צאו מהאגו טריפ

את רומן אנין פגשתי באימון נבחרת רוסיה בהור שטדיון, פנינה אמיתית וביתה הקטן (כ-11 אלף מקומות) והחם למראית עין של אוסטריה וינה. "השינוי הגיע במנטליות וברוסיה הוא מתבטא בדברים שמעבר לספורט. עד לפני בערך עשר שנים הכל היה מושחת וכדי לצאת מהכאוס נדרש שינוי", הוא הסביר במבט רציני ודיבור בטוח את הסיבות הראשוניות לקבלתם החלקה יחסית של מאמנים זרים לספורט הרוסי.

עיתונאי, ועוד אחד זר ובלתי מוכר, הוא בוודאי הדבר הכי פחות מעניין ביורו מבחינת הקוראים, אבל על הצעיר המרשים הזה ועל השיחה בינינו אני מתעקש להתעכב. אחרי הכל, לא פגשתי כאן הרבה עיתונאים בני 21 שעוסקים במקצוע כבר ארבע שנים ומתבטאים בכזו בגרות, באופן כל כך דעתני ומנומק ובאנגלית מצוינת.

"רציתי שנפסיד לכם (ישראל) ושלא נעלה ליורו בגלל שזו הייתה הדרך שמובילה לעזיבתו של יושב ראש ההתאחדות, ויטלי מוטקו. אני מאוד לא אוהב את ההתנהלות בכירי ההתאחדות שלנו", הוסיף הילד שמלווה כאן את נבחרת רוסיה ובמולדתו עוסק גם בכתיבת מאמרים פוליטיים. לא סתם אני יודע מהו גילו, שאלתי. לא יכולתי לנחש שמי שנראה כנער מתבגר יהפוך לעיתונאי המרתק ביותר שפגשתי כאן.

משאלה אחת על חוס הידינק, התחלנו לגלגל שיחה ארוכה על הכדורגל הרוסי וגיליתי אדם דעתן ובלתי מתפשר, אולי אפילו בוגר מדי. "במשך כמה שנים היו לנו מאמנים מקומיים שנחשבים לטובים מאוד, אבל לא הצלחנו. לכן אמרנו לעצמנו שאולי כדאי לנסות מאמן זר", הוסיף ואז סיפר על הניקיון משחיתות שנדרש בכדורגל הרוסי והמשיך על ההתרחשויות בשנים האחרונות. בערך חמש שניות אחרי שאיחלתי לו הצלחה ונפרדתי ממנו לשלום, כבר התכונן העילוי העיתונאי לראיון עם הטלוויזיה היפנית.

כמו במקומות אחרים בעולם, גם ברוסיה היו כאלו שלא אהבו לראות מאמן זר שתופס את העמדה מספר 1, אבל הידינק ידע להתמודד. אולג רומאנצב, ואלרי גזאייב וסטניסלב צ'רצ'סוב לא היו מרוצים מהפיגורה החדשה והתחילו ללכלך בכלי התקשורת (גזאייב: "להיות מאמן טוב זה לא מספיק. אתה צריך להיות פטריוט ולהבין את הזהות הלאומית שלנו") אבל ההולנדי הודיע בחגיגיות שהוא הגיע כדי לקדם את הכדורגל הרוסי ושהוא לא מתכוון להתייחס אליהם.

כשהידינק דיבר על קידום הכדורגל, זה לא התחיל ונגמר באבחנות טקטיות חדשות באסיפות הנבחרת. רומן אברמוביץ', האיש שמממן את עבודתו של ההולנדי ברוסיה ידוע כחובב מושבע של כל מה שקשור באקדמיות כדורגל ובמתקני אימונים ואולי בגלל זה בחר דווקא בו. הידינק עשה שנים בפ.ס.וו איינדהובן, שנודעה בשנים האחרונות בזכות חוות הגידול שלה, ובמהלך עבודתו החדשה במזרח היבשת, החל להסתובב בכל רחבי המדינה הענקית, הגיע למחוזות נידחים כדי לבחון את הכדורגל המקומי וביקר בבתי ספר לכדורגל.

מאמנים מקומיים שידעו לבלוע את גאוותם, החלו להתייצב בהרצאות של ההולנדי ועם הזמן התברר שעל הידינק בונים כעל הרבה יותר ממאמן הנבחרת. עם טונות של אכפתיות והמון שקדנות, המאמן המעוטר הפך למעורב מאוד בפיתוח של הכדורגל המקומי ובכיר בהתאחדות הרוסית כבר הצהיר שבתום היורו סמכויותיו אף יורחבו: "נציע לו חוזה חדש שיכלול ניהול פרויקטים שעוסקים בפיתוח הכדורגל ברוסיה. האנשים כאן סומכים עליו".

"זה נכון שלכוכבים הרוסים נוח בבית. הם זוכים למעמד מצוין ולמשכורות מאוד גבוהות. הרבה אנשים ברוסיה חושבים שגבוהות מדי", סיפר העיתונאי הצעיר כשביקשתי לדעת האם הקומפורט-זון של ארשבין והחבר'ה מנע מהם יציאה עד כה מהמולדת. הכסף הגדול שנכנס לענפי הספורט השונים ברוסיה אמנם הביא לפריחה ולתארים, אבל ישנם אנשים רבים שמאמינים שגובה המשכורות של הכוכבים מסמל את הבעייתיות שבפערי המעמדות במדינה. "אני לא חושב שהרבה שחקנים יעזבו את הליגה הרוסית אחרי היורו, אבל ארשבין כבר אמר שהוא מרגיש שהוא חייב להתקדם מקצועית. אני יודע שעד עכשיו זניט קיבלה עבורו חמש הצעות ושהוא מעדיף לשחק בליגה הספרדית. גם ז'ירקוב מספיק טוב כדי לשחק בכל ליגה", הוסיף העיתונאי הצעיר.

אחרי חוויה לא רעה, אבל גם לא מזהירה, של אלכסנדר קרז'אקוב בסביליה הספרדית, ברוסיה יכולים לקוות ששחקנה של זניט סט. פטרסבורג יסמן את היציאה המחודשת של כדורגלנים רוסים לליגות הבכירות באירופה. גם על יורי ז'ירקוב ואיגור אקינפייב בונים שם ואולי על עוד כמה הפתעות.

עם כדורגל מצוין מול שבדיה ובעיקר מול הולנד, ברוסיה שכחו את תבוסת ה-4:1 לספרד במשחק הראשון או את העובדה שאם אנגליה לא הייתה מפסידה לקרואטיה במוקדמות, מילה לא הייתה נשפכת בקיץ על הנבחרת שלהם. האוהדים גולשים היום על גלים של אגו טריפ, גלים גבוהים מדי לדעתם של לא מעט אנשים. היורו הזה חייב להיחשב כבר עכשיו כהצלחה מסחררת, אבל הרוסים קיבלו תיאבון ויש כאלו שחוששים שהפסד בחצי הגמר אפילו יראה פתאום ככישלון.

הידינק והשחקנים בלבן או באדום יכולים לעלות לגמר, הם יכולים גם לזכות בטורניר, אבל גם אם שניהם לא יקרו, הם כבר עשו את שלהם. כל עוד ההולנדי ממשיך לעבוד בשביל ההתאחדות הרוסית הוא ימשיך לגלות מאמנים מקומיים שמחכים לכישלונו בפינה, אבל כרגע נראה שהכדורגל המקומי נמצא בידיים טובות.