רק המאמן הבריק

כשקרל ברוקנר נשאל אתמול במסיבת העיתונאים "האם יאן קולר יגיע מוכן?", הוא ענה מיד: "יאן קולר תמיד מגיע מוכן". גם עיתונאי צ'כי שדיברתי איתו הסכים שמכל 23 שחקני הסגל, לחלוץ נירנברג בחצי השנה האחרונה, יהיה התפקיד החשוב ביותר, גדול אפילו מזה של פטר צ'ך. יתרה מזאת, עד היום הפציעה של החלוץ בן ה-35 במשחק הראשון במונדיאל 2006, נחשבת לאחת מהסיבות שמנעו מחבורת שחקנים מבריקה עליית שלב.

אבל היום, שוב במשחק פתיחה, ברוקנר ויתר על החלוץ שנחשב לאחד מהבאנקרים הגדולים ביותר בהרכב, וניצח עם ואצ'לב סברקוס. בעיתונאית קוראים לזה "חילוף מנצח" וכנראה שרבות עוד ידובר אודות העדפתו של חלוץ באניק אוסטרבה (בינתיים) על פני מילאן בארוש, אבל זה יותר מעוד סיסמא. ברוקנר ניצח את המשחק עוד לפני החילוף ולא רק בגללו. ברוקנר היה האדריכל של ניצחון שלא הגיע לצ'כיה, כשלצידו המזל וכמובן פטר צ'ך. משחק פתיחה הוא מוקש גדול והמאמן הוותיק התכונן אליו כראוי.

אפשר היה לשים לב לכך גם בפרטים הקטנים. בזמן החימום למשחק, שהפך להפנינג ענק וקולני בזכות צעירים קופצניים שאחזו במיקרופונים והפעילו את הקהל מהדשא, בזמן שקובי קון העביר את הדקות האחרונות לקראת המשחק בחדר ההלבשה של נבחרתו, ברוקנר עמד על הדשא ובחן כל תנועה של השחקנים שלו. אין זה שכיח לראות מאמן שנמצא עם שחקניו בחימום, אבל הם ידעו שהוא שם ושהיום הם לא יחסירו אפילו מתיחה אחת. את ברוקנר כל פסטיבל היורו לא צריך היה לעניין, להפך, הוא חשש ממנו.

בבוקר המשחק באזל הפכה לאדומה ותשכחו מכל מה שקראתם עד עכשיו. נמנום הייתה המילה המדויקת, אבל רק עד היום. התחבורה הציבורית בבאזל הדירה את גלגליה ממרכז העיר ולמרות שהנבחרות היו מסוגרות בתוך עצמן, סביר להניח שגם השחקנים שלהן חשו את ההתרגשות. בתוך האצטדיון, בכל מקרה, אי אפשר היה שלא להרגיש אותה. לכן ברוקנר עמד שם על הדשא כבר בחימום, הראה לשחקנים שלו שיש בעל בית וסירב להרשות להם לצאת מריכוז.

תכנית המשחק של הצ'כים הייתה פשוטה. ברוקנר ידע שהרוח תתמוך בגב של הנבחרת הביתית והזריק לה כבר משריקת הפתיחה גלונים של סם הרדמה. בסביבות הדקה ה-30 גם הקהל התחיל להירגע ועד המחצית נרשמו גם פיהוקים. בזמן שקובי קון קם כל העת מהספסל שלו, ברוקנר ישב נינוח וראה את תכנית המשחק שלו יוצאת אל הפועל.

ברוקנר ידוע בצ'כיה כטקטיקן גדול שמתכונן בקפידה לכל תרחיש אפשרי, משרטט בראשו מבעוד מועד את מה שעלול לקרות בכל רגע נתון ומכין מראש תגובה לכל מהלך של המאמן השני. היום הוא ישב רגוע במשך 71 דקות. דווקא אחרי השער של סברקוס, המאמן עם השיער הכסוף לא הוריד רגל מהדשא. התכנית השתנתה ועכשיו צריך לעבוד כדי לשמור על היתרון.

אגב, הראשון שקפץ מהספסל הצ'כי אחרי השער של סברקוס, היה השחקן אותו הוא החליף, יאן קולר, החלוץ התמיר גם היה הראשון לזנק אחרי שריקת הסיום. ברוקנר זכה לחיבוקים מהצוות שלו, אבל לא הגניב אפילו חיוך קטן. הוא כבר חושב על כל התרחישים האפשריים לקראת פורטוגל.