ראש קשה

בשלוש הפגרות האחרונות, הגרלת היורוליג היא שיאו של תהליך מבלבל במיוחד שעובר על אוהד הכדורסל המקומי. בימי ראשית הקיץ מלעיטה אותו התקשורת בדיווחים על הפער הכלכלי ההולך וגדל בין מכבי תל אביב לבין קבוצות הצמרת ביבשת. הוא שומע על החתמות מרשימות של היריבות, על תקציבים אגדיים ועל "המציאות החדשה ביבשת" שעמה מתמודדת מכבי. אחר כך מגיעה ההגרלה, ופתאום מגלה האוהד כל מיני שמות מוזרים כמו אוולינו, ציבונה זאגרב ולה מאן. אפילו מלאגה לא מעבירה בו רטט אמיתי. או אז הוא שומע את שמעון מזרחי מכריז: "זו הגרלה קשה מאוד". מה קורה כאן?

למען האמת, לסתירות הללו יש הסבר פשוט למדי. נתחיל במזרחי: הוא בסך הכל רוצה למכור מנויים. וכן, קבוצות הצמרת ביבשת אכן פותחות מבערים ומתרחקות ממכבי, רק שלא כולן משחקות ביורוליג. צסק"א, אולימפיאקוס, פנאתינייקוס וברצלונה נראות כרגע כקבוצות העשירות והמאיימות ביותר במפעל, אבל אימפריות כלכליות אחרות כלל לא יבקרו בליגה של ג'ורדי ברתומיאו.

עיוותים היסטוריים גורמים לכך שהליגה האיטלקית הבינונית זוכה לארבע נציגות, מול קבוצה אחת בלבד מרוסיה, שקבוצות הצמרת שלה הולכות ומתחזקות. התוצאה היא שכוכבי יורוליג בעונה שעברה, כמו הוליס פרייס (ריטאס וילנה) ומרק סאליירס (רואן) בחרו בכסף של קבוצות מהמפעל הנחות, היורוקאפ (דינמו מוסקווה הרוסית ומאריופול האוקראינית, בהתאמה). לכן תפגוש מכבי בסיבוב הראשון שלוש קבוצות שלא ראויות ליורוליג. הבעיה היא שכשליש מהקבוצות במפעל עונות להגדרה הזאת, וכולן תעופנה אחרי סיבוב המשחקים הראשון והמיותר למדי, גם אחרי שהתקצר לעשרה משחקים.

ולמרות שפתאום הדרך לפיינל-פור נראית מעט פחות מאיימת, הסיכויים של מכבי לזכות בתואר עדיין קלושים, אפילו אם וויל סולומון יתרצה ויחתום, וגם אם מכבי תפתיע בהחתמות האחרונות שלה. הפער מהגדולות אכן גדול מדי. בהיעדר סיכוי אמיתי לגביע, המשימה של אפי בירנבוים בסיבוב הראשון תתמצה ביצירת זהות לקבוצה שלו.

נדמה שהחבורה הזאת תתקבל בהיכל בחשדנות גדולה מכל קודמותיה, החל מהמאמן (שיצטרך לשכנע את הקהל לחבר שירים במקום "אפי אל תבכה"), דרך הרכש (ההיכל יתמלא למרות רכישת ג'ייסון וויליאמס ודרור חג'ג', ולא בזכותם) ועד למנהל הקבוצה (ספק אם אפילו גור שלף מבין למה נבחר).

למזלו של בירנבוים, אולימפיאקוס, ששחקניה מוכרים לאוהדי מכבי קצת יותר מאלה של קבוצתם, תגיע להיכל רק בינואר. עד אז הוא יצטרך לדחוף את החבורה האפורה שלו לקפוץ על כדורים, לא להפסיד במשחקים מיותרים ובעיקר להתנחל בלבבות. אחרי קיץ של הנמכת ציפיות כה קיצונית, אפילו זה יתקבל כהישג.