חזרה לליבנו

"בעד מי אתה?", קיבלתי פתאום SMS באמצע המשחק של שחר פאר מול דינארה סאפינה. האוהד מספר 1 של שחר עד לפני שנה ישב עם עצמו, התלבט, לא מיהר להחזיר תשובה, הסתכל על עוד נקודה, שוב על ה-SMS והחזיר בהססנות "לא יודע. נראה לי שחר". יש לי מגוון הסברים לתת למה לא הייתי בעדה בתקופה האחרונה ואם אני אתחיל אני כנראה לא אסיים, אבל ראיתי על המגרש אתמול שחר אחרת. שחר שעבר עליה משהו.

השחר הזו מצאה חן בעיני. זו שחר שכבר לא מתנפחת בראיונות בתקשורת, זו שחר שמגלה איפוק על המגרש ולא מתלהמת כשפוסקים טעות נגדה. ממש אהבתי, ולמרות זאת אני ממש לא בטוח שזו תחילתה של מגמה. שחר נראתה לי בדקות רבות מכונסת בתוך עצמה, כמו אחת שהבינה שההתנהלות שלה בחודשים האחרונים גבלה בשערורייה. עד לפני שנה היא הייתה קונצנזוס, ומאז היא רק קלקלה לעצמה. אז עכשיו ראינו משהו אחר. אפילו חיוך היא לא הוציאה אחרי הניצחון. הולכת כמו ילדת בית ספר עם התיק, יוצאת דרך ההמון ולא מתנהגת כמו פרימדונה. זה משהו שהיה זר לי בתקופה האחרונה, ולמרות שאני לא באמת מאמין שהיא השתנתה, זו בהחלט התחלה.

ביום שישי ניסיתי לחשוב, כמו מהמר ווינר טיפוסי, איך ייגמר המשחק. אז מה, זה הולך להיות איזה 1:6, 2:6 משפיל כזה? הרי סאפינה באה במומנטום נהדר: בשלושת הטורנירים האחרונים היא הגיעה לגמר. לא הצלחתי לחשוב על אפשרות אחרת. הייתי בטוח ששני הסיבובים הראשונים הם רק מקרה ושהפעם שחר הולכת הביתה אחרי השפלה נוספת, דומה לזו שהיא קיבלה בחודשים האחרונים. אבל פתאום הגיע משחקון, ושבירה פה ושבירה שם, ושחר המאכזבת עומדת בשווה מול שווה מול שחקנית טופ 10? משהו לא נתפס במשפט הזה. אבל זה קרה.

אחרי המערכה הראשונה אמרתי לעצמי שבטח נפילת השידור של היורו בחצי הגמר השפיעה איכשהו גם על אנשי הצוות בווימבלדון. מישהו בטח מכוון את הכל מלמעלה. אבל מרגע לרגע התברר ששחר עושה את העבודה נכון. היא לא הציגה איזה טניס גדול, אבל היא נלחמה, היא הייתה רעבה, היא רצתה להוכיח לכולנו שטעינו. אז לא, לא טעינו. את שיחקת רע בחודשים האחרונים, היה קל לא לאהוב אותך, אולי אפילו לשנוא בגלל היהירות. רק במשהו אחד את צדקת: את לא שכחת לשחק טניס.

אבל אם ניקח את המשחק הזה בפרופורציות הנכונות, טניס הנשים אף פעם לא התעלה לרמה גבוהה. שחקניות שבטופ 10 מגלות חוסר יציבות משווע, וזה עוד לפני שמדברים על הרמה הנמוכה של המשחקים. לשחר אין שום יתרון יחסי או כלי שיכול לאיים על היריבות שלה, אבל ברמות האלה זה בהחלט מספיק. לטופ 10? הדרך בינתיים עוד רחוקה בצורה משמעותית, ושום ניצחון על סאפינה לא יוכיח לי אחרת.