איימון סאליבן: האיום האוסטרלי

רק שני שחיינים אוסטרלים זכו במדליות במשחים האישיים לגברים, במשחקים האולימפיים באתונה 2004. אולי זה נשמע מוזר, כי אוסטרליה היא מעצמת השחיה השניה בעולם, אבל כשמסתכלים על השמות של אותם שחיינים, איאן תורפ וגראנט האקט, אין כל כך צורך לנסות ולהיזכר בשחיינים אוסטרלים אחרים.

כאלה הם האוסטרלים - הם מודעים לעובדה שכמות האוכלוסיה בארצות הברית גדולה בערך פי 15 מזו שלהם ומתעסקים באיכות ולא בכמות. הבעיה הגדולה היא שהכוכב הגדול יותר מבין השניים שהזכרנו כאן, איאן תורפ, פרש משחיה תחרותית ובאוסטרליה מחפשים יורש.

למעשה מישהו כבר סומן, ובהתחשב בעובדה שמדובר באוסטרליה, מחובתנו לעשות לכם היכרות עם איימון סאליבן - יש כאלה שקוראים לו יורשו של תורפ בגלל המעמד. בפועל, אין ממש קשר בין סאליבן לתורפ, שאהב במיוחד את משחי ה-200 וה-400 חופשי. סאליבן הוא ספרינטר, ששיפר שיא עולמי בן 7 שנים שהיה שייך לאחד מגדולי השחיינים בכל הזמנים, אלכסנדר פופוב הרוסי. מה שעוד יותר מרשים הוא שגם שיאו של פופוב נחשב למדהים, מאחר והשיא הקודם במשחה ל-50 חופשי החזיק מעמד במשך עשור שלם.

מדובר בשיאן עולם, בספרינטר אדיר, בבחור בעל מראה מצודד וברומן עם כוכבת שחיה אחרת באוסטרליה - סטפני רייס. מה צריך יותר כדי להפוך לשחיין המתוקשר ביותר במדינה שלימדה אותנו על אופייה החטטני דרך "יצירת המופת" קרוב רחוק?

ועכשיו ברצינות. איימון סאליבן הוא אכן הדבר הבא של השחיה האוסטרלית, והקרבות בינו לבין אלאין ברנאר הצרפתי במשחי הספרינט בסגנון חופשי, כבר מסומנים כשניים מאירועי השיא של המשחקים האולימפיים.

סאליבן הוא בן 23 ולא, אין כאן סיפור קורע לב של ילד עני ששחה בין הגלים בחוף נטוש ו"ניצוד" על ידי מאמן בכיר שבמקרה שהה במקום. להיפך, סאליבן גדל בפרת' להורים אמידים והכי חשוב, בבית גדול עם בריכה בחצר. מכאן למעשה מתחיל הרומן שלו עם השחיה - רומן שהתפתח מאוחר יותר עם טכניקות האימון החדישות של האוסטרלים.

ב-2002 הוא קטף את התואר המשמעותי הראשון שלו כשזכה באליפות אוסטרליה לגילאים במשחי הספרינט, שנתיים לאחר מכן הוא כבר טס עם המשלחת האוסטרלית למשחקי אתונה 2004, עוד לפני גיל 19, וסיים עם רביעית השליחים שלה ל-4X100 חופשי במקום השישי. בינתיים הוא הספיק להפוך לשחיין הספרינטים הבכיר באוסטרליה וב-2006 הוא הפך לספרינטר האוסטרלי המהיר בכל הזמנים, כששבר את השיא הלאומי ב-50 חופשי. ב-2007 הוא זכה במדליה הראשונה שלו בתחרות בינלאומית גדולה, כשסיים שלישי באליפות העולם במשחה ה-100 חופשי. כמו כן, באותה אליפות הוא גם זכה במדלית הזהב עם הרביעיה האוסטרלית ל-4X100 מעורב.

הפריצה הגדולה שלו הגיעה ב-2008, כשבתחילת העונה הוא הדהים את העולם ושבר את שיאו בן 7 השנים של אלכסנדר פופוב ב-50 חופשי, כשעצר את השעון ב-21:56 שנ', שיפור של 8 מאיות. ה"סוס הצרפתי" אלאין ברנאר הצליח לקצץ 6 מאיות נוספות מהשיא באליפות אירופה, אבל סאליבן הצהיר על כוונותיו במבחנים האוסטרליים למשחקים האולימפיים וקבע זמן פנומנלי של 21:28 שנ'.

על הנייר, איימון סאליבן יכול לתרום ארבע מדליות זהב לנבחרת השחיה האוסטרלית בבייג'ינג. מדובר במשחים האישיים ל-50 ו-100 חופשי ומשחי השליחים ל-4X100 חופשי ו-4X100 מעורב. מצד שני, צריך לזכור שמדובר בספורטאי פגיע, שלמרות גילו הצעיר עבר חצי מקריירת הבוגרים שלו בהחלמה מפציעות.

סאליבן כבר הספיק לעבור שלושה ניתוחים באגן הירכיים, ואם זה לא מספיק - הוא סובל מפציעה טרייה ממש מתחילת חודש יולי, כשנפגע בצלע תוך כדי זינוק לבריכה בתחרות בסידני. ההכנות של סאליבן לבייג'ינג נפגעו משמעותית כתוצאה מהפציעה הזאת, אבל הדולפין האוסטרלי החדש מיהר להרגיע: "אני לא מתכוון לוותר לפציעה הזאת, מכיוון שמדובר באירוע של אחת לארבע שנים. אני אעשה כל שביכולתי כדי לשחות הכי מהר שאני יכול בבייג'ינג. כבר שברתי שיאים כשאני סובל מכאבים", אמר השחיין שהמוטו שלו בחיים הוא: "כאב הוא רגעי, תהילה היא תמידית".

אחת מנקודות הזכות הגדולות של איימון סאליבן בדרך להפוך לכוכב הבא של השחיה האוסטרלית היא העובדה שהוא בן זוגה של השחיינית סטפני רייס. מדובר בשיאנית העולם ב-200 מעורב ושיאנית העולם לשעבר במרחק הכפול, שגם היא בונה על 3 מדליות זהב לפחות בבייג'ינג.

העובדה ששניהם צעירים ונראים מצויין, הופכת אותם לסוג של "אקי וסנדי" האוסטרלים. במילים אחרות, הם עושים ואמורים לעשות מיליוני דולרים בעיקר מפרסומות, ובניגוד לזוג הנוצץ מישראל - הם לא יצטרכו לעזוב את מולדתם.

סטפני רייס אולי לא נראית כמו טופ-מודל, אבל המראה של בת השכן וחיוך מיליון הדולר האוסטרלי שלה, כבר גרם ללא מעט חברות מסחריות לפזר לה הצעות אטרקטיביות ביותר. רייס מבוקשת במיוחד בקרב חברות מוצרי היגיינת הפה, בזכות השיניים והחיוך שובה הלב. סאליבן חי טוב בזכות חברת האלקטרוניקה "לנובו" שמשמשת כספוסר הראשי שלו. במידה והזוג הזה יביא ביחד כמות נכבדת של מדליות בבייג'ינג, הם יהפכו מן הסתם לגוף מפרסם אחד, ויעשו מספיק כסף לכל החיים.

מאחר ומשחה ה-100 חופשי הוא נושא מורכב יותר במשחקים האולימפיים, אנחנו נתמקד כאן במשחה החזק יותר של איימון סאליבן, משחה ה-50 חופשי, ובמתחרים שלו.

אלאין ברנאר (צרפת) - אלוף אירופה במשחי ה-50 ו-100 חופשי. הדהים את עולם השחיה באליפות באיינדהובן, כששבר שני שיאי עולם במשחים האלה - בעיקר לאור העובדה שעד לפני שנה הוא היה אלמוני.

גארט וובר-גייל (ארצות הברית) - האלוף האמריקאי במשחה ה-50 חופשי, ששבר לאחרונה את השיא האמריקאי. תחילה השיא הזה נשבר על ידי קולין ג'ונס בשלבים המוקדמים של המבחנים האמריקאים, ולאחר מכן וובר-גייל קבע בגמר זמן נהדר של 21:47 שנ', טוב יותר משיאו האירופי של ברנאר.


בן ווילדמן-טורבינר (ארצות הברית) - הוא אמנם סיים שני בלבד במבחנים האמריקאים לבייג'ינג, אבל הוא אלוף העולם המכהן. במשחה כל כך קצר ולא צפוי כמו 50 חופשי, הוא יכול לנצח בבייג'ינג בדיוק כמו שהוא יכול לסיים במקום השישי.

רולנד שומן (דרום אפריקה) - מדליסט הארד מאתונה 2004 במשחה ה-50 חופשי. היתרון הגדול שלו לעומת המתחרים האחרים שהוזכרו למעלה הוא הנסיון בזירה הבינלאומית.

סטפן ניסטראנד (שבדיה) - העובדה שמדובר בעוד שחיין אירופי שירד מגבול ה-22 שניות במשחה הזה מציבה אותו כמועמד פוטנציאלי למדליה.

תום ג'ייגר (ארצות הברית) 21:98 שנ', מארס 1990

תום ג'ייגר (ארצות הברית) 21:81 שנ', מארס 1990

אלכסנדר פופוב (רוסיה) 21:64, יוני 2000

איימון סאליבן (אוסטרליה) 21:56 שנ', פברואר 2008

אלאין ברנאר (צרפת) 21:50 שנ', מארס 2008

איימון סאליבן (אוסטרליה) 21:41 שנ', מארס 2008

איימון סאליבן (אוסטרליה) 21:28 שנ', מארס 2008