1. הגמר הצפוני. לראשונה מאז 2001 לא הגיעה לגמר קבוצה מדרום ארצות הברית. שילוב הקבוצות שהגיעו לגמר, אחת עם מסורת ארוכה כמו הווינגס והשניה צעירה עם עתיד מבטיח כמו הפנגווינס, העלתה את העניין במדינה, שבה הליגה מאוד פופולארית וסדרת הגמר לא נמצאת בין חמשת האירועים הנצפים ביותר.
2. פיטסבורג, עיר של הוקי? ב-2002 הפנגווינס עוד התקשו למכור כרטיסים למשחקי ליגה. בסדרת הגמר "מלון סנטר" היה מפוצץ גם בעת משחקי החוץ של הפנס, ששודרו במסכי ענק.
3. ההגנה של הפנס. בקדימון שהכננו לקראת הסדרה, דובר על כך שהחלק החלש של פיטסבורג הוא ההגנה. באף אחד ממשחקי הסדרה לא הצליחה ההגנה של פיטסבורג להרשות פחות מ-30 נסיונות הבקעה. במשחקים 2 ו-6 היו לדטרויט 30 ניסיונות הבקעה, הכי מעט בסדרה. במשחק 5, היו לדטרויט 34 נסיונות בתום 60 דקות ו-58 ב-110 דקות של משחק - מקביל ל-32 ניסיונות במשחק רגיל.
4. משחקים 1 ו-2 חיילים אלמונים. ההתקפה של דטרויט בפלייאוף היא בעיקר זאטרברג, דאטסיוק, פראנזן וקרונוול. אבל במשחקים 1 ו-2 היו אלה מיקאל סמואלסון, דניאל קלירי, וולטרי פילפולה ובראד סטואטר, מגן ותיק שלא בטוח שזכר אחרי משחק 2 את השער האחרון שלו בפלייאוף.
5. משחק מספר 3 A Captains match. בקריקט יש מושג שנקרא Captains Innings. הכוונה היא למשחק טוב של הקפטן, שמוביל את הקבוצה שלו להצלחה. זה בדיוק מה שקרה במשחק 3, כשסידני קרוסבי עם שני שערים ומנהיגות החזיר את פיטסבורג לסדרה. לא הפתיעה העובדה שהוא נבחר לשחקן המצטיין של המשחק.
6. משחק מספר 4 רגע מכונן מספר 1. אין ספק שה-אירוע של משחק 4 התרחש באמצע השליש האחרון. קירק מאלטבי ואנדרס ליליה ישבו בתא העונשין, ולפיטסבורג היה פאוור פליי של 5 על 3 לדקה וחצי. משחק הקרבה של הרד ווינגס בזמן הזה, כשמי שבלט בו היה הנריק זטרברג שנגיע אליו בהמשך, מנע מהפנגווינס נסיונות הבקעה, והשאיר את תוצאת המשחק באותו זמן, תוצאה שהפכה לסופית. הרד ווינגס בלמו 5 על 3 נוסף גם במשחק 6.
7. מהפכים במשחק 5 הפנגווינס עוד הובילו 0:2 אחרי השליש הראשון. באמצע השליש השלישי התוצאה כבר הייתה 2:3 לדטרויט, שהייתה רחוקה 35 שניות מלהניף את הגביע בבית. מקסים טאלבו הבקיע אחרי שפיטסבורג הוציאו את מארק-אנדרה פלרי כדי לצרף שחקן התקפה נוסף. פטר סיקורה, המגן הוותיק, ירד לחדר הלבשה בגלל פציעה, אבל הספיק לחזור על מנת להבקיע שער הניצחון.
ורי גוד, אוזגוד
8. ייבגני מלקין אחד המועמדים ל-MVP של הליגה, פשוט הועלם על ידי ההגנה של דטרויט לכל אורך הסדרה. מלקין צריך להודות לטאלבו על הבקעת שער השיוויון במשחק 5, אחרת הוא היה מסיים את הסדרה עם 0 נקודות ותווית לא נעימה הייתה מודבקת עליו. בסופו של דבר הוא מסר את האסיסט לסיקורה לשער הנצחון, ובמשחק מספר 6 הוא סיים עם שער ואסיסט, שלא הספיקו לבסוף.
9. משחק מספר 5. מייק באבקוק הופך לבכיין של הסדרה. מאמן דטרויט יעדיף לשכוח את מסיבת העיתונאים אחרי משחק 5, אחרי שביקר את השופט בהארכה. הוא לא ממש אהב שתי שריקות של "הפרעה לשוער", אחת נגד זאטרברג בהארכה הראשונה ואחת נגד קלירי בהארכה השנייה. שער הניצחון הובקע בפאוור פליי, אחרי שיירז'י הודלר ספג 4 דקות על מקל שעלה גבוה לפנים של רוב סקודרי מפיטסבורג.
10. כריס אוזגוד. אוזגוד היה השוער הראשון כשדטרויט זכתה באליפות ב-1998, ופתח על הספסל בפליי אוף. אחרי פתיחה לא מוצלחת נגד הקבוצה החלשה בפלייאוף השנה, נשוויל, אוזגוד הינוקא בן ה-35 החליף את דומיניק האשק קשישא, המבוגר ממנו בעשר שנים, ומאז הוא לא הסתכל לאחור. הוא הוביל, יחד עם פלרי, את הפלייאוף עם 14 ניצחונות ו-3 שאט אאוטס, שניים מהם בגמר, הוביל את הפלייאוף עם 1.55 שערי חובה למשחק והיה שני לפלרי עם 93 אחוזי עצירות. הוא היה, כמובן, גם אחד המועמדים המובילים לגביע קון סמיית'. אוזגוד הוביל את הליגה בעונה הסדירה עם ממוצע שערי חובה של 2.09, כשהאשק סיים שלישי עם 2.14. הם זכו במשותף בגביע ג'נינגס, המוענק לשוערי הקבוצה שספגה הכי מעט שערים העונה.
11. פיטסבורג 2008-אדמונטון 1983. ב-1983 הגיעה קבוצה צעירה בשם אדמונטון אוילרס עם שחקנים צעירים כמארק מסייה, יארי קורי, ובחור צעיר עם חולצה מספר 99, שהיה באותה שנה מלך השערים, מלך הנקודות וה-MVP של הליגה, לראשונה בהיסטוריה שלה לגמר. האוילרס הפסידו 4:0 לניו יורק איילנדרס, שלקחה את האליפות הרביעית שלה ברציפות. אותם אוילרס הגיעו ב-7 השנים הבאות 5 פעמים לגמר וניצחו את כולם. גם אצל הפנגווינס מדובר בקבוצה צעירה עם עתיד מבטיח, אך החדשות הן שבניגוד לאז, יש בליגה תקרת שכר ותהיה עבודה קשה למריו למיו ושאר החבר'ה המנהלים את הפנגווינס לשמור על כל השחקנים.
12. טרה קרונר רד ווינגס. המשמעות של "טרה קרונר", למי שלא יודע, היא "שלושה כתרים" בשוודית. זה גם כינויה של נבחרת שוודיה בהוקי. לא פחות מ-9 שחקנים של הרד ווינגב באים משוודיה, בהם הקפטן, ניקלאס לידסטרום, וזאטרברג. נבחרת שוודיה, כזכור, היא האלופה האולימפית בהוקי, היום שוודיה היא המדינה האירופאית ממנה מגיעים הכי הרבה שחקני NHL. זטרברג, סמואלסון וקרונוואל הצטרפו עם הזכייה בגביע ללידסטרום כחברים במועדון הטריפל גולד, כאלופים אולימפיים, אלופי העולם מ-2006, וזכייה בגביע.
13. הנריק זאטרברג MVP. נתחיל עם המספרים : 27 נקודות (ראשון יחד עם קרוסבי), 13 שערים (ראשון יחד עם יוהן פראנזן), 14 אסיסטים (שני בדטרויט אחרי קרונוואל, שלישי בפלייאוף יחד עם מריאן הוסה מפיטסבורג ומייק ריביירו מדאלאס), פלוס 16 (ראשון בפליי אוף יחד עם קרונוואל). כשדיברו על התקפת הרד ווינגס, "זאטא" בן ה-27 היה השם הראשון שהוזכר בסדרה, והוא לא איכזב עם שני שערים ו-4 אסיסטים בסדרה. אבל כשהזכרתי קודם את שתי הבלימות של ה-5 על 3 בסדרה, לזאטרברג היה חלק חשוב שם בצד ההגנתי, עם אותם דברים שלא רואים בדפי הסטטיסטיקה. הזכרתי את העובדה שדטרויט ספגה הכי מעט שערים העונה, וכן שלידסטרום הוא מועמד מוביל לזכות, שוב, בתור המגן המצטיין של הליגה. כדאי להוסיף ששני חלוצים של הרד ווינגס, פאבל דאטסיוק וזאטרברג, מועמדים לגביע סלקה, כחלוצים עם יכולות הגנתיות. לסיכום, עם תרומה משמעותית גם בהתקפה וגם בהגנה, זאטרברג הוא בהחלט זוכה ראוי.
ומה נשאר לנו? בשבוע הבא יוענקו פרסי סוף העונה של הליגה. מבין השחקנים שהשתתפו בגמר המועמדים הם: מלקין לגביע הארט (MVP), ולגביע לסטר פירסון (MVP של השחקנים), לידסטרום לגביע נוריס (מגן), דאטסיוק לגביע סלקה (חלוץ עם יכולות הגנתיות) וליידי בינג (השחקן ההוגן), זאטרברג לגביע סלקה ובאבקוק לגביע אדאמס (מאמן העונה).