יותר שכל ממזל

רק לא עוד 120 דקות ופנדלים. התפללנו וקיבלנו. אחרי שני משחקי רבע הגמר שבישרו על בצורת בוינה והתוודעות לחגיגות הכדורגל בבאזל רק דרך המסך, קיבלנו ביום חמישי קונצרט ספרדי במיטבו. איצטדיון ארנסט האפל אירח ביורו את כל משחקיה של נבחרת אוסטריה ואת השיעממונים בין קרואטיה לטורקיה ובין איטליה לספרד, חובבי העל טבעי יכולים היו לפתח תיאוריות שלמות על אצטדיון מקולל, אבל הפעם הגיע הפיצוי.

על המשחק בין ספרד לרוסיה היה רשום את שמה של הראשונה מהשריקה לפתיחתו. השחקנים של לואיס אראגונס, על פי התכנית שלו יש להניח, החליטו לא לשחק יותר מדי מחבואים כיאה לתחילתם של משחקים מהסוג הזה, ומהדקה הראשונה יצאו למתקפה כוללת על השער של אקינפייב. כדי להלחיץ, כדי להזכיר מי ניצח 1:4 במשחק הראשון וכדי לשים לרוסים אצבע לוחצת על קנה הנשימה. 10 דקות בתוך המשחק השוער הרוסי כבר ירד לשני כדורים מסוכנים ובדקות הבאות החל מאבק על הכתבת הקצב. ספרד רצתה ללחוץ קדימה, רוסיה הבינה וביקשה להרגיע אותה, כשבמקביל היא מנסה לעקוץ מהאגפים. זו הסיבה שבגללה אחרי 25 דקות רוסיה החזיקה ב-57 אחוזים מהזמן בכדור, אבל ספרד הייתה מסוכנת יותר.

דווקא כשהמשחק קצת התאזן וספרד התחילה לשחק לאט יותר ולהניע את הכדור בסבלנות, היא נראתה טוב יותר. הכי מוכר, הכי נוח. צ'אבי משך את הקישור הרוסי לכיוון הרחבה של אקינפייב וכך אפשר למרקוס סנה מרחב מאוד גדול באזור קו החצי. סנה, בניגוד ללא מעט קשרים אחוריים, יודע לתת את הפס קדימה וגם לאן להעביר אותו וכך ספרד נהנתה מיתרון גדול של שחקן במרכז המגרש. ואיזה שחקן. לא ברור איך קבוצה גדולה עדיין לא שמה את היד על היהלום של ויאריאל עד עכשיו. הוא מחלץ, הוא מכדרר, הוא מוסר. פויול ומארצ'נה ישנים בשקט בלילה כשאחד כזה משחק מלפניהם.

הפציעה של דויד וייה אמנם גרמה לנבחרת האיברית לאבד את הכובש המצטיין שלה בטורניר, אבל להרוויח את ססק פברגאס במרכז המגרש ולהכריז סופית על שליטה במשחק. עם חמישה קשרים ספרד לא רק שיחקה כדורגל גדול, היא ממש רקדה. אינייסטה נהנה מהחיפוי, השתחרר ונתן את המשחק הטוב ביותר שלו בטורניר. ססק לא הפסיק לנוע לשטחים ריקים כדי לקבל כדור וכולם החליפו מקומות עם כולם, כשמקדימה פרננדו טורס מפגין נוכחות מתמדת ולא מרשה לבלמים הרוסים לעזור מול הקישור הספרדי הכל כך דינמי.

השער הראשון של ספרד היה עניין של זמן. הוא הגיע אחרי בעיטה לא טובה של אינייסטה, אבל למי אכפת? ויסקה ברצלונה, יש מגיע בכדורגל. גם שני השערים הבאים הגיעו אחרי מבצעים קבוצתיים מבריקים, מסירות קצרות ומהירות ובישולים של מאה אחוז אינטליגנציה. ספרד הוכיחה שוב שהיא הנבחרת עם הכי הרבה שכל בטורניר. כשהכישרון מתחבר עם יכולת החשיבה של השחקנים שלה, הזיקוקים עפים באוויר והיום נבחרת רוסיה שוב היוותה קורבן. בכדורגל קוראים לזה 1:7 בסיכום שני המשחקים, באגרוף זה נקרא נוק אאוט.

אנדריי ארשבין? טחנו אותו דק דק ביומיים האחרונים, אבל הערב הוא נעלם בין סנה, פויול ומארצ'נה. אולי התעסק בשיחות עם בלם ברצלונה על שכונת מגורים טובה בעיר. הנבחרת של הידינק נפקדה הערב מאחד מהמשחקים היחידים בטורניר שהצביעו באמת ובתמים על פערי האיכות בין חומרי השחקנים. עם כל הכבוד, ארשבין רחוק מלהיות טורס, פאבליונצ'נקו הוא עדיין לא וייה ואקינפייב ענק, אבל קסיאס טוב ממנו. אפשר להמשיך כך עמדה עמדה.

הפעם ניצחה זו שהגיע לה בגדול, עכשיו נראה אם המומנטום ימשיך גם מול גרמניה. לאראגונס, בכל מקרה, יש החלטה לעשות. הוא שיחק כדורגל מצוין עם וייה בהרכב והוא שיחק כדורגל מצוין עם חלוץ אחד ועם מקהלה שכוללת את אינייסטה, ססק, צ'אבי ודויד סילבה מאחוריו. מה עושים? צרות של עשירים.