מופת למארחת

הנבחרת המפתיעה של שוויץ נעצרה רק בחצי הגמר, בו הפסידה לצרפת 2:0 באצטדיון סט. ג'ייקוב בבאזל. למרות זאת, עבור השוויצרים, שאירחו את היורו, הייתה זו אליפות מרשימה שגם נתנה לא מעט סיבות לאופטימיות גדולה לקראת השנים הבאות.
לא, זוהי לא תחזית עתידית של העומד להתרחש ביורו 2008, שיפתח בעוד מספר ימים באותו אצטדיון, אלא סצנה אמיתית הלקוחה מאליפות אירופה לנבחרות צעירות, שהתקיימה במאי 2002. מאז עברו שש שנים, זמן שהוא כמעט נצח בעולם הכדורגל, אבל אותה נבחרת באדום לבן, דומה ולא במפתיע לזו שתפתח בעוד כשבוע את הופעותיה כמארחת היורו.

חצי גמר היורו לנבחרות צעירות ב-2002, לא היה ההישג היחיד של הכדורגל השוויצרי באותו חודש מאי ושבועיים לפני כן זכתה נבחרת הנערים של המדינה באליפות אירופה היסטורית. מאז אותה שנה ועד היום, נבחרות שוויצריות העפילו לטורנירים חשובים דרך קבע. הנבחרת הצעירה הייתה שוב אחת משמונה הטובות ביבשת ב-2004, נבחרת הנוער הגיעה באותה שנה לחצי גמר אליפות אירופה והנבחרת הבוגרת הצליחה להעפיל ליורו בפורטוגל, למרות שלא הרשימה בו. בכל אותן נבחרות צעירות שיחקו אלכסנדר פריי, פיליפ סנדרוס, ואלון בהראמי, יוהאן דג'ורו ואחרים, שחקנים שהיום, בדיוק על פי התכנון, מוליכים את הנבחרת הבוגרת. ותכנון היא מילת המפתח כאן.

באמצע שנות ה-90 החליטו מספר בכירים בכדורגל השוויצרי שהגיע הזמן למהפכה. הכדורגל הוא הספורט הפופולארי במדינה, אבל הנבחרת הלאומית לא רשמה הישגים לאורך כ-40 שנה עד לאותה נקודה ואותם קודקודים החליטו שזה הזמן להתחיל לתכנן.
מאז 1993 משמשת 'קרדיט סוויס', חברת פיננסים מהגדולות בשוויץ, כספונסרית הראשית של ההתאחדות המקומית. החברה רצתה כמובן לראות את הנבחרת מצליחה, אבל לפני הכל שמה לה למטרה לקדם את הדורות הבאים של כדורגלני שוויץ והדגישה ש-50 אחוזים מהכספים שהיא מזרימה להתאחדות, יוקדשו למטרה הזו.

בעזרת המימון ובזכות הראייה לטווח הרחוק, הנחיתו ראשי הכדורגל השוויצרי מאמנים מכל העולם, שטיפחו כישרונות באקדמיות חדשות שקמו לפי המודל הצרפתי, שנחקר והועתק אחד לאחד. במדינה שגובלת באימפריות כגרמניה, איטליה וצרפת, הגיעו למסקנה כמו שהם לא יכולים לחכות שנים לדור מוזהב אחד ולהצלחה מקרית והחליטו שגם אם הקרקע לא ברוכה באינסוף כישרונות על, דרך אימונים טובים ודרך תשתית מובנית, מתפתחים גם כדורגל ושחקנים ראויים. התכנית יצאה לדרך.

ה-12.12.02 היה יום גדול לכדורגל השוויצרי. ההכרזה הרשמית על כך שהיורו יגיע למדינה ב-2008, בתוספת להישגים הגדולים של הנבחרות הצעירות מספר חודשים לפני כן, נתנו חותמת סופית על כך שהפרויקט חי ונושם וכעת אותה אליפות בעוד שש שנים, סומנה כמטרת העל. "אנחנו חושבים על יורו 2008 כבר הרבה מאוד זמן. זו כמובן הסיבה בגללה כל כך קידמנו שחקנים צעירים", הודה מאמן הנבחרת, קובי קון, עוד לפני המונדיאל הקודם.

קון, שחקן עבר שרשם למעלה מ-60 הופעות בינלאומיות, אימן את הנבחרת הצעירה בסוף שנות ה-90 ועם השנים יצר לעצמו מוניטין של מאמן שמתמחה בפיתוח כישרונות. אחרי שב-2001 החליף את אנצו טרוסרו כמאמן הנבחרת הבוגרת, החל להזרים דם חדש לנבחרת. בשונה מקודמיו בתפקיד, המאמן החליט לקחת סיכונים והתחיל להתבסס על שחקנים צעירים שאת חלקם הדריך בצעירה. בד בבד השגיח כל העת על הנבחרות הצעירות האחרות וכשהחליט שהגיע הזמן, זימן גם את בוגריהן למדים הלאומיים.

שחקנים כריקרדו קאבאנס, אלכסנדר פריי, לודוביק מאניאן ודניאל ג'יגאקס שיחקו עבורו לפני כן והפכו לשחקני מפתח בנבחרת הבוגרת. צ'יריאקו ספורצה, מוראט יאקין וסטפן הנצ'וז פינו את מקומם לדור הצעיר לקראת מונדיאל 2006 וכישרונות צעירים קיבלו הזדמנויות. היום, אחרי שצברו ניסיון ביורו 2004 והשתפרו במונדיאל 2006, אותם פריי, מאניאן, ג'יגאקס וקבאנאס נעים סביב גיל 29 והם אמורים להצעיד את שוויץ להצלחה. הרי לכאן, לאליפות הזו, היא מכוונת כבר יותר מחצי עשור.

לפני כחודש הודה קובי קון בראיון ש"הניסיון שצוברים בטורנירים כאלו הוא עצום. אני יודע שהיום הייתי עושה החלטות אחרות לפני שנתיים במונדיאל". המאמן אמנם התייחס לעצמו, אבל ניסיון דומה לשלו צברו במילניום הנוכחי גם השחקנים שמרכיבים את השלד השוויצרי ליורו הקרוב. עם קבלות המציינות שהם הגיעו לשמונה הגדולות של אירופה בכמה אליפויות ועם הופעות ביורו ובמונדיאל האחרונים, התכנית שהחלה לפני כ-15 שנים, אמורה לקצור פירות בחודש הקרוב.

גם אם זה לא יקרה ושוויץ לא תותיר חותם מיוחד על האליפות, במדינה הקטנה ממרכז אירופה לא יפסיקו לעבוד. הצלחות העבר של מדינות בסדר גודל דומה (פלוס מינוס) כדנמרק, קרואטיה ושבדיה הוכיחו בעבר שלא צריך אוכלוסיה גדולה כדי להצליח, מספיקים או כישרון גדול או עבודה נכונה ומדוקדקת.

בשוויץ הבינו באמצע העשור הקודם שלכדורגל אולי יש פוטנציאל, אבל שהוא רדום. היום עובדים שם עם היד על הדופק וגם העובדה שהמטרה המוצהרת שלהם הייתה היורו הקרוב, לא מתכוונים לנוח שם אחרי הקיץ הקרוב. השוויצרים יודעים היטב שיהיו חיים גם אחרי היורו.

שוויץ היא אמנם לא אימפריית כדורגל. כנראה שהיא גם לעולם לא תהיה כזו, אבל ב-15 השנים האחרונות היא הראתה איך כשרותמים מימון המכוון לפיתוח, מוטיבציה ללמידה, אהבה לספורט והרבה סבלנות, גם מדינה קטנה שלא התברכה ביותר מדי שחקנים גדולים, יכולה להתקדם ולהצליח.

sagivbaram@walla.com