פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מסך עשן: עישון מזיק לשחקני כדורגל?

        עישון מזיק לבריאות, אבל מי אמר שהוא מזיק לקריירה של שחקני כדורגל. ברקוביץ': "בכל הקבוצות שלי היו מעשנים, אין הוכחה שזה מפריע"

        כשירדו מהמטוס שחקני יובנס דוגאנה, הקבוצה מסן-מרינו שהתמודדה מול הפועל תל אביב בסיבוב המוקדם הראשון של גביע אופ"א, חלקם מיהרו לשלוף מהתיקים הפרטיים את קופסת הסיגריות המקומית כבר בנתב"ג, הוציאו את מקל העשן והחלו לינוק בששון ושמחה את החומרים הלא בריאים. עבור קהל הצופים הישראלי היה זה סמל לחובבנותם של השחקנים הלא מקצועיים. הרי לא היינו מצפים לראות שחקנים ישראלים, כדורגלנים או כדורסלנים פעילים, שרגע לאחר נסיעה קצרה באוטובוס או מטוס, ידליקו מיד את הסיגריה התורנית.

        הגישה הרווחת בעולם הספורט גורסת כי עישון משמעו נזק בריאותי ואי לכך ספורטאי המעשן באופן קבוע מנהל "אורח חיים לא ספורטיבי", מין שם קוד להתנהגות שאינה מצופה מספורטאי מקצועי. בכדי להבין את המשמעות המיוחדת שמעניקים בקבוצות הכדורגל ברחבי העולם להימנעות מעישון, אפשר לקרוא את המסמך עליו חותמים ההורים והילדים במחלקת הנוער של מועדון הפאר האיטלקי, מילאן. "גם השחקנים וגם הוריהם ימנעו באופן מוחלט מעישון במהלך משחקי הכדורגל של הקבוצות השונות של המועדון", נכתב במסמך. "מעבר לשעות הפעילות, המועדון מצפה מההורה כי ישמש דוגמה חינוכית לילדו הספורטאי וימנע מעישון באופן מוחלט".

        את אלוהי, ראיתי בקפה. הוא נתגלה לי בעשן סיגריות (לאה גולדברג)

        קל לפתור את תופעת העישון בקרב שחקנים מקצוענים בגיחוך על חובבנים מהליגה המפוארת של סן-מרינו, אולם לא ניתן להתעלם מרשימה מפוארת של שחקנים אדירים בקנה מידה עולמי, שבנוסף לביצועים מדהימים על הדשא השחירו את ריאותיהם בטבק שרוף.

        יוהאן קרויף, למשל, עישן גם בתור שחקן פעיל וזה לא מנע ממנו להיות אחד מהכדורגלנים הטובים בעולם אי פעם. אומנם לאחר שפרש ממשחק פעיל והמשיך לעשן בצרורות חטף ההולנדי שני התקפי לב קשים שגרמו לו להימנע מההרגל המגונה, אך בביצועיו כשחקן זה לא פגע. לאחר האירוע הבריאותי הקדיש עצמו קרויף למלחמה בעישון והופיע בפרסומות כנגד סיגריות, בהן הוא נראה מקפיץ בגאונות חפיסת סיגריות נטולת שם ואז בועט אותה בבעיטת וואלה אדירה החוצה מחייו.

        בצרפת, מדינה שהפכה את עישון הסיגריות לאחד מטקסיה החילוניים רבי הרושם, ניסו לבדוק את תופעת העישון בקרב ספורטאים בצורה מעמיקה. בשנת 1993 נעשה סקר מקיף בין שחקני הכדורגל במדינה ובו נבדק אחוז המעשנים מקרב השחקנים הפעילים בשתי הליגות הראשונות. התוצאות מפתיעות: מתוך 257 שחקנים שהסכימו להשתתף בסקר, 36 אחוז דיווחו כי הם מעשנים באופן סדיר. 39 אחוז מהשחקנים והמאמנים האמינו כי עישון ומשחק פעיל לא רק שלא מפריעים אחד לשני, אלא אפילו מסתדרים מצוין ביחד.

        אבל, כאמור, לא רק בצרפת מעשנים. סלאבן ביליץ', מאמן נבחרת קרואטיה ואחת מהדמויות היותר צבעוניות בכדורגל העולמי, הודה עוד בהיותו שחקן פעיל כי הוא משלב בין אורח חיים ספורטיבי לעישון סיגריות מאסיבי, שילוב שלא עלה לו בהצלחות ספורטיביות. "זה נורמאלי לעשן באירופה", התייחס ביליץ' לסוגיה במהלך טורניר היורו האחרון. "שניים מהשחקנים שלי בנבחרת מעשנים ואין לי עם זה שום בעיה. גם בתור שחקן זה היה מקובל אצלנו בנבחרת. אפילו המאמן הקודם, מירוסלאב בלאזביץ', היה עסוק בלשונרר מאיתנו סיגריות. בנבחרת גרמניה אני יודע שעישנו לפחות 20 אחוז מהשחקנים. אומנם באנגליה כששיחקתי זה היה משהו אחר, פחות שחקנים שהכרתי עישנו בצורה קבועה, אבל מצד שני, כל הזמן הייתי שואל אותם 'איך אתם יכולים לשתות כל כך הרבה?".

        סיפור ההצלחה הקרואטי גם מנפץ הדעה המקובלת כי עישון מפריע להישגים וגם מעלה שאלה מעניינת: מדוע אוהדי הכדורגל האנגלי מקבלים בהבנה ורואים בחיוב את הנהירה ההמונית של שחקני כל הקבוצות לפאבים המקומיים, תוך כדי שתיית אלכוהול חסרת אבחנה ומצד שני כשווין רוני, שחקנה של מנצ'סטר יונייטד, נתפס בעדשת מצלמה כשהוא מעשן בזמן חופשת הקיץ שלו, כל הצהובונים האנגליים חוגגים והפרשנים המכובדים מדברים על מוסר העבודה הלקוי של הפנומן? לא בטוח שניתן למצוא לכך תשובה הגיונית, מעבר למסורת השתייה המפוארת של האנגלים החביבים, ומסורת של דעות קדומות בנוגע למותר ואסור.

        המורה תביני זה כל כך ברור, אם לכם מותר אז למה, למה לי אסור? (תיסלם)

        בישראל המצב, כרגיל, מורכב. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2005 היוו ההוצאות על טבק ומוצרי העישון כ-1% מסך ההוצאות של משפחה ישראלית ממוצעת. בקרב הספורטאים אין נתונים מדויקים. מה שבטוח הוא כי העישון בקרב הספורטאים הישראלים נעשה במחשכים. לא בפרהסיה. לא יהיה סביר להניח כי שחקני כדורגל ישראלים מקצוענים יסתכנו בוועדות משמעת לסוגיהן ובפרסום שלילי רק בגלל שהתרשלו ועישנו באיזו מסיבה מתוקשרת או בדרך לאוטו לאחר האימון מבלי לשים לב לעדשות המצלמה הקולטות אותם. ציד המכשפות הזה, גורם ללא מעט כדורגלנים מוכרים להסתיר את אהבתם לסיגריות בכל דרך, ורבים מסרבים בכלל לדבר על כך.

        "כשחקן פעיל לעולם לא עישנתי ואני לא מתכוון לנסות את זה אף פעם בחיים שלי", אומר בתוקף אייל ברקוביץ'. "סיגריות זה נזק בריאותי בלתי הפיך ולדעתי לעשן ולהיות ספורטאי זה פשוט אנטיתזה". אולם גם ברקוביץ', ששיחק בעברו במספר לא מבוטל של קבוצות בארץ ובחו"ל, יודע כי תופעת העישון נפוצה מאוד גם בעולם הספורטיבי. "לא הייתה קבוצה ששיחקתי בה שלא היו בה מספר שחקנים שעישנו. כולם ידעו שזה קורה. גם המאמנים כמובן ידעו מהתופעה ואף אחד לא עשה מזה עניין גדול. בשורה התחתונה, למרות הנזק הבריאותי הברור, אין עוד הוכחה חד משמעית כי עישון סיגריות מפריע מבחינה ספורטיבית, בטח לא בטווח הקצר והתופעה הזו ללא ספק קיימת".

        "בתקופתנו היו כאלו שעישנו אבל גם אלה שעישנו נתנו כבוד והשתדלו לעשן בגניבה ולא בפרהסיה", אומר רפעת טורק, כוכב העבר של נבחרת ישראל והפועל תל אביב. "אני מכיר שחקנים שעישנו גם בנבחרת ישראל, אבל עשו זאת בשקט, בפינה, בחדר או בחצר בחוץ. למאמן אין שליטה אבסולוטית בנושא הזה. הוא יכול לבקש שבמתחם שלו לא יעשנו, אבל מעבר לזה זה תלוי בשחקן עצמו והוא צריך להבין שזה המקצוע שלו ועישון רק פוגע בו. מפריעים לי גם השחקנים שפרשו ועכשיו הם מאמנים, והם מעשנים אפילו בזמן משחק. איך אתה כמאמן יכול לבקש מהשחקנים שלך לחיות חיים ספורטיביים אם אתה בעצמך לא חי חיים ספורטיביים?"

        לופא קדוש, מאמן הפועל ירושלים, הוא אחד הסמלים הבולטים של איש הכדורגל הישראלי שנותן ידו בסיגריות. "כשאתה בליגת העל, כמאמן, מוציא סיגריה אחת בזמן משחק מייד כל המצלמות מתמקדות בך, התחושה הייתה שאני מעשן שעה וחצי ברצף ובפועל עישנתי סיגריה אחת", אמר קדוש להגנתו. "אני אתחיל ואומר כי אין ספק שלעשן זה לא טוב ולא בריא. זה מזיק ומפריע גם לתפקוד היומיומי ולכושר הגופני. כל מי שמעשן רוצה להיגמל מההרגל הזה, תאמין לי. הבעיה שלא תמיד זה אפשרי".

        תופעת העישון נפוצה גם בקרב הספורטאים בישראל?

        "אני יודע בוודאות על הרבה שחקני כדורגל ומאמנים שמעשנים בסתר כי זה לא נעים להם. זה הרי לא אסתטי לשבת במגרש ולעשן. בטח לא על ידי שחקן כדורגל, שחל עליו איסור מוחלט בנושא הזה. מצד שני, אני כמאמן לא יכול לדעת מה כל שחקן עושה בזמן הפרטי שלו. אצלי בקבוצה אני לא נתקל בשחקנים שמעשנים, אבל אני יודע בוודאות שהיו לי ויהיו לי הרבה שחקנים שעושים את זה. רגע, מה אתה חושב, שבן אדם מתחיל לעשן בגיל 40? הרי כל המאמנים שהיום מעשנים, היו מעשנים גם כשחקנים פעילים. בתקופתי, גם אני עישנתי כשחקן פעיל ושחקנים היו יוצאים במחצית לעשן סיגריה מחוץ לאצטדיון".

        כמו מי?

        "אני לא רוצה להביך אנשים ספציפיים, אבל הרבה אנשי כדורגל עישנו".

        לחץ, תנו לו לצאת

        מבחינה רפואית אין כל ויכוח כי העישון מסוכן לבריאות. מספיק להיכנס לאתר של האגודה למלחמה בסרטן ולקרוא את הדברים הבאים: "העישון עלול לגרום למוות בטרם עת, למחלות סרטן שונות, מחלות בדרכי הנשימה, מחלות לב וכלי דם ולירידה באיכות החיים של המעשן. לעיתים הנזק הגופני אינו ניתן לתיקון", על מנת להתחלחל ולזרוק את הסיגריה התורנית מיד לפח. אולם דווקא רפואת הספורט מציגה גישה מעט שונה בנוגע לעישון בקרב ספורטאים.

        "אין ספק כי לעשן זה לא דבר טוב. זה לא בריא והסכנות ידועות לכולנו", אומרת ד"ר אירנה עמנואל, ראש המחלקה לרפואת ספורט ופיזיולוגיה במרכז הרפואי של מכון וינגייט. "מצד שני, ספורטאים שמתחרים באופן סדיר נמצאים תחת המון סטרס. המון לחץ. לא כדאי להכניס את הספורטאי לסטרס גדול יותר ולהכריח אותו להפסיק לעשן מיד, כי זה לא יועיל ויגרום לסטרס עוד יותר גדול שיפריע לתוצאות".

        אז את בעצם ממליצה לספורטאי שמעשן, לא להפסיק לעשן?

        "כמובן שעדיף שספורטאי לא יעשן בכלל, אבל אם הספורטאי כבר מכור זה משהו אחר. ספורטאי מנהל דרך חיים שהיא מאוד מתוחה ועדיף לעבוד איתו ביחד על הפסקה מדורגת של העישון ולא להכניס אותו למתח נוסף על ידי גמילה מיידית".

        אז אולי הגיע הזמן שנפסיק לצפות מאלילי הכדורגל והספורט בכלל לשמש דוגמה ומופת בחברה בה הם נמצאים? העישון, לצער כולם, הוא תופעה חברתית נפוצה. במידה וספורטאי עומד בכל המטלות המצופות ממנו, למרות שהוא מעשן, מי אנחנו שנחנך אותו לאורח חיים בריא יותר? "אנשים מפסיקים לעשן רק כשזה קשור לבעיות רפואיות", מסכם לופא קדוש. "קשה מאוד להגיד לאנשים מכורים להפסיק לעשן והמאמנים מעדיפים לא להתעסק בזה. אגב, אם אתה רוצה לזהות שחקנים פעילים שהיום מעשנים תבדוק אם הם משחקים ולועסים מסטיק. זה סימן בדוק".

        noam_tirosh@walla.co.il