פרשת הפיצה, גרסת חולון

זה קרה במשחק הראשון שלנו בליגת העל אחרי 7 שנים. הסתובבנו בחבורה הקבועה. ארז, שסחב אותי לאולם הפחים בפעם הראשונה לפני כך וכך שנים, רועי צינמון, טיפוס די אינטליגנטי עד שזה מגיע להפועל חולון ולראייה סמל הקבוצה שמקועקע על כתפו החסונה, רועי אסף, שלטעמי ולאחר הכרות מעמיקה עם הגרעין הקשה של אוהדי הפועל חולון הוא האוהד הכי מושבע שלה, ועבדכם הנאמן. זו חבורה די קבועה, מגובשת, עם הרכב שמשתנה פה ושם, תלוי בגודל המכונית התורנית, אבל המשותף לכולנו הוא שכולם חזו בקבוצות גדולות של חולוניה בליגת העל, וכולם ראו כל מיני הרכבים מוזרים של אותה קבוצה כשהיא הסתובבה במתנ"סים הזויים ברחבי הליגות הנמוכות.

משחק החזרה שלנו לליגת העל היה אירוח גלילי בכפר בלום, ולאחר ניצחון משכנע על קבוצתו של אלי קנטי יצאה החבורה הצוהלת לחגוג עם פיצה במזנון הדרכים הסמוך. על מסך הטלוויזיה הוקרן משחקה של נהריה מול מכבי, כשהחבר'ה מהגעתון פותחים פער על האלופה הנצחית. לפתע הופיע אוטובוס השחקנים שלנו, כשכל הקבוצה יורדת להזמין בערך 30 מגשי פיצה (יצוין לטובה טוני ווישהאם שזכר אותנו מהליגות הנמוכות, ולכן גם כיבד אותנו בשלו). בהינו בהם בעיניים מעריצות, משל היינו בני 12 ולא בסביבות גיל ה-30.

צעקנו להם שמכבי הולכת להפסיד לנהריה וכדאי שיגיעו לראות סנסציה, אבל אז המאגיה של הצהובים התחילה להשפיע, ונהריה התחילה להתפרק. פי ג'יי טאקר הסתכל בטלוויזיה בעניין בקבוצה שכולם מפחדים ממנה ולא הבין על מה המהומה, ולמה נהריה פתאום קיבלה שיתוק איברים כולל. ריאן לקסר הסביר לו בלהט שהוא לא מבין למה כל הקבוצות משחקות כדורסל מול מכבי עד שזה מגיע לרבע האחרון, ואז מורידות את הראש בהכנעה ופורשות שטיח לאלופה.

"אי אפשר לנצח את מכבי ככה", אמר לקסר, "בטח לא ביד אליהו". או אז הזדקף מאליק דיקסון נמוך הקומה (גבוה ממני לפחות בראש וחצי, אבל זה לא העניין), זקף את חזהו והוסיף: "אבל אני ניצחתי את מכבי ביד אליהו כששיחקתי בראשל"צ, אז איפה פה הבעיה?"

אני חוזר לאותו אירוע בכפר בלום כי שם הבנו שמשהו גדול הולך להתרחש העונה באולם הפחים. כמובן, חשבנו שהקבוצה נמחקה כליל אחרי אירועי מלחה כי הרי לא יכול להיות שמגיע לנו כל הטוב הזה, אבל אחרי הניצחון על מכבי של קטש באולם הפחים הריק חזרה לנו ההכרה שהכל מתחיל להתחבר.

11 קבוצות בהיסטוריה ניצחו את מכבי ביד אליהו, רובן לא במשחקים באמת חשובים. שני שחקנים מ-11 הקבוצות הללו הביא מיקי דורסמן לחולון - את אריק קמפבל שעשה זאת במדי קרית אתא, ואת מאליק דיקסון. הוא ידע למה. עם אלטון בראון ופי ג'יי טאקר הערסים (במובן הטוב של המילה), שפשוט היו אובייקטיבים לגבי היכולות של הקבוצות ולא ראו את מכבי ממטר, ועם החוצפה הטבעית של הישראלים שהשתכנעו שאפשר באמת לעשות זאת העונה, עלו הנמרים מחולון עם מבט של חיה טורפת שבוחנת את העדר לפרקט של ההיכל ביום חמישי. מאליק זקף את החזה כמו שהוא אוהב לעשות, וניצח את מכבי עוד פעם אחת.

11 קבוצות ניצחו את מכבי בהיסטוריה ביד אליהו. אף אחת מה-11 לא הייתה הפועל חולון. עכשיו יש 12 שעשו את זה, והקבוצה ה-12 הייתה הראשונה שחגגה אליפות ביד אליהו כשלא קוראים לה מכבי תל אביב. כי כמו שאמרנו אחרי ההפסד למכבי במסגרת הליגה: "לא נעים אבל גם לא נורא, את מכבי מנצחים ביד אליהו רק פעם אחת - בזו שקובעת".