האלופה האידיאלית

היינו צריכים את היורו הנוכחי כדי שנוכל לדבר ברצינות על מה שקרה ביורו הקודם. ביורו הקודם האנדרדוג ניצח, אבל הכדורגל נפגע. נבחרת יוון הצליחה לקחת את התואר עם כדורגל הגנתי שגרם נזק לכדורגל העולמי. היא גרמה לכך שהשחקן הטכני במרכז השדה הוחלף בשחקן פיזי עם איכויות הגנתיות. עד שבא היורו האחרון והוכיח שאפשר גם אחרת. הדוגמה המושלמת לכך היא נבחרת ספרד, שהראתה שאפשר לקחת תואר עם שחקנים טכניים ואיכותיים. במהלך הטורניר ראינו נבחרות טובות שפתחו מצוין והודחו בהמשך, חזינו בנבחרות שפתחו רע והשתפרו אחר כך, אבל ספרד היה טובה מתחילת הטורניר ועד סופו.

את ה-1:4 שלהם במשחק הפתיחה אנשים פרשו כמשחק לא מייצג, שרוסיה לא באמת כזאת חלשה. בהמשך ראינו שזה נכון. רוסיה לא באמת היתה כזאת חלשה, זאת ספרד שהיתה פשוט מעולה. נבחרת שעשויה מכל החומרים שמרכיבים אלופת אירופה גדולה, בלתי נשכחת. האלופה האידיאלית. עם שוער נהדר ושחקני הגנה יוצאים מהכלל. עם שחקני קישור יצירתיים, שלא משנה אצל מי הכדור, תמיד כיף לראות איך הם מלטפים אותו, איך הם נוגעים בכדור. וכמובן צמד חלוצים נפלא, טורס ו-וייה, שעזב אותנו מוקדם מדי.

לספרד תמיד היו שחקנים טובים, אבל הפעם הם הצליחו ליצור קישור נדיר באיכותו, שיצר כוח הרתעה שלא היה להם בעבר. הקרדיט להנחלת הסגנון הזה מגיע למאמן לואיס אראגונס. לא בטוח שמאמן אחר היה משחק באותה צורה ומכוון כך את מרכז השדה שלו. לזכותו ייאמר שהיה לו את האומץ לקחת שחקנים טכניים, צנומים, קטנים, ולתת לכולם לשחק יחד. בהרמוניה. אין ספק כי הדמות האבאית שלו היא דמות שמחברת את החלקים המוכשרים האלה.

השחקנים נותנים לאבא הזה רספקט. אתה רואה קלוז אפים על הפנים של השחקנים אחרי החילופים, ואתה רואה שהם מכבדים את ההחלטות שלו גם כשהם טובים. אראגונס, כדמות מאחדת, חיבר פשוט בין החלקים. אתה רואה את זה גם בפרגון של השחקנים ברחבה. אחד מחפש את השני בדאבלים. אין אינדיבידואלים, יש קבוצה.

בגמר ספרד פגשה את גרמניה, שסיפקה כדורגל לא רע עד אז, הוכיחה לנו שהיא באמת עברה מהכדורגל ההגנתי ההיסטורי למשחק התקפי, אבל היא עדיין לא ברמה של ספרד. חיכינו ביורו הזה לרונאלדו, וקיבלנו את טורס – המנצח הגדול בסופו של הטורניר. טורס פתח את הטורניר כמבשל, אחר כך נחלש קצת, אבל הוא ידע מתי לשים את הרגל במאני טיים ולהוכיח שהוא עשוי מהחומר של הגדולים ביותר.

שער הניצחון של טורס לא היה מקרי, הוא תוצאה של תהליך נכון. מהשערים הרבים שהוא כבש בליגה הספרדית, דרך המעבר בסכומי עתק לאנגליה, ועד להתאקלמות הקלה וההצלחה באי הבריטי. השער נגד גרמניה היה רק המשך ליכולת הטובה שהוא מגלה בשנים האחרונות, במיוחד באנגליה. כשאתה עובר לקבוצה אחרת במדינה אחרת, זה מבחן אופי. טורס התאקלם מהר מאוד באנגליה ועמד במבחן הזה בקלות. אותו דבר בגמר היורו. וכשאתה עושה את זה בלי הרבה ניסיון, בגיל די צעיר, זה רק מראה לאיזה זן שחקנים הוא שייך.