד לפני אתונה 2004. זו רק האובססיה להראות לגויים שיצרה ברגע נתון אקסטאזה לאומית סביב גלשן רוח. האובססיה קיבלה את מבוקשה, הראנו את מה שצריך, השבנו את כוח ההרתעה הציוני . הסיפור מת. עוד מדליה, פחות מדליה, למי אכפת. תנו להצטמצם בשקט.

זה קרב אבוד. אין כנראה כבר טעם להסביר למצומצמים את נפלאות האולימפיאדה. על המסורת, על הדרמות ועל גלעד ויינגרטן. מה שנותר זה רק להתמקם ליד איזה מקלט טלוויזיה ראוי ולהתענג לי בבדידותי. לכו אחיי היקרים אוהדי הכדורגל, העבירו את זמנכם במשחקי אימון באשדוד, הוציאו את זעמכם על המאמן החדש. המשיכו לחרוש את הארץ לאורכה ורוחבה בעקבות הכנותיה של הקבוצה. חשוב מאוד, אחרת איך תדעו מה הכושר של טומאסיץ' והאם יבוריאן השתלב? רק אל תעשו יותר מדי רעש ואל תנתקו לי בטעות איזה חוט שמוביל לממיר. יש פה אנשים שרוצים לראות קצת ספורט בשבועיים הקרובים. עוד מעט מתחיל הגמר בהרמת משקולות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully