אפי הורס את מכבי

אפי טבל את המלפפון באשל, כשלפתע הטלפון צלצל. בחוסר חשק קם משולחן הפורמייקה במטבח, ולעס "הלו" לשפופרת. “אפרים, זה אני שמעון, מה שלומך?”. בירנבוים זיהה את הקול. הוא ידע במה מדובר, וגם ידע שזה לא יכול להיות. “מי זה מיקו, ההוא שמחקה כדורגלנים? אתם עושים את המתיחה של נמני וברקוביץ' גם עליי?”. הוא השתולל על הקווים (של בזק). “אתמול חיקיתם את מוני, מה מחר? את פדרמן? חלאס". בירנבוים התרומם מהרצפה, וניער את מידו השמאלית את השערות שתלש מראשו. “לכו תעבדו על מישהו אחר", צרח וניתק.

כשבצע את הלחם השחור, הסלולרי שלו רטט על השולחן. “שימון" בישר צג הנייד. רטט עבר בלבו, יכול להיות שזה אמיתי? “אפי", כחכח היו"ר הנצחי, “בוודאי שמעת שאנו מתלבטים לגביך". “שימון, לא תאמין, אבל העיתונות המודפסת הגיעה אפילו לרמת גן, והצלחתי לקרוא על זה", נשף המאמן בקור. “בוא אלי למשרד ונסגור את הכל", הזמין מזרחי, ולמחרת בירנבוים התייצב.

התקשורת שפשפה עיניה וביכתה על אבדנו של אחרון המורדים במכבי תל אביב, אבל לבירנבוים היו תוכניות אחרות. “אפי, מזל טוב, סוף סוף תוכל להגשים את חלומך", איחל קולגה, ויו"ר אחת הקבוצות הוסיף ש"אני והחבר'ה סומכים שתעשה את העבודה". המאמן, שרגיל היה לנהל תקציב של שקל וחצי, קיבל פתאום ערימה של מזומנים לידיים, והיה עליו לבנות קבוצה כמעט מהיסוד. ניסיונו באירופה דל ולא מוצלח, ונטל ההוכחה רבץ על כתפיו. רענן כץ כבר אמר לו שהחלום זה זכייה ביורוליג, ופנאן רמז שאחרי העונה שעברה, הוא רוצה את שלושת התארים חזרה בארון. מה עושים?

"קודם כל תנמיך את ציפיות ההנהלה", פקדה דבורה בזמן שהשניים יישרו את עוגת הדובדבנים שלה, “דבר שני, תהיה רגוע, כי הקבוצות היווניות הולכות הקיץ בגדול ככה שלא יישאר לך כמעט כלום בשוק. אלה ממכבי קמצנים, אתה יודע, לא תהיה לך בעיה לשכנע. ואפי, אל תראה פחד, תקרין ביטחון ותאמין במילים שיוצאות לך מהפה, אחרת הם יריחו. למה אתה מפזר פירורים? תביא סמרטוט, זריז".

בירנבוים התייצב לישיבת הדירקטוריון עם המקטורן החום, כשהנייד שלו מלא בהודעות תמיכה וחיזוק מרבים בענף. הוא ידע שזה הרגע ממנו יתחיל המפץ הגדול של הכדורסל הישראלי. “חברים", פתח, “אני יודע שמועדון כמו מכבי הולך על כל התארים, אבל עם כל הכבוד ליורוליג, הכי חשוב זה להחזיר את תואר אליפות ישראל". כן, בירנבוים ידע מה מעיק על מזרחי. “המטרה ששמתי לעצמי היא לראות את נשיא המדינה פרס מעניק לנו את צלחת האליפות". מזרחי ופנאן קרנו מאושר כשאפי החדיר לדבריו מילים כמו "דגל", “כותל", “אנטבה”, "פלאפל", ציונות", ו"בן גוריון". הכבשים בהנהלה שתקו נוכח הנאום.

"היורוליג נחותה מהליגה שלנו", המשיך לשכנע, “והעונה שעברה הוכיחה שאפשר להגיע רחוק גם בלי תקציב גבוה או שמות מפוצצים". הוא דיבר ללב של פנאן ולכיס של פדרמן. “מוריס שחקן נהדר, אבל אפשר להביא כמותו בחצי מחיר, וויצ'יץ' ענק אבל דאון היל, והלפרין הוא לא אחד שאפשר לבנות סביבו קבוצה. נעשה עליהם כסף ונקנה שחקנים זולים ומוכשרים לא פחות. מי כמוני יודע לזהות כישרונות זולים שהופכים לכוכבים אדירים, תראו את ניצן חנוכי לדוגמה. אין בחדר הזה מישהו שרוצה להיות אלוף ישראל יותר ממני". ההנהלה השתכנעה לחלוטין, התאהבה במאמן הישיר והמחוספס, והעניקה לו אשראי בלתי מוגבל. “עשה מה שאתה רוצה", אמר לו מוני, “כי אנחנו כבר לא מסוגלים להסכים אפילו על סדר הישיבה סביב השולחן הזה". אפי התקשה להבליע את חיוכו.

בירנבוים ניגש למשימה בהתלהבות. הוא ידע שבסיס האהדה למכבי, הכסף שזורם אליה והתהודה הציבורית שלה, מגיעים ממשחקיה באירופה, ולשם כיוון. הוא זימן כמה מיושבי הראש של ליגת העל למנהרה מתחת לאולם זיסמן. “חבר'ה, גם אני לא מאמין שזה קרה, אבל אני אצטרך את שיתוף הפעולה המלא שלכם. תנו לי כל שחקן שאצטרך, כדי שיחד נוכל לשקם את הענף". רחש עבר בקרב יושבי השולחן. “למה שנעשה זאת?”, שאל יוסי דהאן מאשקלון וגם בני ברנר, יו"ר עירוני רמת גן, עיווה את פרצופו, “אנחנו רוצים לבנות פה משהו ליורוקאפ, עם מי בדיוק?”.

בירנבוים התמתח לאחור. “אני מאוכזב. שנים חלמנו על הרגע הזה, ועכשיו שזה אפשרי אתם משתפנים? אני לא יודע מה יהיה בשנה הבאה ואפילו לא יודע אם אשרוד עד ינואר, אבל בזמן הקצר שיש לי, אני מתכוון לפעול במרץ. עמעום היוקרה והפיכתה לסוג של בני השרון מחוזקת, זה הצעד הראשון. אחר כך תגיע התרסקות ביורוליג, שתוביל להיסטריה והוצאת כספים מטורפת על כישלון ידוע מראש. זה יחליש את הליגה בטווח הקצר, אבל את מכבי בטווח הארוך. יכול להיות שאהיה רק לזמן קצר ליד ההגה, אבל את כדור השלג אף אחד לא יוכל לעצור". שקט ולחות מעיקה השתררו באוויר. “קטש כבר אישר לי להעביר אליך את מי שרוצה", לחש חיים אוחיון, “והוא אפילו ביקש שתדבר איתו כי יש לו כמה טיפים לתת לך על מכבי". מבצע "כורתים את יד אליהו" יצא לדרך.

“אני ארוקן את הכדורסל הישראלי מכוכביו, ואביא אותם למכבי, כמו בימים הטובים", אמר להנהלה, והחתים את ג'ייסון וויליאמס, טריי סימונס ודרור חג'ג'. פדרמן התחיל להזיע. “איך נשווק את מכבי לקהל עם שחקנים כאלה, בימי חמישי ההיכל יהיה ריק. גם מאלקטרה התקשרו והביעו דאגה”, תהה בקול. אפי השתולל. “גם לקטש עשיתם ככה? ולצביקה? אל תתערב לי. אתה אימנת פעם? אתה אומר לאלקטרה איך לייצר מזגנים?”. איש המשק, עמי ביטון, הרגיע את אפי, שהתקשה להוריד דופק, “עוד פעם תעשה לי קטע כזה, ואני אחתים גם את מושון יעקוסי. הבנת?”. פדרמן השפיל מבט.

"אתה מתקדם יפה", החמיאה לו דבורה בזמן ששטף כלים, וסיפר לה על אירועי היום. “עכשיו תקשיב, אתה אומר להם שאתה רוצה את ארז מרקוביץ' ואפילו לא ממצמץ בזמן שזה קורה". הצלחת נשמטה מידיו של בירנבוים, ונשברה בכיור. “אבל דבורה", רעד קולו, “זה כבר מוגזם, הם יבינו. חוץ מזה, צריך להביא זרים ו...”. הדלת נטרקה מאחוריו.

פניו של מזרחי נותרו קפואות כששמע שבירנבוים רוצה את הסנטר מירושלים, אבל כשאפי הזכיר לו ולפדרמן את ה-23 נקודות ו-16 ריבאונדים שהטיח בראשם, הם אמרו שיבדקו עם השחקן. “אני חייב להביא מישהו במקום ביינום”, התייעץ עם רעייתו עוד באותו ערב, עיניו דומעות בשל חיתוך הבצל. "צריך לגרום להם לשלם לביינום משכורת, ולהביא מישהו יקר ממנו, כדי שיוציאו עוד כסף", בחשה דבורה (את התבשיל). “אולי את דייב ניקולאס, ההוא מאולקר", הציע המאמן. דבורה כמעט זרקה עליו את כף העץ. “זה דרו והוא בכלל מפילזן, מתי תלמד כבר, חוץ מזה אני יודעת שפנאתינייקוס הולכים עליו. עזוב, קח את וויל סולומון במקום ביינום, זה אותו נזק ביותר כסף".

"אני מרגיש שחזרתי הביתה", אמר רשארד גריפית' לעדת הכתבים בנתב"ג. “פלוישטי הרומנית נחמדה, אבל תל אביב הרבה יותר שווה. עד כמה שאני זוכר, ההמבורגרים בתל אביב היו הכי טובים שאכלתי מחוץ לשיקגו, וגם הבנות פה טעימות". עוד באותו ערב בירנבוים נאלץ להסביר את ההחתמה המפתיעה של סנטר העבר, כשהתראיין באולפן חדשות הספורט. “רשארד עבר הכל באירופה, הוא לקח תואר עם בולוניה, ומכיר את מכבי מהזמן ששיחק פה. הבאנו ביג מן אמיתי, חרוץ, מנוסה, שיודע לקחת אליפויות וגביעים ומכיר את המערכת. כל החבילה הזו עולה למכבי רק מיליון וחצי דולר לעונה, כלום כסף בהשוואה למה שהוא ייתן לנו”.

מירי נבו הרימה גבה, “אתה לא חושב שהבאתם שחקן גמור? בכלל, הקיץ יש הרבה ביקורת על ההתנהלות שלכם.” בירנבוים לא התרגש. “עם כל הניסיון שלי בכדורסל, אני אפילו מצליח ללמוד דבר או שניים מהאנשים בהנהלה של מכבי, ותאמיני לי שאם הם נתנו אור ירוק למהלך, הם יודעים למה. בכלל, עוד כמה שנים הכדורסל הישראלי יקצור את הפירות מהמהלכים שמכבי עושה תחת הנהגתי". בחדר האיפור קיבל בירנבוים נשיקה מצלצלת מדבורה. “היית טוב", החמיאה לו, “ואל תשכח מחר לדבר עם שימון על המעבר לאולם הפחים".

* לא מיותר לציין שמדובר בכתבה בדיונית לחלוטין