ההגנה הטובה ביותר היא ההגנה

אומנם חלפו רק ארבעה משחקים מתחילת האליפות, אבל לכולם היה דבר אחד משותף – הנבחרת שכבשה ראשונה, ניצחה. זו שעלתה ראשונה ליתרון הורידה מעט את הרגל מהדוושה, הפסיקה ללחוץ, הגיעה לפחות מצבים, אבל ידעה לשמור על רשת נקייה עד לסיום. אפילו פורטוגל, שהכי הרשימה עד עכשיו, פחות יזמה אחרי שהובילה מול טורקיה, ובעיקר שיחקה כדי לשמור על תוצאה. הנבחרות מהרמות הגבוהות נהנות ממשחק הגנה מצוין, וכולן יודעות לא לספוג כשהן רוצות. זה אולי פגע ברמת האטרקטיביות של המשחק, אבל השיג את המטרה. נקווה שהמגמה הזו תשתנה, ושנזכה לראות משחקים עם שערים משני הצדדים, ובעיקר מהפכים.

כצפוי, שוויץ המארחת ניצלה את התמיכה מהקהל המקומי, יזמה, תקפה והפגינה משחק נלהב יותר משל הצ'כים, אבל זה לא הספיק. בסופו של דבר, מדובר בנבחרת בינונית, ללא שחקני הכרעה. לגבי הצ'כים, לעומת זאת, אין ספק כי הסגל הנוכחי שלהם פחות טוב מנבחרות שהיו להם באליפויות קודמות. אומנם הם ניצחו, ואולי אף יעלו שלב, אבל מאוד התאכזבתי מהיכולת האישית והקבוצתית שלהם. מול טורקיה זה עלול שלא להספיק.

רונאלדו מושך את תשומת הלב, ושאר השחקנים נהנים מכך. כל הנבחרות הגדולות שזכו בטורנירים קודמים (בין אם זה יורו או מונדיאלים) נהנו מדומיננטיות של כוכב – ארגנטינה של מארדונה, צרפת של זיזדאן, ברזיל של רונאלדו, והרשימה ארוכה. אם רונאלדו ימשיך לנווט את הנבחרת שלו, פורטוגל תוכל להגיע רחוק. חשוב מבחינת הפורטוגלים שרונאלדו ימשיך להיות בתנועה. מהרגע שהוא החליף צדדים ותקף בכל פעם מאגף אחר, פורטוגל הייתה עדיפה על טורקיה. שחקנים גדולים זקוקים לחופש פעולה, ולא להיות מוגבלים באגף זה או אחר, כמו שקרה בחצי הראשון לרונאלדו.

היה זה משחק שהזכיר מאוד את משחק הפתיחה. שוב הנבחרת המארחת הייתה עדיפה, ושוב זה לא הספיק. כפי שהערכתי בטור הקודם – למרות שאוסטריה ושוויץ מארחות את הטורניר, הן לא יצליחו לעלת שלב למרות ההתלהבות והניסיון לכדורגל חיובי. במקרה של אוסטריה, הייתה להם עדיפות גדולה על קרואטיה (הרבה יותר מאשר של שוויץ מול צ'כיה), אבל קרואטיה היא נבחרת ברמה אחת מעל, וכשהיא כובשת שער – היא יודעת לשמור על היתרון, בטח שמול נבחרת כמו אוסטריה. אוסטריה, לצערה, תיאלץ להסתפק בהפסדים בכבוד.

גרמניה ממשיכה את היכולת הטובה שלה המונדיאל האחרון. השינוי שנעשה בנבחרת הגרמנית נמשך – מנבחרת טקטית, מסודרת ושמרנית, היא הפכה להיות קבוצה התקפית שמרבה ליזום, ליצור מצבים ואף לכבוש. אם בעבר היה קשה לראות את המשחקים של נבחרת גרמניה, והיא הייתה ידועה בזה שהיא תוקפת עם בקושי עם שני שחקנים, כיום שחקניו של יואכים לאו תוקפים גם עם חמישה או שישה שחקנים. יפה היה לראות איך בגרמניה שינו את הגישה למשחק, ואם היא תמשיך ככה, היא ללא ספק אחת המועמדות להגיע לפחות לחצי הגמר.