גלגל העזר של רונאלדו

את כמויות הכישרון הנוטפות מנבחרת פורטוגל אפשר אולי להשוות רק עם המושבה שהקימה והפכה לימים למעצמת כדורגל בפני עצמה, ברזיל. הנבחרת האירופית הכי לטינית ביבשת הישנה כבר הייתה קרובה להשיג מספר תארים בעבר, אולם היא עדיין לא הצליחה לשתות מהבאר. הכי קרוב היה יורו אותו אירחה ב-2004, שם הגיעה כפייבוריטית למשחק הגמר נגד יוון המפתיעה. אבל החבורה הלוחמת של אוטו ריהאגל השאירה מיליוני פורטוגליים בוכים והמומים, שממשיכים לפנטז על תואר.

למרות שסיימה את היורו שעבר כפיינליסטית ואת המונדיאל במקום הרביעי, אחרי שנבחרה לנבחרת הכי מלהיבה בטורניר, שוב מגיעה פורטוגל לשוויץ ואוסטריה לא כפייבוריטית. נוח יותר לומר כי היא, בדומה לברזיל, מלאת כישרון, אבל חסרה אופי. קל יותר להמר על הנבחרות הקשוחות, איטליה וצרפת וגם ללכת עם המסורת של גרמניה. ייתכן שזה נוח לפורטוגלים. להגיע ללא לחץ, כסוג של אנדרדוג, ולהגיח מאחור אל קדמת הבמה. בין שלל הכוכבים הגדולים שתציג פורטוגל, המשחקים באנגליה וספרד, יגיע גם חלוץ צעיר מוורדר ברמן הגרמנית, הוגו אלמיידה שמו. שם יימדדו איכויותיו וחוסנו המנטלי. זוהי תהיה שעת המבחן הכי גדולה שלו.

לפורטוגלים היו כמעט תמיד את כל החלקים הנכונים כדי להרכיב את הצירוף המושלם, אבל תמיד הם חסרו את הגרוש ללירה - חלוץ קדמי קטלני שיוציא לפועל באופן אבסולוטי. פורטוגל התברכה אמנם בחלוץ ענק, פדרו פאולטה, אלא שנראה שכל אימת שהוא עטה על עצמו את המדים בלאומיים, בעיקר בטורנירים גדולים, הוא נאלם דום ופישל. מלך השערים של הנבחרת לא הגיע אף פעם למאני טיים. בליגה הצרפתית הוא אמנם חורר רשתות, אבל ביורו 2004 נדם ולא כבש אפילו שער אחד לרפואה. במונדיאל 2006 הבקיע אחד בלבד במשחק נגד אנגולה בשלב המוקדם. אחרי גביע העולם הוא הודיע על פרישה מהנבחרת.

נכון, אפשר לשאול את השאלה מי צריך בכלל חלוץ כאשר יש לפורטוגל שחקן כמו כריסטיאנו רונאלדו? קשר מנצ'סטר יונייטד כבש העונה 42 שערים בכל המסגרות והוביל את השדים האדומים לשני תארים. אפשר לתפקד אותו כמעט בכל מקום בחלק הקדמי של המגרש ולקבל ממנו תפוקה, אבל אחרי הכול התשובה לכך די ברורה. קפטן הנבחרת עשה נסים ונפלאות ביונייטד במשך עונה שלמה, הרבה בגלל החלוצים שאלכס פרגוסון תפקד לידו, ושמשכו לא מעט תשומת לב ממנו. בטורניר קצר אין מקום לטעויות. גם השחקן הכי טוב בעולם יכול לפשל במשחק אחד בין אם הוא לא פוגע, מורחק, פצוע או כל סיבה אחרת שהיא. בשלב הבתים אפשר עוד לתקן, בנוק-אאוט זה כבר יכול לעלות ביוקר רב.

במהלך העונה נערך סקר בין מאמני הליגה בפורטוגל, שאת ממצאיו ראה מן הסתם גם מאמן הנבחרת פליפה סקולארי. המאמנים נשאלו איזה שחקנים אמור המאמן הברזילאי לכלול בסגל הסופי בן 23 השחקנים. תוצאות המשאל היו מפתיעות. אלמיידה, ביחד עם שישה שחקנים נוספים, קיבל 10 קולות (מספר הקולות הרב ביותר שקיבל שחקן). מתחריו על תפקיד החלוץ קיבלו פחות. נונו גומש הוותיק ספר רק שמונה, הלדר פושטיגה סיים רק עם שלושה. נראה שעד הרגע האחרון אלמיידה עצמו לא האמין שהוא יקבל את הזימון: "צפיתי בתוכנית פורטוגזית בטלוויזיה, משם שמעתי שאני מוזמן. מעבר לעובדה ששמחתי כמובן, הופתעתי מאוד".

אלמיידה הוא אולי סוג של אנטיתזה לכדורגל הפורטוגלי הטכני. עם מסת שרירים גדולה המתפרשת על 191 סנטימטרים, הוא מציג כדורגל כוחני. כתוצאה ישירה מגובהו הוא מצוין באוויר, טוב מאוד עם הגב לשער ויודע להחזיק את הכדור עד שחבריו מצטרפים להתקפה. דווקא החיבור הזה בין החלוץ החסון לקישור הטכני של פורטוגל, הכולל בין היתר את רונאלדו, ריקרדו קווארסמה, נאני ואחרים, הוא זה שיכול לתת להם את הנדבך החסר. פורטוגל לא צריכה עוד דריבליסט מקדימה. היא צריכה חלוץ מוצק, שיידע להחזיק את הכדור בהתקפה עד ההצטרפות של חבריו.

אלמיידה החל את דרכו בקבוצת 'נבאל ה-1 במאי'. עד מהרה אותר על ידי מחלקת הסקאוטינג של פורטו ונרכש על ידי הקבוצה. הוא לא הצליח לבסס לעצמו מקום בהרכב של מועדון הפאר הפורטוגלי והושאל במשך מספר שנים לכמה קבוצות. בקיץ 2006 הושאל לוורדר ברמן. התקשורת בגרמניה ואוהדי הקבוצה שלא הכירו את פועלו של אלמיידה ושאלו 'הוגו מי'?. אלמיידה דיבר על המגרש והוכיח את כישוריו. הוא כבש ושבה את לב האוהדים. במהרה הפך היחס המזלזל לחלוץ הגבוה לחם ומחבק. הכינוי החדש שהודבק לו היה "הוגול".

דרכו של אלמיידה לפסגה לא הייתה קשה רק על המגרש. הוריו לא יכלו להרשות לעצמם לגדל אותו והוא נשלח לסבו. על זרועו השמאלית תוכלו למצוא קעקוע ענק. שחקנים רבים מקעקעים את שמה של החברה או האישה, יש כאלה המקעקעים את שמות ילדיהם. אחרים מוקירים תודה להוריהם. אלמיידה קיעקע את שם סבו: "אף אחד לא העניק לי יותר אהבה מסבי", אמר הפורטוגלי. "הוא היה כמו אבא בשבילי. כיוון שהוריי לא יכלו לגדל אותי, חייתי איתו. הוא העניק לי חום ואהבה ואת כל מה שילד צריך. הוא לא היה רק תחליף אב בשבילי, הוא גם היה חבר שלי והאיש שדחף אותי להצליח". לאחר מותו של הסב, הבקיע אלמיידה שער והניף ידיו אל על לשמיים: "זה היה לזכרו של סבי שנמצא אי שם למעלה".

אלמיידה, שעוד שיחק בנבחרת פורטוגל הצעירה באליפות אירופה האחרונה שהתקיימה אשתקד בהולנד, ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרת כבר בשנת 2004 במשחק ידידות נגד אנגליה. את דריסת הרגל הוא השיג בנבחרת במוקדמות. בתחילת הקמפיין, פליפה סקולארי עוד סמך ידיו על נונו גומש, אבל כשזה הציג יכולת די מאכזבת, שלח המאמן הברזילאי את אלמיידה למערכה. הוא השיב לו עם שני שערים. שער בכורה בניצחון 0:2 על אזרבייג'אן, ושער ניצחון קריטי ב-0:1 נגד ארמניה.

מאז ימי יוזביו, לא היה לנבחרת פורטוגל שחקן כה גדול, שנחשב להכי טוב בעולם, כמו כריסטיאנו רונאלדו. אלא שאפילו ניצוץ הגאונות של הפנינה השחורה הצליח להוביל את פורטוגל רק עד למקום השלישי במונדיאל 1966 שנערך באנגליה.

אם לשפוט לפי חוקי הסטטיסטיקה, הרי שלפורטוגל סיכוי לא רע לזכות. ביורו 1996 היא הודחה ברבע הגמר, ב-2000 היא הצליחה להגיע עד החצי. ארבע שנים לאחר מכן, סיימה המארחת כפיינליסטית. עכשיו נותר לה לעשות רק צעד אחד, הצעד הכי קשה, כדי להניף את הגביע. הדרך לשם מתחילה וממשיכה אצל כריסטיאנו רונאלדו, אבל היא תסתיים רק ברגליו ובראשו של חלוץ. במקרה הזה, הוגו אלמיידה, ששמו יוכל להיחרט לעד כחלוץ הראשון שהביא לפורטוגל תואר.