אם הוא הגדול מכולם, אז מי אני?

רפאל נדאל אוהב להגיד ש"רוג'ר פדרר הוא הגדול מכולם". הוא עושה זאת בהרבה הזדמנויות, כמו אחרי הניצחון הגדול בווימבלדון, ונראה כל כך מתוק ונחמד. אבל שלא תטעו, כל אמירה כזאת היא כמו חץ מורעל שננעץ בלבו של מי שמוגדר כטניסאי הטוב בכל הזמנים. כשרפאל נדאל משבח את פדרר, הוא בעצם אומר בתוך תוכו: "חשבתם שהוא הגדול מכולם, אבל תסתכלו מסביבכם ותראו מה קורה כאן".

יש דברים בגו, אי אפשר להתווכח עם זה. בגיל 22 השור ממאיורקה כבר עשה כמעט חצי ממה שפדרר עשה עד גיל 27, כלומר חמישה תארי גראנד סלאם לעומת 12. יותר מזה, ביום ראשון בערב הוא עשה את מה שרוג'ר פדרר לא עשה מעולם – זכייה בשני טורנירי הגראנד סלאם השונים ביותר זה מזה, ועוד באותה עונה. הכי חשוב, הוא זה שחתום על הניצחון באחד הגמרים הטובים ביותר בתולדות ווימבלדון, ללא ספק הגמר הטוב ביותר שפדרר שיחק בו.

אחרי הזכייה בווימבלדון, אין שום סיבה בעולם שנדאל לא יגיע למאזן דו ספרתי בזכיות הגראנד-סלאמים שלו בשלוש השנים הקרובות. המשטחים הקשים, שבקרוב יתחילו לבלוט על מסכי הטלוויזיה שלכם, מחכים לו בקוצר רוח. הוא שיחק עליהם מצויין בשנים האחרונות, אבל אחרי שכיסח את הדשא הבריטי, הוא מוכן לשחוק את האספלט בכל מקום בעולם ובמיוחד בארצות הברית, ניו יורק מומלצת.

בתחילת השנה הוא הגיע בכושר רע לאליפות אוסטרליה ולא הצליח לנצל את המומנטום שנוצר בעקבות הדעיכה של פדרר. בווימבלדון הוא עשה את זה בגדול. הדמעות בעיניים והקול החנוק בטקס הענקת הגביע, באו מתוך ספורטאי שהבין באותו הרגע שהוא פרץ את כל הגבולות.

זה לא שהוא נהיה פתאום שחקן דשא גדול. נדאל לקח את גמר ווימבלדון בחמש מערכות עם נקודה אחת בלבד מסרב אנד וולי, עם מינימום אייסים יחסית למשחק עם כל כך הרבה נקודות, עם כמות מזערית של עליות לרשת ועם המון נקודות מהבייסליין – בקיצור, סטטיסטיקה של משחק חימר. הוא גרם לפדרר להוציא ממנו את הטניס הטוב ביותר שנראה אי פעם משחקן חימר על משטח אחר ומהצד השני, עשה לפדרר עוול כמו שלא נעשה לו כבר כמה שנים טובות.

הוא הריץ אותו מצד לצד מהבייסליין, הוא גרם לו להתחרט על חצי מהעליות שלו לרשת והיו הרבה. במערכה החמישית, הוא ניצל כמעט כל הגשה שלא הסתיימה באייס, מכיוונו של יצרן הגשות הפתיחה היעילות ביותר בעולם, ועבר בדרך קסומה ממגננה למתקפת פור-הנדים שנכנסה לדפי ההיסטוריה. כשמסמנים וי על כל הסעיפים שהוזכרו כאן, אי אפשר שלא לחשוב הכי רחוק שרק אפשר.

בשנה שעברה מעריציו של רוג'ר פדרר כבר סימנו בלוח השנה מתי האליל שלהם ישווה את שיא זכיות הגראנד סלאם של פיט סמפראס, ומתי הוא ישבור אותו. כל עוד הוא נשאר על 12 גם אחרי ווימבלדון 2008, באמת קשה לראות מתי זה יקרה. הסטטיסטיקה אומרת שהשנים היפות של שיאני הגראנד סלאמים הן בין גיל 20 ל-26. היות ופדרר חוגג 27 באוגוסט הקרוב, נראה שהגיע הזמן לפנות את הבמה לרפאל נדאל ולהתחיל לספור. 6 בפלאשינג מדו בספטמבר הקרוב יכול להיות מספר לא רע בכלל.