פאביו ג'וניור הוא לא אדם שמחצין רגשות. הוא גם לא אחד שמספק מונולוגים קורעי לב. מצד שני, הוא באמת שחקן שאפשר לכתוב עליו את המשפט החבוט ש"הוא עבר הכל בקריירה" נבחרת ברזיל, רומא האיטלקית, ליגה גרמנית, ליגה יפנית, המפרץ הפרסי. אבל הדרך בה נפרדו ממנו בהפועל תל אביב הקטנה, לכאורה עוד תחנה בקריירה שלו, הצליחה לחלץ ממנו את הדמעות. ג'וניור אפילו לא רצה להגיע לאימון בו אמורה היתה הקבוצה להיפרד ממנו, אבל כששמע שאוהדי הפועל תל אביב רוצים לומר לו שלום אחרון, הוא מחל על כבודו והגיע למתחם וולפסון. "זה היה אחד הימים העצובים שהיו לי בחיים", הוא משחזר את אותן 24 שעות לאחר ההודעה על החתמת סמואל יבואה במקומו. "ראיתי את האוהדים מחכים, יצאתי מהאוטו והם שרו לי. זה ריגש אותי, כאב לי להיפרד מהם, החזקתי את הבכי בפנים, ניסיתי לא להישבר, אבל אחרי הפרידה מכולם נכנסתי למתחם וכאשר הייתי לבד בחדר כושר פשוט ישבתי ובכיתי. היה לי קשה להחזיק בפנים את כל מה הרגשתי. האוהדים האלו גרמו לי להרגיש מיוחד, אני מודה להם על כך. אני מרגיש שהעיפו אותי מהבית שלי, השאירו אותי מאחורה".
אל תפספס
"באירופה זה לא היה קורה"
התחושה הקשה איתה יעזוב ג'וניור את ישראל היא אך ורק בגלל הדרך שבה הפרידה ממנו נעשתה, קצת אחרי שביקשו ממנו לקצץ בשכר ולחתום על חוזה חדש, דבר שלא כל הישראלים הסכימו לו, אבל הברזילאי כן ("כשאמרו לי שאין כסף לקבוצה, אבל אנחנו רוצים שתישאר, מיד הסכמתי לקצץ"). ג'וניור חתם, טס לברזיל, וחזר מוכן לקראת היציאה למחנה האימונים. המזוודה לאוסטריה היתה מוכנה, עד שקראו לו לשיחה. "זה היה יום רגיל לחלוטין", הוא נזכר, "אפילו יום לפני ביקשו ממני לארוז ולהכין דברים לקראת הטיסה לאוסטריה. התאמנתי רגיל, לא הרגשתי משהו מוזר, כשנגמר האימון הלכתי להתקלח, כשיצאתי אלי גוטמן ואריה הרשקוביץ' קראו לי לשיחה. הם אמרו לי, 'פאביו, סיכמנו עם שחקן אחר, ואין מקום לזר נוסף. אנחנו מצטערים, אבל אנחנו משחררים אותך'. לא עניין אותי לשמוע הסברים, זה ממש פגע בי. לא הבנתי איך זה קורה. קמתי והלכתי מבלי להסתכל אחורה, אפילו לא שמעתי את מי הם מביאים במקומי. רק רציתי לצאת משם. אחרי זה הם ניסו להתקשר אלי ולא עניתי, לא עניין אותי אם הם מצטערים, לא עניין אותי כלום. זה היה כאילו הכל נחרב. כל הימים היפים, הכול נהרס ברגע".
למרות הקושי, השתדל בשבוע האחרון ג'וניור לשמור על שגרה והגיע מדי בוקר לאימוני כושר במתחם חודרוב. האם זה הרגיע אותו? לא ממש. "שמעתי שגוטמן אמר שהוא מצטער אם פגעו בי, אז מה?", ממשיך ג'וניור. "אם לגוטמן יש ספק אם הוא פגע בי, אז שלא יהיה לו. הוא פגע בי. בגדו באמון שלי. אני מאוד כועס. חיכיתי לחזור לארץ, ארגנתי את מה שצריך לשנה הקרובה, הכל היה מוכן לנסיעה לאוסטריה ואחרי שאני כבר פה, אחרי אימון רגיל, אומרים לי שאני לא ממשיך ומצאו לי מחליף. אני מרגיש נבגד. בגדו בי, קשה לסלוח על דברים כאלו. זה משהו שלא שוכחים. אם היו עושים את זה אחרת, אולי זה היה פחות כואב, אבל לחכות יום לפני המחנה, אחרי שהגעתי לארץ וסידרתי הכל? זה כל כך מכעיס. אני מאמין שלאריה הרשקוביץ' אין חלק בזה, רק לאלי גוטמן. מי שפגע בי, אני לא אסלח לו. אני לא חושב שמקרה כמו שהיה לי בהפועל יכול לחזור על עצמו באירופה, הדרך בה נפרדו ממני היא פשוט לא מקצועית".
"לוזון הציב אותי בעמדה לא נכונה"
ג'וניור זוכר שהייתה לו עוד הזדמנות לעזוב את הפועל תל אביב, באמצע העונה שעברה. נמאס היה לו להיחשב לבדיחה, אבל בגלל מצוקת התחתית הוא נעתר בקשות ונשאר. היום, כשהוא נזכר בכך, זה משעשע אותו. "האמת, כשאני חושב עכשיו על תחילת העונה שעברה, זה מצחיק", אומר ג'וניור. "החודשים הראשונים שלי בהפועל היו לא טובים, בעיתונים כתבו שפאביו לא טוב, האוהדים צחקו עלי, לא אהבו אותי, רציתי לעזוב, והייתה קבוצה בברזיל שרצתה אותי. ביקשתי להשתחרר, אבל מוני הראל שכנע אותי וביקש ממני לא לעזוב. אז איך יכול להיות שכשלא הייתי טוב רצו אותי, ושסוף סוף דברים עובדים כמו שצריך - האוהדים אוהבים אותי ואני מחובר לקבוצה - אז אומרים לי להתראות. זה מצחיק".
מה הפריע לך בתחילת העונה?
"נכון, בהתחלה היה לי קשה, אבל לא רק לי, לכל הקבוצה לא הלך. אני יודע שהיו ציפיות ממני, אבל לכולם היה קשה להתחבר. גיא לוזון שם אותי במקום שלא נכון לי. אני טוב רק כשאני משחק בעמדה הכי קדמית, בחוד, ולא שיחקתי ככה בתקופתו. כל פעם הייתי עמדה אחרת. יחד עם הקשיים הטבעיים של הסתגלות והתחברות, נוצר מצב שבו פאביו שהוא לא באמת פאביו. לוקח זמן להתאקלם בקבוצה, אם זה ישראל, גרמניה או איטליה. זה לא משנה. לוקח זמן עד שכולם מכירים אחד את השני".
מה עשה את ההבדל מבחינתך בתקופת גוטמן?
"אלי הגיע ושם אותי בעמדה שמתאימה לי. זה, יחד עם החיבור לקבוצה, עשה את ההבדל. אבל אני מעדיף שלא לדבר יותר מדי על מה שהיה אצל גיא לוזון. לפעמים דברים לא הולכים. תראי, בי בגדו, אבל אני לא בוגד".
אתה מרגיש שכל מה שקרה עם הפועל זה חלק מקריירת מפוספסת? הרי היית חלוץ נבחרת ברזיל ורומא הגדולה, והתגלגלת עד לכאן.
"אני לא מבין למה עושים מזה עניין בישראל. אני מרוצה מאוד מהדרך שבה התנהלה הקריירה שלי. עברתי דרך יפה, שיחקתי במועדונים גדולים, זכיתי בתארים והגשמתי חלום של המון שחקנים כששיחקתי במדי נבחרת ברזיל. כל מה שאיחלתי לעצמי, השגתי. אני שמח ומאושר על כך שהגעתי לישראל, זה לא משהו שאני לא גאה בו. יש בישראל עוד שחקנים ששיחקו בנבחרת ארצם והם משחקים בישראל, אז מה? מה זה אומר? אני לא מתחרט על כלום. היום אני כבר בן 30, הימים בהם נחשבתי לשחקן מבטיח היו כשהייתי בן 19. מאז עברתי קריירה נפלאה ומכובדת, בה הגשמתי כל מה שרציתי".
אל תפספס
"כפר סבא זו לא הפועל תל אביב"
ג'וניור לא חושש להשתקע כאן עד סוף הקריירה, אבל עדיין לא מעכל שהוא לא בהפועל תל אביב. "רציתי לתת את העונה של החיים שלי, הם עשו טעות וחבל", הוא מסכם. " רציתי לתת עונה ענקית בהפועל, הרגשתי את זה בתוכי. אני לא חושב שאני פחות טוב מיבואה, אסור לשכוח שכפר סבא זו קבוצה קטנה, לפעמים קל יותר להצליח בקבוצה קטנה בה אין את כל הלחצים שיש בקבוצה גדולה כמו הפועל תל אביב. זה ששחקן היה טוב בקבוצה אחת זה לא אומר שאם לחצים וציפיות כמו שיש בהפועל תל אביב יהיה לו קל. הייתי רוצה להישאר בארץ, יש לי הצעות מכמה קבוצות ישראליות, אבל אני לא יודע עוד מה יהיה איתי. אני עדיין מרגיש שחקן של הפועל. התקשרו אלי מכמה מועדונים מיד לאחר שיצאה ההודעה על השחרור שלי. בהתחלה לא רציתי לשמוע מזה בכלל, אבל עכשיו אני מסכם את העניינים שלי עם הפועל ונראה מה יהיה. קשה לי לומר מהם הסיכויים שאני אשאר בארץ, אני לא פוסל את האפשרות לשחק בקבוצה אחרת בארץ, חוץ ממכבי תל אביב, שם אני לא אשחק אף פעם. אבל אני במצב מאוד רגיש עכשיו, אני עדיין מאוד מאוכזב ופגוע. אולי אני עוד אחזור להפועל, אבל לא כשגוטמן הוא המאמן".
אלי גוטמן מסר בתגובה לדברים: "אני חושב שהדבר נעשה בצורה הראויה והמכובדת ביותר. לראיה, פאביו בחר לבוא להיפרד מהשחקנים ומהמאמנים בחיבוקים ובנשיקות ביום למחרת".
סייע בהכנת הכתבה: עוז אליו