הקומוניסט נמכר!

ש: קודם כל ברכות. אני מבין שאחרי מו"מ מתיש הצלחת סוף סוף לרכוש את הקומוניסט מעצמך.

קומוניסט: תודה. תאמין לי, אני זקוק עכשיו לכל התמיכה בעולם.

ש: הגולשים קצת מבולבלים מכל מה שקורה סביב הטור. איך זה התגלגל בעצם?

קומו: שמע, אני חולה על הפועל מגיל 0. זה החיים שלי. כשבא אלי לפני שנה עורך הספורט בוואלה! ואמר לי "רונן, אני רוצה שתיקח את הטור על הפועל", לא יכולתי להגיד לו לא. זה היה חלום שהתגשם. בדיעבד, הייתי טיפש. לא הבנתי למה אני מכניס את עצמי.

ש: ספר לנו קומו, מה השתבש?

קומו: שמע, אנשים חושבים שלכתוב טור שבועי באינטרנט זה תהילה, בנות, משכורת עתק, לא מבינים מה זה. לא רואים את האלימות סביב הענף הזה, את כל האיומים הטלפוניים והטוקבקים אל תוך הלילה. "קומוניסט אתה אידיוט גמור", "יא מפגר, לא מבין כלום". היה אחד, כל שבוע, כמו שעון, לא משנה על מה הטור, הוא מעלה טוקבק: "אני מזכיר לכולם שרונן גיל הוא לא אוהד הפועל אמיתי. מתחזה!!". כתבתי פעם טור אורח בחדשות, שצריך לעשות הכל בשביל לשחרר את גלעד שליט, מיד הוא מגיב: "אני מזכיר לכולם, רונן גיל מתחזה". הבן אדם רודף אחריי לכל מקום. לא מבין את התרבות הזו. לא יכול לקבל אותה, את הרוע הזה.

ש: נשמע שעברו עליך ימים לא קלים.

קומו: תראה, אני זה לא הבעיה. אני אדם חזק. עברתי הרבה בחיים. אבל אשתי הייתה גמורה. הייתה יושבת כל שלישי מול המחשב, רואה את הטוקבקים ונאכלת מבפנים. ראיתי אותה דועכת לי מול העיניים. זה פירק לי את המשפחה. בסוף נשברתי ועזבתי, למען הילדים.

ש: עזבת, מכרת, ואז קנית את הטור מחדש. מעניין.

קומו: לא הייתה ברירה. הייתי חייב להציל את הטור.

ש: לפי פרסומים בתקשורת עשרות עיתונאים עמדו בתור, הגישו מועמדות לרכישה. דיברו גם על כמה בכירים. ניב רסקין, מודי בראון, אפילו שמו של עופר שלח הוזכר כמי שמעוניין לעזוב את ערוץ 10, ערוץ הספורט ומעריב אם ייתנו לו את הקומוניסט.

קומו: עזוב, הכל ספינים. לא היה כלום. תאמין לי, הקומוניסט עמד על סף כל כליה. אני לא מגזים, אם לא הייתי בא ושם כסף, תוך שבועיים לא היה דבר כזה יותר הקומוניסט. היחיד שהסכים לכתוב את הטור על הפועל היה איזה ילד בן 20 וגם כן, רק בתנאי שהוא מקבל בתמורה מינוי למכבי בכדורסל. אני שואל אותך, זה מכובד? אין, הטור היה גמור.

ש: ואז אתה מחליט לחזור?

קומו: אחרי ששמעתי מהעורך בוואלה! מה קורה, שאין קופצים על המציאה, חזרתי שפוף הביתה. לא אכלתי כלום יומיים. הבת שלי הסתכלה עלי ואמרה "אבא אני לא יכולה לראות אותך ככה. קח את הטור חזרה, אני כבר אטפל באימא, יהיה בסדר. אתה לא יכול להפקיר את הפועל".

ש: בוא נלך הלאה. איזה קומוניסט נראה בשנה הבאה? הצבת רף גבוה בעונה החולפת, בעיקר הראיון שערכת עם רונאלדו.

קומו: אה (נאנח)... אלו ימים רחוקים. הנסיעה לשוויץ, ליורו. התחקיר שעשיתי במנצ'סטר. אין מצב השנה להישג דומה. עם התקציב הנמוך שיש ננסה לפחות להעמיד משהו ראוי. אבל סקופים, ראיונות עומק עם כוכבי ספורט מהעולם, כל זה שייך לנחלת העבר. נקווה לא להידרדר לפרסום חוזר של טורים משנה שעברה. אני מקווה מאוד שלא נגיע למצב הזה.

ש: מה בכל זאת נקבל בקומוניסט החדש?

קומו: תראה, צפויה לנו שנה לא פשוטה. דורסמן עוזב את חולון, ומשאיר אותנו בלי קבוצה לבנות עליה. שניידר נכנס לכדורגל וזה יכול להיות מהלך מסוכן. בכל ענף שתחשוב עליו, כדוריד, פינג פונג, התעמלות אמנותית, המכביזם מאיים לחזור ולקחת אליפות. נצטרך לגייס כוחות ולעמוד נחושים מנגד. הקומוניסט רק יכול להבטיח שגם בשנה הקרובה יעמוד בראש כוחות המהפכה.

ש: אני מבין שלפני הכל, אתה יוצא לפגרה?

קומו: כן, כן (מחייך, נשען אחורה). אני חייב לאשתי אחרי כל מה שעבר עליה. נצא לחופשה קצרה, ננוח ונחזור בכוחות מחודשים.

ש: לאן, אם אפשר לשאול?

קומו: לא יודע בדיוק, איזה בית הבראה של קופת חולים, נדמה לי בפתח תקווה. משהו צנוע, העיקר לצאת קצת מהקלחת של תל אביב. אנחנו צריכים שקט.

ש: רגע, רגע, לפני שאתה הולך, כל זה מאוד מזכיר לי את מוני הראל, שכאילו עזב את הפועל תל אביב בדלת החירום וחזר דרך החלון. למה שנאמין לך?

קומו: ולמה שנאמין למוני הראל ונרצה אותו שוב?