ברזיל רוצה גביע נוסף

יש שחקנים שמסומנים כבר בגיל צעיר מאוד, ליונל מסי לדוגמא. יש כאלה שעושים את הפריצה לקראת סוף שנות העשרה שלהם, כמו ססק פברגאס. על רוב השחקנים אנחנו שומעים כאשר הם עוקפים את מחסום גיל ה-20, אבל מעט מאוד עושים את המעבר לקדמת הבמה לקראת סוף העשור השלישי ותחילת הרביעי – מה שקרוי 'פריחה מאוחרת'. מאוד מאוחרת. אחד כזה הוא מרקוס סנה, קשרה הנפלא של קבוצת ויאריאל ונבחרת ספרד.

מרקוס אנטוניו סנה דה סילבה, או כפי שהוא מוכר בפי כל, מרקוס סנה, נולד בכלל בסאו פאולו, ברזיל, לפני כמעט 32 שנים (17 ביולי). את הפריצה שלו עשה סנה בשלוש השנים האחרונות בקבוצת ויאריאל הספרדית. סנה הוא אחד מיני רבים שגדלו בשכונות המצוקה בברזיל והפכו לשחקנים. בין השנים 1997-2002 הוא שיחק בארץ הסמבה (ריו בראנקו, אמריקה, קורינתיאנס וז'ובנטוד), אך לא הצליח לעשות את הפריצה המיוחלת. ב-2002 צלח את האוקיינוס בדרכו לצוללת הצהובה. מכאן ואילך הקריירה שלו נסקה ועלתה על פסים חיוביים. סנה התאהב בספרד ובעיר ולנסיה ועשה חיל בקבוצה. ב-2005 הוא הוליך אותה, ביחד עם חואן רומן ריקלמה, לחצי גמר ליגת האלופות, והיה רחוק פנדל אחד מהעפלה היסטורית לגמר.

מאמן נבחרת ספרד, לואיס אראגונס, התלהב מהקשר של ויאריאל. סנה סיפר כי "יום אחד ב-2005 אראגונס הגיע לצפות בי. הוא הבטיח כי אם אקבל אזרחות ספרדית, והוא ייקח אותי לנבחרת. זה נתן לי דחיפה ענקית". שנה אחר כך כבר הוא קיבל אזרחות ספרדית. אראגונס עמד בהבטחתו וזימן את סנה למונדיאל בגרמניה. אבל ספרד, שהרשימה בשלב המוקדם, הודחה על ידי צרפת כבר בשמינית הגמר, אחרי הפסד אכזר. בטור שנכתב בעיתון קנדי שענה על השאלה 'למה זה אמור להיות היורו של ספרד', נכתב: "סיבה מרכזית לאופטימיות בקרב ספרד היא הקשר מרקוס סנה. הוא שיחק בגביע העולם ב-2006, אבל מאז עשה קפיצה גדולה והפך לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם".

ספרד תמיד הצליחה לייצר קשרים טכניים שניפקו כדורגל יצירתי מאוד. אבל זה לא עזר לה. כבר 44 שנים, מאז היורו האחרון בו זכתה, לא הניפה הנבחרת האדומה גביע. בעוד אנדרס אינייסטה ודויד סילבה תוקפים ללא הרף מהאגפים וצ'אבי אחראי על בניית המשחק הספרדי, הרי שסוף סוף יש לספרד קשר, שרוב תפקידו וייעודו הוא להרוס את התקפות היריבה. שחקן פיזי שלא עושה הנחות, שנלחם על כדור כדור. סנה לוחם על המגרש ללא חת, אבל מחוצה לו הוא איש עניו. בעוד שחקנים אחרים דוחפים את עצמם להתקדם לטופ, הוא מעדיף להישאר היכן שטוב לו. ב-2006 מנצ'סטר יונייטד הגדולה גיששה אצלו, אבל אותה התעניינות לא קרמה עור וגידים, וסנה נשאר בוויאריאל.

סיפור נוסף הממחיש את צניעותו של סנה הוא כאשר יובנטוס הביעה עניין לרכוש אותו הקיץ. אלא שהאחרון התמהמה בתשובתו, ובינתיים הביאנקונרי הלחוצים עברו לצ'אבי אלונסו, מהלך שעלה מהר על פסים מעשיים. סנה לא רצה לדבר בעניין ולהפר את היחסים השלווים עם חברו לנבחרת ושחקנה של ליברפול, זמן קצר לפני היורו. הוא שמר את הדברים בבטן, אלא שסוכנו של סנה, חוסה מנואל בוטרגניוס, רתח. הוא קבע קבל עם ועדה "כי סנה שחקן יותר טוב מאלונסו". אם לא די בזאת, הרי שסנה אפילו ממעיט בערכו. "אם הייתי מושלם כל כך מבחינת צורת המשחק שלי", אמר סנה במפתיע, בראיון לעיתון ספורט ספרדי, "כפי שאנשים טוענים שאני, הרי שכבר הייתי משחק בריאל מדריד או מילאן".

נבחרת ספרד תעלה לשחק היום בתלבושת צהובה כיוון שהרוסים ישחקו באדום. את סנה, שרגיל ללבוש צהוב, זה כמובן לא מפחיד: "אני רגיל לשחק בצהוב, כך שמבחינתי זה בסדר גמור". כשנשאל בראיון האם הוא לא מצטער על כך שוויתר על לבישת המדים הצהובים של נבחרת ברזיל, אמר: "אני לא עוסק באם, אותי זה לא מעניין. עבורי, ספרד היא מספר אחד. אני שמח להיות בנבחרת". סנה משלים רשימה ארוכה של שחקנים ברזילאים ששיחקו ומשחקים בנבחרות אירופיות. אלא שאף אחד מהם לא הצליח להניף עדיין את הגביע. דקו היה הכי קרוב לעשות זאת לפני ארבע שנים ביורו עם פורטוגל, אבל כשל ברגע האחרון. סנה רוצה להיות הראשון שעושה זאת.