1. ההתערבות שלי עם אריאל גרייזס על כך שהיאנקיז לא יהיו בפלייאוף ספגה מכה קשה בשבועות האחרונים. בעוד בוסטון וטמפה ביי מתקשות בחוץ ומנצחות בבית, הפסים עושים את מה שהם תמיד ידעו לעשות בחלק השני של העונה ופותחים מבערים. את ההצלחה של ניו יורק במשחקים האחרונים ניתן לזקוף בעיקר לאנדי פטיט ולמייק מוסינה. שני המגישים הותיקים הבינו שבלי צ'ין מינג וונג ובהיעדר אופציות ממשיות לטריידים, הקבוצה על הגב שלהם. מלבד ההפסד לבוסטון, בשבעת המשחקים האחרונים לא ירד פטיט משישה אינינגים. מוסינה כבר על מאזן 6:13 ו-ERA שעומד על 3.26, בדרך לאחת העונות הטובות שלו בעשר השנים האחרונות. בקצב הזה אני אפסיד בעוד התערבות, אבל מה חדש?
2. ואם נישאר ביאנקיז, השבוע עקבתי בפורום ספורט אמריקאי של וואלה! אחרי מיני-ויכוח באשר ליכולתו של דרק ג'יטר, שנגע בשאלה אם הוא עדיין כזה גדול, או שהפעולות שלו רק מצטלמות טוב. האמת היא שקצת קשה לפגוע בקדושתו של אחד השורטסטופים הגדולים בהיסטוריה, אבל חייבים להסכים שבעונות האחרונות ג'יטר נוסע בעיקר על אדי המיתוס. הוא חובט ב-28.5 אחוז, שזה בהחלט לא רע אבל יחסית אליו זה נמוך (הכי נמוך בקריירה), ההגנה שלו לא מדהימה וכבר הרבה זמן שהוא לא סיפק את חבטת הקלאץ' שמצדיקה את הכינוי "מר נובמבר" שנתן לו בזמנו ג'ורג' סטיינברנר. לא שג'יטר הוא נקודה חלשה ביאנקיז, ממש לא, אבל אפשר לומר בודאות שהוא כבר לא מה שהיה.
3. ואחד אחרון לגבי היאנקיז: בדרך כלל בארי בונדס נשמר לסעיף מספר 5, אבל הפעם יש לנו אייטם אמיתי עליו - האנק סטיינברנר העלה את שמו בפגישת הקבוצה. זה לא אומר שהוא יגיע ליאנקיז וכרגע האפשרות נראית קלושה, אבל עם הפציעות של חורחה פוסאדה והידקי מאטסוי וחוסר היכולת של ריצ'י סקסון, עמדת ה-DH של ניו יורק יכולה להסתייע בסלאגר.
4. יש כמה קבוצות שהיו שמחות שאוקטובר יהיה כבר כאן. המטס, למשל, היו עולים לפלייאוף, אבל התחושה היא שלמרות הריצה היפה שלהם הם יכולים יותר והיו מעדיפים להתבשל עוד קצת. מי שבהחלט הייתה שמחה לו מחר היה הפלייאוף נפתח היא מילווקי, הקבוצה הכי חמה בליגה. הברוורס פשוט נראים מעולה, כשגם המזל עוזר להם. כרגע נראה שהבעיה של נד יוסט תהיה להחזיק את השחקנים שלו במומנטום במשך יותר מחודשיים, וזו משימה לא קלה, בעיקר לקבוצה שלא מנוסה במאבקים על הכרטיס.
5. ועוד במילווקי, סי.סי. סבאתיה סגר השבוע משחק מלא שלישי ברציפות. אחרי פתיחת עונה בינונית עם קליבלנד המדשדשת, הסיי יאנג של ה-AL בעונה שעברה עושה את הריצה שלו לתואר בחטיבה המקבילה. בינתיים הוא על 4 ניצחונות ב-4 פתיחות מאז שהגיע למילווקי. כרגע נראה שעשו שם עסקה לא רעה.
בית הקברות של PNC פארק
6. ביום שני חזר קיפ וולס להגיש בקולורדו לאחר פציעה ארוכה. המאזן שלו - 0.1 אינינגים, שבע חבטות, הולכה ושבע ריצות חובה. ביום רביעי הגיש איאן סנל במדי פיטסבורג ביוסטון. גם יתרון 0:4 באינינג הראשון לא הספיק לו, והוא סגר שלושה אינינגים בלבד עם שש חבטות וחמש ריצות חובה.
וולס היה פעם המגיש עם הפוטנציאל הגדול ביותר בפייראטס. סנל היה עד לפתיחת העונה אס בהתהוות. אלה רק שניים מבין מגישים שנחשבו לגלמים רגע לפני שהם הופכים לפרפרים יפהפיים. שמות נוספים שאפשר להזכיר הם קריס בנסון, זאק דיוק ואוליבר פרז, כולם נראו כמו הדבר הבא וכולם קרסו במערכת הכושלת שנקראת פיטסבורג פייראטס או אחרי שיצאו ממנה (פרז הוא היחיד שיצא מזה, אבל עדיין סופג פלאשבקים מדי פעם). פיטסבורג היא בית קברות לשחקני בייסבול ולמגישים בעיקר. ככה זה כשכבר 15שנה מצהירים על תהליך בניה ורק ממשיכים להרוס.
7. לאיינג'לס יש את המאזן הטוב ביותר במייג'ורס, אבל משום מה הם לא נספרים ברצינות ויש לכך סיבה. מי שעקב אחרי המשחקים מול בוסטון בשבת ובראשון, יכול היה להיתקל בתופעה שחוזרת על עצמה: יותר מדי שחקנים שמגיעים למצבי הבקעה עם פחות משני אאוטים ולא מקודמים לבסיס הבית. בעוד ההגשה של אנהיים ממשיכה להיות טובה (אם כי לא דומיננטית כשהייתה), ההתקפה פשוט לא מספקת את הסחורה. בהתחשב בעובדה שלמלאכים אין באמת יריבות במערב ושהם הקבוצה היחידה בליגה שטובה יותר בחוץ מאשר בבית (18:31 בחוץ לעומת 21:31 בבית), לא נראה כרגע שגם ביתיות לכל אורך הדרך תעזור להם ושהפלייאוף הזה יסתיים בצורה שונה משלושת הקודמים שבהם השתתפו.
8. קרי ווד, הקלוזר של שיקגו קאבס, חזר לרשימת הפצועים, הפעם בגלל יבלת באצבע. אל תזלזלו בפציעה הזו, שהפריעה ללא מעט מגישים במהלך הקריירה (ג'וש בקט, למשל). אל תזלזלו בה בעיקר כשמדובר בקרי ווד, כי גם אם אין לזה ביסוס והוא אמור לחזור לקראת תחילת אוגוסט, תזכרו איפה שמעתם את זה לראשונה: יש חשש שהאיש סיים את העונה.
9. בשקט בשקט חזר כריס סניידר, התופס של אריזונה, לשחק. כזכור, סניידר סבל משבר באשך השמאלי ונעדר מספר שבועות. ואם הדיווחים על זה העבירו לכם צמרמורות, חכו שתשמעו מה יש לו להגיד: "אני לא מאחל את זה לאף אחד, זה לא דומה לשום דבר. זה היה הכאב הגדול ביותר שחוויתי אי פעם. זה מטורף, אתה לא חושב שזה יקרה אבל כשזה כבר קורה חייבים להתמודד עם זה". המדור מעניק לו את התואר גיבור השנה כבר מעכשיו.
10. לכל אורך העונה אנחנו מפמפמים פה על דטרויט. האמת היא שהטייגרס לא עשו עדיין אף ריצה משמעותית העונה, אבל הם התייצבו ולא פחות חשוב מכך - בעוד שיקגו ומינסוטה עושות צעד קדימה, הם עושים צעד ורבע. התקדמות איטית אבל חשובה. נכון לכתיבת שורות אלה, דטרויט רחוקה 5.5 משחקים מהוייט סוקס ו-2.5 מהטווינס. העונה הזו עדיין ארוכה, ומה שבטוח הוא שה-AL מרכז ימשיך להיות מעניין, כמו תמיד.
11. סעיף הבונוס: בדרך כלל כשמגיעים סמוך למועד סיום הטריידים, קבוצות שאיבדו עניין מעבירות שחקנים כדי לקבל משהו תמורתם רגע לפני שהם הופכים לחופשיים. כך, למשל, סבאתיה שעבר מקליבלנד למילווקי. השנה אוקלנד העבירה כבר שני מגישי מפתח למרות שהייתה במרחק סביר מהאיינג'לס (5-6 משחקים). באטלנטה מדברים על טרייד על מארק טשיירה, כשהקבוצה מרוחקת 6.5 משחקים בלבד מהמטס ב-NL מזרח הלא צפוי. "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר", אמר יוגי ברה. האמנם?
12. ועוד סעיפון בונוס: קולורדו מרוחקת שישה משחקים בלבד ממוליכת המערב, אריזונה. המאזן לא מזהיר, 58:45, אבל כמו שהבית הזה נראה, אל תתפלאו אם שוב תמצאו את הרוקיז בפלייאוף.
12.