חילופי המשמרות במערב הושלמו הלילה (בין חמישי לשישי), לאחר שהלייקרס השלימו ניצחון מרשים נוסף על סן אנטוניו, 92:100, ששווה 1:4 בגמר המערב, וכרטיס ראשון לגמר ה-NBA מאז 2004. קובי בריאנט נתן עוד תצוגה מול אחת ההגנות הטובות בליגה עם 39 נקודות, ונמצא קרוב לטבעת הרביעית שלו בקריירה, והראשונה ללא שאקיל אוניל. פיל ג'קסון, מצידו, יחפש לשבור את השיא של רד אאורבך המנוח, ולענוד טבעת על האצבע היחידה שנותרה לו פנויה, בדרך ל-10 אליפויות.
מחר בלילה (בין שישי לשבת) ייפגשו בוסטון ודטרויט לגמר המזרח, ונציגות שני החופים יעלו לקרב הגדול בחמישי הבא.
לייקרס - 92:100 (1:4 ל-LA)
הספרס עלו ליתרון 17 ברבע השני, ושמרו עליו עד הרביעי, אבל קובי לא התכוון לאפשר לאלופה הגאה לחזור לסדרה ולכפות משחק שישי, ועם 17 נקודות ענקיות ברבע האחרון ביצע את המהפך, ואז קטע כל מחשבת קאמבק שהייתה לסן אנטוניו בשורה של כניסות וג'אמפים, והטביע את אימת המערב.
קובי סיים עם 16 מ-30 מהשדה, כשלצידו מופיע פאו גאסול עם משחק לחימה שהניב 19 כדורים חוזרים (שיא קריירה בפלייאוף), 9 מהם בהתקפה, פלוס 5 אסיסטים ו-4 חסימות, שחיפו על יום בינוני מינוס בהתקפה, עם 12 ב-5 מ-15. למאר אודום הוסיף 13 ו-8. הלייקרס טרם הפסידו בסטייפלס סנטר בפלייאוף, שם הם במאזן 0:8, עם 3:12 סך הכל בפוסט סיזן.
הספרס שוב לא השכילו לכפות את תוכנית המשחק שלהם על חניכיו של פיל ג'קסון, נאלצו לשחק בהרכבים מאולתרים, ופגשו הגנה טובה מכפי שנותנים לה קרדיט. לטוני פארקר היו 23, לטים דאנקן היה טריפל דאבל מרשים של 19, 15 ו-10 מול השמירות הכפולות והמשולשות של הזהובים-סגולים. מאנו ג'ינובילי השלים סדרה מהגיהינום עם 9 בלבד, ב-3 מ-9.
כעת צפויה השחורים-לבנים לעבור שינויים לא מעטים הקיץ, עם שורה של שחקנים חופשיים ומלאי של קשישים שיחפשו בית במקום אחר. על גרג פופוביץ' תוטל המשימה לבנות אלופה שלישית סביב דאנקן, כפי שעשה בין הטבעת של 1999 לאלו של 2003, 2005 ו-2007. וכשקבוצות צעירות כמו הלייקרס, ההורנטס, הג'אז, ואף הבלייזרס, שועטות קדימה, ייתכן שהסתיים לו עשור של שליטה רבתי בליגה בכלל ובמערב בפרט.
מי זוכר בכלל שבקיץ נראתה האימפריה מעיר המלאכים בדרך להתפרקות, לאחר שבריאנט הודיע קבל עם ועדה שהוא מעוניין לעבור לעיר אחרת. אולם הרבה מים זרמו מאז בתעלות הביוב של הוליווד, ובריאנט נראה בלתי ניתן לעצירה ומפוקס מתמיד.
לא משנה את מי שבין בוסטון ודטרויט תפגוש לוס אנג'לס, יתרון ביתיות לא יהיה לה. ולמרות זאת, היא תעלה לבמה המרכזית בפעם ה-29 בהיסטוריה המפוארת שלה כשעליה תג הפייבוריטית. זה עשוי להיות שחזור הגמרים הגדולים של שנות השמונים, או שחזור של גמר 2004, ובכל מקרה, יש לנו הרבה למה לצפות.