אקדח במערכה הראשונה

בעולם התקשורת האינטרנטי קל מאוד לעשות היום מניפולציות. אפשר לזרוק גפרור ולראות אם הוא יצית דליקה. אם כן – לבדוק מה גודלה והשפעתה של השריפה. אם לא – לא נורא, תמיד אפשר לזרוק מחר עוד גפרור. לקטליזטור שידליק את האש קוראים "מקורבים", אותם אנשים וירטואליים בלתי מצוטטים שיגידו משהו שהם שמעו ממישהו. המקורבים הללו מתחלקים לשניים: אנשים שבאמת קרובים לפרסונה ומצטטים בשמה דברים שנאמרו להם מתוך כוונה שיגיעו לתקשורת, או האישיות עצמה. לכן, כשדיווחה ESPN כי ברט פארב שוקל להתייצב לאימוני גרין ביי פאקרס ולחזור בו מהפרישה שעליה הכריז לפני ארבעה חודשים, ניתן להסיק כי מישהו שמאוד קרוב לפארב או השחקן עצמו הדליפו את הידיעה.

ברגע שה"שמועה", כהגדרתו של פארב, יצאה החוצה היא התפשטה כאש בשדה קוצים, בדיוק כפי שהוא קיווה שיקרה. פארב ביקש למשש את הדופק אצל הציבור האמריקאי ובמיוחד בגרין ביי. אם יתברר מבחינתו שיש ויברציות חיוביות לעניין, קיים סיכוי יותר מסביר שהוא יפתח עוד עונה ב-NFL, בפאקרס או בקבוצה אחרת, בהרכב או על הספסל. ביום הראשון הקרב נראה אבוד מבחינתו, דעת הקהל והתקשורת הצביעו באופן ברור נגד חזרתו. מהסיבה הזו ההכחשה שלו הייתה גורפת. "לא תודה", הוא כתב ב-SMS לעיתונאי הבכיר כריס מורטנסן. לפארב ברור שהשמועה הזו כבר עשתה את שלה. עכשיו הוא יחכה לתזמון הנכון. אחרי הכל, אסור לשכוח שכבר לפני חודשיים עלו הידיעות על מו"מ אפשרי שלו עם קבוצות אחרות ב-NFL. אז האם מדובר בסתם שמועה? היו סמוכים ובטוחים שלא.

קל מאוד לשפוט את פארב. להגיד שזקנתו מביישת את נעוריו, שהוא עושה מעשה לא לויאלי, שחזרה שלו תמשיך לתקוע את גרין ביי ותגמור כנראה סופית את הקריירה של ארון רוג'רס. על פניו הכל נכון, אבל חשוב לזכור דבר אחד: האיש שקם במשך 17 שנה מוקדם בבוקר כדי לבלות שעות על גבי שעות במכוני כושר ושמהרגע הראשון שבו קיבל את המושכות לא החמיץ אפילו פתיחה אחת בליגה, קם בבוקר ה-5 במרץ עם השאלה הקיומית "ומה עכשיו?". יציאה מהשגרה היא לא דבר פשוט, על אחת כמה וכמה לשחקן פוטבול מקצועני עם מעמד כמו של פארב. כשטיקי בארבר פרש הוא הודה שהוא מתגעגע לאור הזרקורים וחשב לחזור. אמיט סמית' התקשה להשלים עם העובדה שלא יראה עוד סנאפ אחד ב-NFL, מייקל ג'ורדן הבין גם אחרי פרישה מוקדמת, שש טבעות אליפות ועוד פרישה שהחיידק האמיתי שלו הוא כדורסל, גם למג'יק ג'ונסון היה חיידק (עדיין יש לו אחד, אבל לא משנה) והוא חזר, דומיניק האשק פרש השנה בפעם השנייה מהוקי קרח לאחר שכבר עשה זאת לפני מספר שנים וכמובן, הדוגמה הרלוונטית לפארב – רג'י וייט הגדול שלמרות ההתקרבות לאלוהים עדיין ראה במשחק השלמה רוחנית וחזר לאחר שנת שבתון לעונה מבזה בקרוליינה.

פרישה בשנות ה-30 המאוחרות, גם אם היא נראית לעין הציבורית כמשהו מתבקש, היא לא עסק קל. שגרת היומיום משתנה, החיים מתרוקנים וחשבון הבנק מפסיק להתמלא במזומנים (זה לא טריוויאלי גם למיליונרים). פארב משך ומשך ולבסוף החליט שזהו, הגיע הזמן. מבחינתו, הוא עשה את הצעד הנכון בזמן הנכון. אחרי שהספידו אותו הוא סחב את הפאקרס למרחק של מסירה שגויה אחת מהסופרבול, השלים עונה חלומית שעליה היה כתוב "כל מי שאמר שאני לא יכול יותר שיאכל את הכובע" וירד מקדמת הבמה. אחר כך התברר לו שאולי זה לא כל כך פשוט.

הפאקרס מצידם מסתכלים על העתיד והעתיד כבר כאן. לעתיד הזה קוראים ארון רוג'רס, והסימנים על חזרה אפשרית של פארב לא עושים לו ולהם טוב. המסר שהעביר אל האריס, כנראה אחד מאותם מקורבים של פארב, היה: "אנחנו אוהבים את ארון וכולנו מאחוריו, אבל אם ברט יחזור יהיו הרבה שחקנים שלא יתנגדו". מבחינת רוג'רס, זו הצהרה הרסנית כי האריס מצהיר ברי"ש גלי שרוחו של פארב עדיין לא נעלמה מהמועדון.

רוג'רס נמצא גם כך בעמדה שבה הסיכוי שלו לנצח קטן ביותר. אחרי שלוש עונות בליגה הוא יפתח, סופסוף, בקבוצה שזה עתה איבדה את הסמל שלה. להיכנס לנעליים כאלה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אלא אם קוראים לך סטיב יאנג. בריאן גריסי, למשל, לא יכול היה לסבול את הנוכחות של ג'ון אלוויי במייל היי גם הרבה אחרי שפרש, שלא לדבר על היותו הבן של, ולכן קל להבין את ההידרדרות שלו לטיפה המרה ולנדידה בין תמידית בין קבוצות. הפאקרס יודעים ומבינים את זה, ולכן טרחו להבהיר לפארב שמבחינתם נפתח דף חדש ב"למבו פילד". "כל ספר התרגילים שלנו מכוון לרוג'רס", מסרו במועדון ובעצם אמרו לפארב, לראשונה בהיסטוריה, "חבוב, אתה לא רצוי כאן יותר".

הצעד של גרין ביי נכון, כמובן. לא רבים יודו בכך, אבל מבחינת הפאקרס מוטב היה שפארב יילך כבר ב-2006 ויפנה לרוג'רס, שנכנס לשנתו השנייה בליגה, את הבמה. כשפארב כבר הלך הוא נתן להרבה מוחות להתנקות ולחשוב על היום שאחרי בצורה בהירה יותר. אלא שגרין ביי היא לא עוד מועדון בליגה ופארב הוא לא עוד שחקן. הפאקרס הם קבוצה בבעלות ציבורית, והציבור הוא זה שבסופו של דבר יכריע, כשזה יהיה רלוונטי, אם פארב יחזור. זו סיטואציה מורכבת שאין אדם שמכיר אותה יותר מפארב. בכל מקרה, האש כבר נדלקה והספיקה גם לכבות. השאלה היא מתי שוב ייזרק הגפרור.