צריך שניים למיתוס

כשפדרר ונדאל התעמתו בגמר ווימבלדון, כל חובב ספורט ידע כי הוא צופה בהתרחשות היסטורית לנגד עיניו. כר דשא, רשת ושני ענקי טניס, שמהווים את היריבות הספורטיבית האישית הגדולה והמעניינת כיום. על המשטח, מאבק האיתנים המיוזע בין השניים הוא שובה עין ולב, אבל מחוץ למגרש הם מקיימים מערכת יחסים ידידותית המבוססת על כבוד הדדי, וזה נובע גם מאופיים. אין בהתכתשויות ביניהם יצרים גדולים מדי החורגים מגבולות הספורט. יש כאלה שמאמינים כי כך יריבות ספורטיבית אמורה להיות, אך יש החושבים כי ספורט הוא סוג של מראה חברתית ותרבותית, ועליו להשביע קשת רגשות רחבה יותר, מן ערך מוסף שחורג מגבולות האצטדיון, הפרקט או הזירה.

החומרים המרכיבים יריבות ספורטיבית אישית הם רבים ומגוונים: דמויות המייצגות ארכיטיפ חברתי-תרבותי מסוים ומנוגד; חברות קרובה שקנאה ויהירות אכלו בה כל חלקה טובה; שניים שכל חטאם הוא ייצוג אומות יריבות ועוד. אין ספק שיריבות שחורגת מתחום הספורט ויש לה השפעה כלכלית, חברתית, פוליטית, או כולן יחד, היא כזו הנחשבת גדולה יותר מזו שנשארת בתחומי המגרש. המשחק ההיסטורי שניפקו נדאל ופדרר הפך את היריבות לאחת הגדולות, אך יש עוד רבות, טובות ומרות מזו הטרייה. נלך מהקל לכבד, כשמהרשימה נעדרות הפעם בנות המין היפה, החזק והחכם. עמכן הסליחה, עוד נשוב.

רקע: אחרי ההלם מנדאל ופדרר היינו חייבים לפתוח עם משהו קרוב ומוכר. סמפראס השקט פרץ לתודעה קצת אחרי, ובזכות אגאסי הפרוע של תחילת הקריירה ידענו ששנות ה-90 הולכות להיות שמחות. השניים ניפקו תצוגות טניס מרהיבות במפגשים ביניהם, והיחסים האישיים לא היו מלבבים בשיאה של התחרות בין השניים. לדוגמה, הם התנו את השתתפותם בגביע דייויס, רק אם גם היריב ישתתף, וזאת כדי שלא יהנה ממנוחה בין טורנירי הגראנד סלאם.

מידת השפעה: אחרי שנות ה-80 מרובות היריבויות ומפוצצות הכישרון, השניים שמרו את הטניס גבוה למעלה.

מה הופך אותה לקלאסית: היריבות ביניהם הולכת עד לגיל בו היו ילדים שמתאמנים אחד נגד השני. הבדלי הסגנונות והרצון לכבוש את פסגת העולם, הביאה את השניים לשכלל את כישוריהם השונים לכדי שלמות.

רקע: ב-1962 פאלמר היה האלוף האהוב, והיה קרוב כפסע מזכייה באליפות ארה"ב, אבל ניקולאוס, כולה ילד בן 22, ביצע פיניש מופלא והפתיע את עולם הגולף. הקנאה אכלה אותם. פאלמר המבוגר קינא בכישרונו האדיר של ניקלאוס, ואילו האחרון היה צמא לאהבה שההמונים הרעיפו על יריבו.

מידת השפעה: היריבות ביניהם שינתה את פני הענף. פאלמר והטלוויזיה צעדו יד ביד ללבו של האמריקאי הממוצע, אבל בואו של ניקלאוס הזניק את הענף מעלה מבחינת פופולריות.

מה הופך אותה לקלאסית: חילופי דורות בענף ספורט, המצולמים בשידור חי, הם אירוע מרגש. יחד עם גארי פלייר, השלושה יצקו את יסודות הגולף העכשווי.

רקע: בין השנים 1979 ל-1981 הטניס העולמי התנקז לשני אנשים, שחוץ מהעובדה ששניהם שחקני-על האוחזים מחבט, אין ביניהם דבר משותף. מצד אחד, הקרחון השבדי הבלונדיני, הסבלני שמשחק רק מהקו האחורי, רץ ללא הפסקה וחובט גב יד בשתי ידיים. מנגד, האיש שקיפל את המושג "ניו יורק" לתוך גוף האדם, איש עצבני עם פה גדול וטניס גדול יותר, הסרב אנד וולי הקלאסי, התקפה. סדרת המשחקים הפכה לקלאסיקה. מקנרו ניצח את השבדי בגמר ווימבלדון 1981, ובגמר ארה"ב 1980 ו-1981 (בדרך לזכייה שלישית רצופה על אדמת התפוח הגדול). אבל הקרב הזכור מכולם הוא מגמר ווימבלדון 1980, בו ניצח בורג, בדרך לזכייה חמישית רצופה בטורניר. הקהל צעק בוז למקנרו עם עלייתו למגרש בשל התנהגותו "הלא מנומסת” בחצי הגמר מול ג'ימי קונורס, אבל אחר כך, במערכה הרביעית, ראה את האמריקאי מנצח את השבדי 16:18 בשובר השוויון הקלאסי בכל הזמנים. המשחק הוכתר על ידי ESPN כגמר הגדול בהיסטוריה של ווימבלדון.

מידת השפעה: סגנון הסרב אנד וולי (הגש ורוץ לרשת) תפס את ההגמוניה, והטניס הפך התקפי, חתולי ומהיר בהשוואה לשנים הקודמות בהן חסה בצלו של בורג, שהקים חומה בצורה בקו האחורי, והדף כל ניסיון לפרקו.

מה הופך אותה לקלאסית: מפגש הסגנונות המרתק, השליטה העצמית המוחלטת של בורג מול התפרצויות הזעם של מקנרו, הטינה ההדדית שחשו מקנרו והעולם אחד לשני, העובדה שבורג האגדי ירד זמן קצר אחר כך מבימת הטניס.

רקע: לא ברור מה צופן עתידה של התחרות בין פרננדו אלונסו ללואיס המילטון, שהחלה עוד כשהשניים נהגו במקלארן, אבל מה שבטוח, היו כאלה שעשו את זה קודם, ואפילו במקלארן עצמה. עולם הפורמולה 1 עצר את נשימתו בכל מפגש בין פרוסט הצרפתי וסנה הברזילאי. כמו בכל יריבות גדולה, יש לנו מפגש סגנונות. הצרפתי הטקטי, הרגוע, בעל הגנון היבש והממושמע מול סנה הנועז ושובה העין. הצטרפותו של סנה למקלארן ב-1988 רק לבתה את האש והתחרות. הברזיאלי זכה בתואר אלוף עולם באותה שנה, לאחר שהשניים שלטו לחלוטין במסלול, וקיימו סדרת מרוצים מסחררת. העקיפות והמהירות המסחררת ביניהם בגארנד פרי של פורטוגל בלתי נשכחת. ב-1989 המצב החריף כשהשניים דחקו אחד את השני מהמסלול בסוזאקה, יפן.

מידת השפעה: סנה עזב את מקלארן ב-1994, ומת אחר כך על מסלול המירוצים. מקלארן לא התאוששה מהמעבר ופרארי נטלה את השליטה המוחלטת בענף. מיכאל שומאכר הפך מהר מאוד לכוכב הבלעדי במסלול, והפורמולה 1 ממשיך עד היום לבכות על לכתו של אחד הנהגים הגדולים אי פעם.

מה הופך אותה לקלאסית: האגו הזריק כמויות עצומות של דלק לעימות, וכשיש שניים שאמורים לשתף פעולה אך במקום זאת מדרבנים זה את זה להגיע רחוק יותר, הענף כולו מקבל רגעים מעוררי השראה ותמונות בלתי נשכחות.

רקע: באירופה לא אוהבים את גרמניה, וההולנדים אולי יותר מכולם. שני השחקנים סימלו תקופה בכדורגל העולמי, בו התנגש הטוטאל-פוטבול ההולנדי במכונה הגרמנית. גמר המונדיאל הדרמטי ב-1974 במינכן, רק העצים את היריבות. אישית בין שניים אין ממש, אבל ספורט הולך עם תווית, וכמנהיגי נבחרותיהם, להם הודבקה התווית. קרויף מלא הדמיון מול פרנץ מלא הביטחון,

מידת השפעה: הכדורגל ההתקפי כבש את העולם, ואילו זה הגרמני נדחק הצדה והפך שם נרדף למשחק משמים שכורת את הענף. הטואטל-פוטבול גרם לשינוי בתפיסת תפקוד השחקנים במגרש והאופן שבו משחקת קבוצה, ויצר מהפיכה בכדורגל. ומה שלום השנאה בין גרמניה להולנד? טוב, תודה, חיה ובועטת.

מה הופך אותה לקלאסית: אנחנו אוהבים תוויות שהופכות את חיינו לפשוטים יותר, ובעיקר אנדרדוג קטן וכתום שנלחם בגרמנים. וכשכל זה קיים בתוך המשחק הפופולרי בעולם, עטוף בדם רע בין עמים, ועל הכף מונח עתיד הכדורגל וגביע מוזהב קטן, הרי שיש פה דרמה כבירה.