כתב הגנה

אלו שהשכימו קום ביום שישי לפנות בוקר ודאי לא מצטערים על כך. בוסטון סלטיקס אירחה את לוס אנג'לס לייקרס למשחק מספר 1 בסדרת גמר ה-NBA, והמפגש עמד בכל הציפיות והפך מיד לקלאסיקה.

בדרך לניצחון 88:98 בגארדן החדש נפל קנדריק פרקינס על פול פירס, ששכב דקות ארוכות על הפרקט, נסחב על ידי חבריו לכסא גלגלים, ומשם הועבר לחדר ההלבשה. הקהל היה בהלם, והירוקים החלו לחשוש. "חשבתי על הגרוע מכל", סיפר המאמן דוק ריברס, "כשנשאו אותו החוצה, חשבתי שהברך שלו נפגעה".

"ראיתם את הפרצוף שלו? הוא היה בכאב גדול", אמר פי ג'יי בראון. אבל אחרי כמה דקות, כמו וויליס ריד מהניקס, שחזר לפארקט מדדה במשחק ה-7 של סדרת הגמר מול הלייקרס ב-1970, פירס הגיח מחדר ההלבשה, לקול מוזיקת רוקי שבקעה מהרמקולים, והקהל לא ידע את נפשו, מה שהכריח את פיל ג'קסון לקחת פסק זמן כדי להרגיע את הרוחות. חיש קל הגיעו שתי שלשות גדולות במתפרצת, והסלטיקס הפכו פיגור 5 במחצית ליתרון 4 בפתיחת הרביעי. פירס סיים עם 22 ב-7 מ-10 מהשדה, וההספק שלו ברבע השלישי: 8 נקודות בדקה וחצי הראשונות, פציעה שנראה היה שגמרה לו את הסדרה, חזרה דרמטית, ועוד 7 נקודות עד תחילת הרביעי. קלאסיקה, כבר אמרנו?.

"הוא הלך בכוחות עצמו, וזה נתן לנו כוח", אמר קווין גארנט, שבעצמו היה אחראי על שני מהלכים אחרים שייכנסו לפנתאון הגמרים, למרות מחצית שנייה של 3 מ-13 בלבד."פירס החזיר אותנו לחיים".

"הרבה דברים עברו לי בראש", אמר פירס בסיום, "חשבתי שזה לא יכול להיגמר ככה. אני לא ניסיתי לחקות את ריד, פשוט שמחתי שיכולתי לחזור למשחק". "האמת" קלע 11 נקודות מהרגע ששב לפארקט וסיים עם 22 בסך הכל. "כשנפלתי חשבתי שקרעתי משהו, התקשתי לזוז. בחדר ההלבשה הרגשתי שאני יכול לדרוך על הרגל, וידעתי שאני צריך להיות שם עבור חברי. בימים הקרובים נדע מה המצב".

ברבע השלישי מסר רייג'ון רונדו כדור לשטח מת, והביג טיקט (24 ו-13 ריבאונדים) זינק מעבר לחצי והצליח איכשהו למסור את הכדור לפי ג'יי, שהעביר אסיסט לריי אלן. הקהל השתגע. כדקה וחצי לסיום, כשהלייקרס קיוו לחזור לתמונה, חלם פאו גאסול בריבאונד, ו-KG הפך אותו לפוסטר שתראו בהילוכים חוזרים אינסופיים, כשזינק מעליו וזיעזע את הטבעת בדאנק מהסרטים.

אלן (19 נקודות, 8 ריבאונדים), רונדו (15 נקודות, 7 אסיסטים) ולחימה והגנה מפרקינס, ג'יימס פוסי ובראון תרמו גם הם לניצחון.

המשחק היה צמוד לכל אורכו, ובסיום ניצחו המארחים 88:98 ועלו ל-0:1 בסדרה בזכות ההגנה המצוינת שלהם, שהשאירה את קובי בריאנט על 24 נקודות, ב-9 מ-26 מהשדה (כולל 4 איבודים), ורק 6 מ-6 מהקו. כמו בגמר המערב, גם הסלטיקס סגרו לבריאנט את הנתיבים לטבעת, אבל להבדיל מהמפגש עם הספרס, הפעם היד של הממבה לא הייתה מאופסת.

החדשות הטובות עבור הירוקים, והרעות עבור הצהובים, הן שבוסטון לא נזדקקה להתעלות של מי מכוכביה או משחקני הספסל, אלא המשיכה באותה היכולת שראינו ממנה נגד דטרויט, וזה יותר מהספיק לניצחון. במחצית הראשונה קלעו הלייקרס 51 נקודות ב-50 אחוזים מהשדה, אולם הצבת על בריאנט וההתרופפות של גאסול ולמאר אודום הורידה אותם ל-37 נקודות בלבד בשני הרבעים האחרונים, בפחות מ-40 אחוזים.

"בכמה פעמים, כשהיינו בפיגור 4 או 6, שיחקנו כאילו שאנחנו בפיגור 10 או 15", אמר אודום, שקלע 14. "אני לא חושב שעשינו עבודה טובה בכל הקשור לעמידה בלחץ". אודום ראה בנתון של 3 מ-14 מאחורי הקשת (לעומת 9 שלשות בממוצע בפלייאוף ב-39 אחוזים) כאחד המכריעים בהתמודדות. "זה בגלל שהכדור לא זז", אמר. "לא שיחקנו בצורה מסודרת, וכשהם שיבשו לנו את ההתקפה לא הלכנו לדברים אותם אנחנו יודעים לבצע היטב. הם לא יכולים למנוע מאיתנו למסור, זה תלוי בנו".

ההגנה של בוסטון, הטובה בליגה בעונה הסדירה, הצרה את צעדיו של בריאנט, והלייקרס יכולים להתנחם בכך שלא בכל יום הפנומן שלהם יציג מספרים כאלה. "היו לי כמה זריקות טובות שפשוט לא נכנסו. זה סתם ערב קליעה לא טוב, ואשכח אותו עד שיגיע המשחק השני. אני מקווה גם אז לקבל את אותם המבטים", אמר בריאנט בסיום, ומיד הסתכל על הצד החיובי, "אני אחשוב על זה קצת. זו חוויה טובה מבחינתנו, קצת בעיטה בתחת".

"הם לא יתנו לו הרבה הזדמנויות לפרק להם את ההגנה בעזרת כידרורים לסל", פירשן פישר את האופציות העומדות בפני קובי. "הוא צריך לזרוק מהר יותר, אחרי חיתוכים לסל או תנועה מחסימות. זה משהו שהוא יתרגל אליו במהלך הסדרה, פשוט כי ההגנה של הסלטיקס לא תיתן לו לעשות את מה שהוא אוהב". בסך הכל, רק 2 מ-26 הזריקות של ה-MVP הגיעו מהצבע.

בריאנט נעזר בפאו (15 ו-8 ריבאונדים ב-6 מ-11) שידע דקות טובות, אבל נכנע להתלהבות של בוסטון. דרק פישר חזר לעצמו עם 15 ו-6 אסיסטים, אבל כדי לחזור ללוס אנג'לס עם שוויון 1:1, הלייקרס יצטרכו לקבל תרומה מהספסל שלהם, (15 נקודות ב-5 מ-15), והכוונה היא לא רק לזו ההתקפית, אלא גם להגנתית, כמו זו של ספסל הסלטיקס.