גיבור היום: דויד סילבה

במשחקה הראשון של נבחרת איטליה נגד הולנד (3:0) העלה המאמן רוברטו דונאדוני בחוליית הקישור ההגנתי את אנדריאה פירלו, ג'נארו גאטוסו ומאסימו אמברוסיני. שלושתם שחקנים של מילאן, שכשלה העונה בכל המפעלים בהם השתתפה. לעומת זאת, שלושה מהקשרים הנהדרים של רומא, דניאלה דה רוסי, אלברטו אקילאני וסימונה פרוטה, חיממו את הספסל. כל איטליה, חוץ אולי מאוהדי מילאן, תהו איך קיבל דונאדוני את ההחלטה, כשבוחנים את ההישגים של מילאן ורומא בעונה היוצאת? חלק טענו שהבעלים של מילאן וראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, הכתיב לו את ההרכב.

רומא של השנים האחרונות משחקת כדורגל נפלא ויצירתי, שמגיע בשנים האחרונות הרבה בגלל השלישייה ובעיקר בזכותו של הקפטן דה רוסי. הערב (21:45, שידור ישיר בערוץ 10) נבצר מפירלו וגאטוסו לעלות על כר הדשא, עקב צבירת כרטיסים צהובים. אולי בעל כורחו ייאלץ דונאדוני לשלב לפחות שני שליש מהשלישייה האימתנית והמצוינת של רומא, שינסו להוכיח לדונאדוני כמה הוא טעה.

מול איטליה תתייצב ברבע הגמר האחרון נבחרת ספרד. הנבחרת האדומה צברה תשע נקודות משלושת משחקיה ואולי מלבד פורטוגל, נראתה הכי בשלה בשלב הבתים. אלא שכעת ספרד מגיעה לשלבי המבחן שלה, השלבים הגבוהים, בהם היא מתקשה בעקביות פעם אחר פעם. אם לא די בזאת, הרי שתאריך ה-22 ליוני הוא תאריך מקולל מבחינתה, שכן היא הודחה בתאריך זה שלוש פעמים מאליפויות משמעותיות, ב-1986, 1996 ו-2002.

את הנתון המצער הזה ואת הלוזריות הספרדית המסורתית ינסו להשכיח שחקני ספרד. את רוב הכותרות תפס דויד וייה, החלוץ המצוין של ולנסיה, שכבש בשני המשחקים בהם שותף ארבעה שערים מתוך השישה. אלא שמאחור, בקישור, עושה דויד אחר, סילבה, עבודה לא פחות טובה.

קשרה הנהדר של ולנסיה, בן 22, נחשב ליורשו של הארגנטינאי הגדול, פאבלו איימאר. הוא דומה לו מאוד באופן המשחק שלו, ואפילו גם קצת במימדי הגוף (1.69) וקצת במראה הנערי. סילבה החל את הקריירה שלו בקבוצה מהמסטאייה. כשהיה צעיר יותר נשלח להתחשל בקבוצות מליגות נמוכות יותר, ובינואר 2007 חזר לוולנסיה. הקבוצה הבינה איזה יהלום ענק יש לה ביד והיא החתימה אותו על חוזה ארוך טווח בן שבע שנים (!). העונה של ולנסיה הייתה די מזעזעת, אבל סילבה, שמוכר בין היתר בעקבות בעיטות התותח האדירות שהוא מצליח לשחרר, הצליח לצוף מעל הבינוניות הקשה שפקדה את הקבוצה, שפעם הייתה מאריות הליגה.

היכולת המצוינת של סילבה לא נעלמה מעיניו של המאמן הקשוח, לואיס אראגונס, שייעד לו מקום של קבע בהרכב בגיל צעיר יחסית, ומקבל ממנו תפוקה מלאה. היכולת גם לא נעלמה מעיניו של רפא בניטז, המנג'ר של ליברפול, שעשה לו מנהג – להביא בכל קיץ ספרדי אחר שישעשע אותו ואת הקהל. באחד מהעיתונים באגליה הועלו תהיות רבות וטרוניות לגבי מחירי השחקנים בשוק ההעברות ששוב האמירו בצורה חסרת פרופורציות. נשאלה השאלה האם זה מוצדק, לדוגמא, לבזבז כ-20 מיליון יורו על גארת' בארי, שחקנה של אסטון וילה? מלבד בארי הובאו דוגמאות נוספות. עז שזה הגיע לסילבה, עליו נכתב: "קשר ורסטילי שיכול לתפקד ולעשות כמעט כל דבר על המגרש. הוא האיש שיכול לפתור את הבעיה בתחום האפור של ליברפול". גם על סילבה יידרשו האדומים לשלם כ-20 מיליון דולר. "בהתחשב בעובדה כי הוא צעיר בשש שנים מבארי", נכתב בכתבה. "הרי שזה בהחלט מצדיק את המחיר, מה גם שהיכולות שלו הרבה יותר מגוונות מאשר של בארי".

לא רק ליברפול מבקשת את סילבה לעצמה. גם מאמנה החדש של אינטר, ז'וזה מוריניו, בעל עין חדה לאיתור כשרונות צעירים, מקווה לשים את ידו מה שיותר מהר על השחקן הכשרוני. נראה שסילבה לא יישאר בוולנסיה, אחרי טורניר היורו המצוין שהוא נותן, אבל זה לא מנע מאוהדי הקבוצה שמשוגעים עליו כבר להקים מוקדם יותר העונה, כשהשמועות על עזיבה שלו החלו לפרוח, אתר מיוחד בשבילו. אתר שכולו נבנה במטרה לנסות ולשכנעו להישאר כתום. עוד לפני שיפרוש כנף העטלף, אם וכאשר, בפני סילבה ניצבת מטרה אחת כעת – להעביר את ספרד לשלב הבא.