אל תטוסי רחוק מדי

להיות קבוצת צמרת שמחה ומהנה, שלא אומרת את המילה אליפות אפילו פעם אחת.

אחרי שנים רבות, מכבי תל אביב החזירה לעצמה בקיץ הזה את מעמדה כקבוצה שרוב שחקני הצמרת רוצים לבוא אליה. מי כמו שחקני כדורגל יודעים להריח בערמומיות מניה טובה. אם בתקופת הרציקוביץ' מכבי נחשבה עבורם להימור, היום היא סוג של אתגר. מהקישור להתקפה, מכבי תל אביב בנתה כבר עתה קבוצה שצריכה להיות סגנית אלופה בקלות. מכבי תל אביב שפכה הרבה כסף, אבל לא הימרה: היא לקחה שחקנים בטוחים. ווינגר בטוח כמו בוזגלו, חלוץ בטוח שישלים אותו באופן בטוח כמו יבוריאן, קשר בטוח כמו ישראלביץ' – שזה בסדר לקבוצה שרק רוצה לייצב את מד הדופק שלה אחרי שנים של התקפי לב.

המשמעות היא "קודם נייצב קבוצה, אחר כך נוסיף עליה שחקנים לאליפות". למכבי תל אביב יש המון שחקנים שיודעים לסיים מול השער ולא יפילו את עול הכיבוש רק על החלוץ – עמדה כואבת בשנים האחרונות, לכן הולכים שם על סקורר מוכח: יבוריאן, בוזגלו, שבחון, ישראלביץ', קמאנן (מומלץ למכבי להשאיר אותו בכל הכוח) שווים יחד כ-50 שערים על הנייר. אם מכבי תל אביב לא תתפתה לממתק שנקרא אליפות, זה נראה כמו מתכון בטוח.

עד עכשיו לא כתבנו פעם אחת נמני, וזה הזמן להזכיר את הנעליים הענקיות שלו בקצה חדר ההלבשה. מכל השחקנים הבטוחים שמכבי תל אביב הביאה, אין שם מנהיג אחד בטוח להובלה. מאור בוזגלו נראה הכי מתאים, אבל בגיל כל כך צעיר זה קצת מסוכן. כשאין מנהיג ויש בעיות, מי שהכי סובל זאת ההגנה. רן בן שמעון התעקש על טומאסיץ', בלם שלא הותיר רושם יוצא דופן בישראל, התעקשות שהיא כרגע בגדר הימור כשמשקללים את החזרה של יחיאל מהפציעה, ההחתמה המאוחרת של חיימוביץ' (שמי יודע מתי יצטרף) והמגנים המבולבלים של מכבי תל אביב בעונה שעברה. כל זה יכול ליצור מעגל קסמים: אין הגנה, יש לחץ; אין מנהיג, יש בריחה מאחריות ויש עוד חורים בהגנה. למכבי תל אביב יש מאמן שהיה בלם. הוא כנראה יודע יותר טוב מכולנו איך הוא רוצה שההגנה שלו תיראה ואיפה אנחנו טועים. מצד שני, בן שמעון, כשחקן, לא התנסה ברמת הלחצים של מכבי תל אביב, לחצים שמעלים תהיות לגבי המשוואה שהוא שרטט בהגנה.

חשוב לשים לב: למרות העבודה הטובה שמכבי תל אביב עושה בקיץ הזה, היא עדיין לא מאיימת על בית"ר. האוטופיה הזאת לא תימשך זמן רב, ומכבי תל אביב תהיה חייבת להתמודד עם הציפיות מהן היא בורחת. בהתחשב בהיסטוריה של הצהובים, הציפיות יתחילו כבר בגביע הטוטו. קשר אחורי ברמה של בואטנג יכול לעשות את ההבדל, ולתת ניחוח יותר יומרני להימור הבטוח של מכבי. מעל הכל, צריך לזכור: מכבי אף פעם לא היתה קבוצה של שחקני רכש. גם בשנותיה הגדולות, רוב המרכיבים הגיעו מתוך האגודה. הרבה מאוד שחקני רכש לא הצליחו לחדור למשפחה השחצנית הזאת, הקצת סגורה. הקיץ, מכבי תל אביב הבינה שאין ברירה: חייבים לרענן את הקונספט. קשר אחורי יוצא דופן יותר מיעזור לצלוח זאת.

המודל: קבוצת כדורגל שחייבת לשים את עברה בצד, ולשחק בסגנון התואם את מעמדה העכשווי. לא כדורגל ראוותני של שחקנים ראוותניים, אלא הסתגרות מאחור, חטיפת כדור ואז יציאה נכונה למתפרצות ראוותנית. בקיצור, שכתוב מודרני, בהתאם לחולשות והיתרונות, של סגנון משחק היסטורי. שכתוב מודרני של תודעה היסטורית. כך מכבי תל אביב, פעם אימפריה, תדע לבוא מאחור, לעקוץ ביעילות, ולהמציא את עצמה מחדש.