חו"ל טובעני

כאשר מדברים על המסורת הבעייתית של בית"ר באירופה, מכוונים בעיקר למשחקי החוץ של הקבוצה. אז נמדדת ההשכלה המנטאלית של מועדון ויכולתו הנפשית לשחק על תוצאה, תחת לחץ מתמיד של קהל, הרחק מכל הדברים הקטנים שאתה רגיל אליהם בבית: האצטדיון המוכר, הקהל המחבק, הדשא הקבוע. למרות מגמת השיפור האיטית והלא מספקת של בית"ר באירופה, בכל הנושא של מבחנים בחוץ, בית"ר נכשלה בגדול – מטען היסטורי אותו היא נושאת עד לאצטדיון הלוהט בקרקוב, אצטדיון שהכריע קבוצות יותר אירופיות בגנום שלהן מאשר בית"ר.

אם יש משהו שמשחקי החוץ הקודמים של בית"ר מזכירים, זה את משחקי החוץ הראשונים של נבחרת ישראל באירופה. הרגליים רועדות, השיטה מתפרקת, ההגנה טועה, השוער מתבלבל – משהו תמיד קורה, התכנית איכשהו תמיד משתבשת. נתחיל את הסקירה שלנו בבודו גלימט, קבוצת הדייגים המפורסמת, שניצחה בטדי 1:5 את בית"ר של אלי כהן וכמעט הביאה לפיטוריו עוד לפני תחילת עונת 1996/7. למשחק החוץ בית"ר יצאה עם רוח נקמה במפרשים, אבל הפסידה 2:1. אגב, מספר שבועות קודם לכן בית"ר ניצחה בחוץ את פלוריאנה ואלטה 1:3, אבל קשה להשוות בין משחק חוץ במלטה למדינה קצת יותר מתקדמת מבחינת כדורגל באירופה.

ב-1997/8 בית"ר הגיעה לאירופה כאלופה, והתחילה את המסע בהפסד חוץ לסילקס קארטובו המקדונית. רק 1:0, אבל עדיין מביך. בית"ר ניצחה בגומלין בטדי 0:3, ויצאה למשחק חוץ מול ספורטינג ליסבון בו הפסידה 3:0. הקבוצה הישראלית עברה לגביע אופ"א, הוגרלה מול פ.צ' ברוז, ונתנה בטדי את המשחק הכי גדול שלה באירופה עם ניצחון 1:2. הרבה יותר מרשים מה-1:2 על קרקוב, ובטח מול יריבה יותר רצינית, עם כדורגל יותר שוטף, יותר אירופי. בית"ר הגיעה לברוז' עם הרבה ביטחון, אבל חטפה 3:0 בראש. תומר אזולאי חטף מרפק מחלילו פאדיגה.

בתחילת עונת 1998/9 בית"ר ניצחה 0:1 בחוץ את בי 36 מאיי פארו, אבל אז באה השישייה המפורסמת בליסבון מול בנפיקה. בית"ר שוב נשרה לגביע אופ"א ויצאה למשחק חוץ בגלזגו מול ריינג'רס. הקבוצה מהבירה כבר הראתה יכולת טובה בהרבה מאשר במשחק בליסבון, אבל הפסידה 4:2. עוד הפסד חוץ. בית"ר חזרה לאירופה רק בעונת 2000/1 עם אלי גוטמן, וסיימה במשחק החוץ מול ויט טיביליסי בתיקו 1:1 בלבד, לפני שעלתה שלב למפגש מול פאוק סלוניקי. התוצאה, אתם יכולים לנחש, לא חידשה: הפסד 3:1.

גם בעידן גאידמק, בית"ר היצרית, הישראלית כל כך, לא הגדירה את עצמה מחדש בחוץ. ב-2006/7 היתה זו דינמו בוקרשט שניצחה בביתה את בית"ר 0:1, בעונה שעברה בית"ר הפסידה אותה תוצאה בקופנהאגן, ואפילו לא הגיעה לגביע אופ"א. ביום רביעי מחכה לבית"ר משחק חוץ קשה מאוד, באחד מהאצטדיונים היותר ביתיים באירופה מבחינה סטטיסטית ומבחינת תנאים סביבתיים. לפני שמעלים את בית"ר למפגש מול ברצלונה, לפני שחוגגים את הניצחון בטדי על קרקוב, כדי לקחת בחשבון את מאזן האימה של בית"ר במשחקי חוץ באירופה.