מעמד הפועלים

לא להיות התפאורה המושלמת לרנסנס האפשרי של מכבי תל אביב, בתור התחלה. ואם אפשר, אולי אפילו להיות דוגמה נגדית לאיך עושים את זה נכון בפחות כסף.

אווירת המשבר בתחילתו של הקיץ יצרה אולי מספר תנאים שיחפו על הסגל הלא מספיק מבריק. בסך הכל, כבר אפשר להניח שהפועל תל אביב לא הולכת להיות הרבה יותר טובה מהעונה שעברה. יבואה תמורת ג'וניור, טועמה, אם יבוא, במקום דגו, זה כמו להחליף מיצובישי בסובארו. פה שיפור (אם כמובן מסע הרכש יושלם כהלכה), שם שדרוג, לא בשורה דרמטית. אלא שאווירת המשבר בקיץ הצליחה ליצור איזושהי תחושת אחדות זמנית בהפועל תל אביב, זמנית מאוד, לשמור על הגחלת שכמעט כבתה.

שעת חירום לא רשמית הוכרזה, המחלוקות זזו הצידה לטובת הקבוצה. כולם התייצבו מאחורי דמותו של אלי גוטמן, שסמכותו המקצועית להוציא מעז מתוק קיבלה גושפנקה ענקית. גוטמן, אחרי סיום עונה מרשים בו עיצב תוך כדי תנועה קבוצה מא' ועד ת', הוא המרוויח העיקרי מהמצב שנוצר. הוא נולד למצבים בהם כולם מאחדים סביבו ומתעלמים ממגרעות אחרות שלו. גוטמן נולד למצבים האלה עם הפועל תל אביב. סוג של ברית המיוסרים. יתרה מזאת, חשוב לזכור גם שגוטמן הצליח לשמור בקיץ על השלד הלא רע שהוא יצר בשלהי העונה שעברה, שלד שבשיאו ניצח ביושר רב את בית"ר ירושלים. אם בשלד הזה יש עוד שיא כזה, אולי באמת לגוטמן יש בשרוול עוד נס.

ב-18 ביולי מאוד קל לרמוז על בעיות אפשריות בסגל של הפועל תל אביב: אגף שמאל לא נראה באופק – אין בינתיים מחליף לדגו ואנטבי חתם לעוד עונה; יבואה לא נראה על הנייר כמו חלוץ שמתאים לסגנון המשחק הגוטמני; רכש שמתבסס ברובו על היורדת החדשה לא אמור להיות כזה שישדרג אותך – אבל אלא דברים פתירים לעומת הבעיה הגדולה שתכריע לא מעט איך תראה העונה הבאה של גוטמן: מכבי תל אביב.

אין זו מיסטיקה זולה, כי אם עובדה מוגמרת: לא מעט ממצב הרוח והצלחה של הפועל או מכבי תל אביב, נגזרים מההצלחה או הכישלון של היריבה השנואה. דוגמה קטנה לכך ראינו בעונה שעברה, כשתל אביב אחת צברה מומנטום זמני מהכישלון של תל אביבית שנייה ולהיפך. אם מכבי תל אביב תתחיל בעונה הבאה לחזור להיות הכוח שהיא היתה בשנות ה-90 ותשלוט מן הסתם בדרבים, תהיו בטוחים שאף רכש של הפועל תל אביב לא יעזור לגוטמן. מצד שני, כישלון של מכבי וגם בסגל הזה גוטמן יגיע להצלחות, כל עוד יסיים מעל קבוצת המיליונרים של שניידר.

בכל מקום בו אין ציפיות, יש סיכוי להפתעה גדולה. נבחרת טורקיה הוכיחה ביורו כי מלחמה, לב, גאווה ואחדות, משולבים במשמעת טקטית גבוהה, יכולים להיות יעילים מאוד בכדורגל. השאלה אם באמת התנאים האלה קיימים בהפועל תל אביב, והשקט סביב המועדון בקיץ הזה הוא לא בעצם מדומה.