ברנד ניו

לאחר עונה שבמוקד שלה עמד סיפור שובו של הכדורסל לבוסטון, הקיץ שבא עלינו לטובה מרמז על כך שבעונה הבאה אנו עשויים לקבל סיפור דומה - שובו של הכדורסל לפילדלפיה. לסיקסרס אין אומנם את ההיסטוריה המפוארת של הסלטיקס, אבל מדובר בפרנצ'ייז גדול שהגיע לשיאו בשנות השמונים של ד"ר ג'יי, מוזס מאלון וצ'ארלס בארקלי, ופילי היא בהחלט עיר כדורסל שראויה לפרנצ'ייז מצליח.

בשנה החולפת הסיקסרס הראו סימני התאוששות עם עונה מפתיעה ומוצלחת, וההחתמה של אלטון ברנד הופכת אותם למועמדים רציניים לבצע את קפיצת המדרגה הקשה יותר - מקבוצה טובה לקונטנדרית. האם גם הסוף הולך להיות דומה לסיפור של בוסטון?

לפני שקופצים למסקנות, בואו נתחיל מהתחלה. ליתר דיוק - מהיסודות. מאז העזיבה של אלן אייברסון רק לפני שנה וחצי פילי נמצאת בתקופת בנייה מהמרשימות שנראו בליגה כבר הרבה זמן. בלי יותר מדי כישרון ביחס לקבוצות אחרות, המאמן מוריס צ'יקס בנה יחידה מגובשת שמתבססת על יסודות הכדורסל הנכון - הגנה קשוחה, מוטיבציה, קבוצתיות וריצה מתי שאפשר. עם הכלים האלה פילי תפסה את המקום השביעי במזרח ועשתה את המוות לדטרויט בסיבוב הראשון.

כוכב הקבוצה הוא אנדרה איגודלה. בהתאם לכינויו, AI2 עושה רושם של מספר 2 קלאסי, אבל בפילי הוא לקח על עצמו בהצלחה את התפקיד של מספר 1. לקבוצה יש אנדרה נוסף ולא פחות חשוב, העונה גם כששואלים מי הפוינט גארד הכי אנדרייטד ב-NBA כרגע - אנדרה מילר. מאז שהגיע לפילדלפיה, כולם חיכו לרגע בו הסיקסרס יבצעו טרייד על מילר כדי לפנות מקום מתחת לתקרה בקיץ. לשמחתם, הוא היה כל כך טוב, עד שפשוט לא הותיר להם ברירה אלא להשאיר אותו.

מילר יודע להריץ קבוצה ולקבל החלטות ברמה הגבוהה ביותר, ובהחלט ראוי להיות פוינט גארד של קבוצה גדולה. בסוף פילי הצליחה לארגן קומבינה (עטפו את רודני קארני בשק ושמו אותו על מפתן ביתו של קווין מקהייל בתקווה שהוא יגיב ב-"נו, שיהיה") ולפנות מספיק מקום לברנד בלי לוותר על מילר.

שניים נוספים ראויים לציון. הראשון הוא הרוקי המבטיח ברמות אול-סטאר עתידי - תדאוס יאנג. הילד הלך והשתפר ככל שעונת הרוקי התקדמה למרות שרוב הזמן שיחק לא בעמדה שלו. השנה הוא יזוז לעמדת הסמול פורוורד הטבעית לו והתחזית היא שיהיה חם ומגניב. השני הוא הסנטר סם דלאמברט. בפילי ינסו להדחיק את מה שקורה כרגע בנבחרת קנדה ולקוות שהוא ימשיך בקו העלייה שלו מנגר למגה-נגר (הדרך לתאר שחקנים כמו מוטומבו וביג בן). הספסל יעיל ולא מבריק, בעיקר בקרב שחקני הפנים.

ברנד נכנס בול למקום הנכון, הוא יהפוך את הרביעייה המעניינת לאחת החמישיות החזקות בליגה. הוא יוסיף משחק פוסט ויהיה הסקורר המוביל בקבוצה בלי לפגוע בשטף, הוא ישתלב בהגנה הקבוצתית האיכותית והוא יספק מנהיגות של שחקן שבכל מקום היה שחקן מוביל. ברנד הוא שחקן שרעב להצלחה שמגיע לקבוצה רעבה להצלחה שיש לה כלים להצליח.

אז הבנו שיש בפילי אחלה קבוצה שהולכת לדבר חזק בשנים הקרובות. ועכשיו לשאלה החשובה - כמה חזק? האם לסיקסרס כרגע יש סגל שיכול לקחת אליפות? לא כל כך מהר. החבורה של מוריס צ'יקס הולכת לגלות שהאוויר נהיה הרבה יותר דליל בצמרת. לעלות ממקום 7 ל-3 הרבה יותר קשה מלעלות ממקום 15 ל-7, והכי קשה זה לעלות ממקום שלישי לראשון.

למה שפילי לא תשחזר את סיפור בוסטון ותקפוץ את כל המדרגות בעונה אחת? כי בוסטון היא אנומליה שלא תחזור בקרוב. ניסוח אחר לאותה תשובה - כי ברנד הוא לא גארנט. וגם איגודלה הוא לא פירס, לפחות עד להודעה חדשה. לא בטוח שאחד מהשניים האלה יכול להיות פרנצ'ייז פלייר של קונטנדרית. איגי, כאמור, הוא שחקן עם יכולות של מספר 2, וברנד, פרט לעונה אחת יפה, לא הצליח להביא את הקליפרס לפלייאוף. הרכש הטרי מגיע גם אחרי פציעה של עונה שלמה, ובגיל 29 זה עלול לסמן על תחילתה של דעיכה. גם אם הוא כשיר לחלוטין, ברנד יצטרך לגדול לתוך התפקיד של שחקן שמוביל קבוצה לאליפות, זה לא משהו שיבוא לו בטבעיות כמו לביג טיקט.

מבחינה מקצועית, תהיה לסיקסרס בעיה חמורה של קליעה מבחוץ. מבין שחקני החמישייה המתוכננת, היחיד שבכלל זורק שלשות הוא איגודלה, וגם הוא קולע אותן ב-33 אחוזים בלבד. על הספסל מחכים בעיקר לואיס וויליאמס (בהנחה שיישאר) עם ה-36 אחוזים שלו ו-ווילי גרין שהרשים עם 28 אחוזים מאחורי הקשת בעונה האחרונה. ההגנות היריבות יוכלו לצופף את הצבע ולהפוך את המשחק העומד של פילי לסיוט. זה בעיקר יפריע לברנד.

מדובר בבעיה קריטית. מה שניתן להחביא אצל קבוצה קטנה בדרך למעלה יהפוך לעקב אכילס בקבוצה שחושבת בגדול. הג'נרל מנג'ר המצליח אד סטפנסקי חייב להתחיל לעבוד על בעיית הקליעה מבחוץ כבר עכשיו. יש לו מספיק שחקני פנים על הספסל כדי לוותר על אחד מהם (בטח אחרי ההופעה המרשימה של הרוקי המפתיע מוריס ספייטס בליגת הקיץ) ומסתובבים בליגה מספיק קלעי שלשות שהקבוצות שלהם לא ממש צריכות. למה שסטפנסקי לא יעביר את רג'י אוונס הקשוח ללייקרס תמורת רדמנוביץ'? שני הצדדים יקבלו בדיוק מה שהם צריכים. וזאת רק דוגמה אחת.

שני סימני השאלה האלה - של הפרנצ'ייז פלייר ושל הקליעה מבחוץ, יגרמו לכך שפילדלפיה תיאלץ לקחת את הדרך הארוכה והקשה לפסגה - שיפור קבוע כל שנה, סתימת חורים ושדרוגים קטנים כל קיץ וגדילה איטית לתוך תפקיד הקונטנדרית האמיתית.

הציפייה היא שהקבוצה אכן תגדל לתוכו. יש לסיקסרס בסיס נהדר להתחיל ממנו את המסע, יש להם מקבלי החלטות שיודעים מה הם עושים ויש מאחוריהם עיר שזקוקה להצלחה ספורטיבית יותר מכל עיר אחרת בארה"ב כרגע. בהנחה שברנד של אחרי הפציעה זה אותו ברנד שהכרנו לפניה, עוד שנתיים-שלוש הארץ המובטחת תהיה בהישג יד.