כאילו שלא היה יורו

ריקנות, זו התחושה הראשונה והמיידית שתקפה אותי שניות לאחר שהסתיים משחק הגמר בין גרמניה לספרד. מה לעזאזל אנחנו הולכים לעשות עכשיו כל ערב? עכשיו שנגמר היורו, כבר שכחנו מחיינו הרגילים, מסדר היום האפור. האמת זה לא פייר, מאכילים אותנו באינטנסיביות כדורגל משובח במשך שלושה שבועות, בהתחלה מפציצים אותנו עם שני משחקים ביום כל יום, חוויה גברית שרק מעטות משתוות לה. בסוף שלב המוקדמות וברבע הגמר כבר מתחילות הבעיות, מעבירים את היום בסבבה ועם הרבה שקט נפשי עד שבע רק בשביל להיזכר שפתאום יש רק משחק אחד. לקראת חצי הגמר והלאה כבר מריחים את הסוף, פתאום שלושה ימי חופש, לא כל יום יש משחק, מה אנחנו אמורים לעשות שאין משחק? מישהו מוכן לפרט.... חור באמצע החיים. עם זה נשארנו, מזל שמתחילה האולימפיאדה, אחרת בכלל היינו מתחרפנים.

גם וינה התעוררה בוקר אחרי הגמר למציאות אחרת. לא עוד חזיזים קרואטים שמרעידים את חיי הנזירים בכיכר הקתדרלה המרכזית בצהרי משחק, לא עוד נהגים טורקים משולהבים שמטרידים את מנוחתם של השכנים האוסטרים השלווים באמצע הלילה בצפצופים אחרי עוד ניצחון טורקי בדקה האחרונה, לא עוד עלמות חן שוודיות ולא המוני תיירים שוחרי תרבות הכדורגל שקונים בירה ונקניקיה במחירים מופרזים במה שנקרא ע"י אופ"א ה"פאן זון" (FAN ZONE) – "אזור האוהדים" עאלק. ביקור אחד הספיק לי באזור האוהדים, 30 שקל על בירה וסכום דומה על נקניקיה לקחו לי ועוד יש להם את החוצפה לכנות את זה אזור האוהדים. כרטיס כניסה לאצטדיון בגמר עולה מינימום 160 יורו, כ – 800 שקל בשבילכם, ואם גרונכם התייבש מצעקות "ויווה אספניה" קולה תעלה לכם במגרש 4.5 יורו (כ – 23 שקל). אבל באופ"א מרוצים מההצלחה המסחררת של עשרות אלפי אוהדים שמילאו את "אזורי האוהדים" בכל משחק במהלך היורו. בקצב הזה ביורו הבא הכניסה לאצטדיונים תהיה לאוליגרכים בלבד, וכניסה ל"אזור האוהדים" +בירה ונקניקיה תעלה 160 יורו.

ביום שני בבוקר הכל נשכח. וינה התמרקה לקראת שבוע עבודה חדש ונטול יורו, יצאתי לרחוב והרגשתי כאילו היורו לא היה או מקסימום הסתיים כבר לפני חודש. הרחובות היו שוממים, מה שאפשר לי להתרשם סוף סוף מהארכיטקטורה המדוברת. דוכני הנקניקיות היו זולים יותר, המוכרים בשוק כבר שכחו את האנגלית שלהם וכל מה שרציתי זה לקנות לאחיין שלי חולצה של פרננדו טורס, כובש שער הניצחון. עד הגמר לא הייתה חנות שמכבדת את עצמה שלא מכרה חולצות ומוצרים שונים של היורו, אתמול הייתי צריך לנדוד ברחבי וינה שעתיים עד לשוק הטורקי המרוחק על מנת להתמקח חמש דקות ולהשיג את החולצה המיוחלת. אפשר לחזור הביתה.

בישראל מסוכן, זה הדיבור שרץ בוינה על-ידי כל מי שלא היה בארץ ורואה CNN פעם בשבוע. גם אלה שהיו בארץ, חזרו מפוחדים, בחיים הם לא ראו כל כך הרבה אנשים עם רובים (חיילים) מסתובבים חופשי ברחובות. אנחנו הישראלים אומנם רגילים לזה, אבל בצורה של חיילים לא של שוטרים. כמות השוטרים שנכחו ברחובות וינה במהלך היורו הצליחה להדהים גם אותי. בכל שכונה תחנת משטרה, בכל פינת רחוב ובכל כיכר שני שוטרים, בכל צומת בדרך למשחק שני שוטרים, ובתוך האצטדיון אפילו לא שוטר אחד לרפואה. אחד. גם בבדיקות הביטחוניות בכניסה לא היו שוטרים. מישהו ראה מכות? מישהו שמע על מהומות?

ובינתיים אצלנו בישראל, יש שוטרים בכניסה, יש שוטרים ביציע ויש מהומות, עם שוטרים, ביציע.