הקדימו את ל"ג בעומר

הלילה (בין רביעי לחמישי) תיפתח סדרת הגמר של המערב, ואחרי הסערה של העונה הרגילה ושני הסיבובים הראשונים נותרו עומדות שתי יריבות שמכירות נהדר אחת את השנייה - לוס אנג'לס לייקרס מול סן אנטוניו ספרס. בסדרה הזאת יש הכל - המאמנים, הכוכבים, שחקני המשנה, המועדונים, ההיסטוריה והסלבריטיס ביציע - כולם ברמה הגבוהה ביותר. כדאי להתכונן להצגה הטובה ביותר בעיר.

לפני הכל, מדובר בסדרה בין שני המאמנים הטובים ביותר בעולם (זה גם ההבדל המרכזי בין גמר המזרח למערב). פיל ג'קסון וגרג פופוביץ' מחלקים ביניהם 13 מ-17 האליפויות האחרונות (9 לזן מאסטר ו-4 לפופ). כאשר ג'קסון הגיע ללייקרס הוא מייד נישל עם שאקובי את הספרס מעמדת הקבוצה הגדולה במערב והשתלט על הליגה לשלוש שנים. אבל הספרס הלכו והשתפרו עד שלמשך שנתיים שתי הקבוצות היו שוות לחלוטין וסיפקו שתי סדרות ענקיות- ב-2003 סן אנטוניו ניצחה 2:4 בדרך לאליפות, ב-2004 הלייקרס ניצחו 2:4 (עם סל ה-0.4 שניות של פישר) בדרך להפסד בגמר לפיסטונס. מאז זוהי סן אנטוניו שנמצאת למעלה בעוד הלייקרס חוזרים עכשיו למקום הטבעי שלהם כדי להחיות את הדו קרב בין שני המאמנים.

סן אנטוניו מגיעה לסדרה הזאת בתור הסיפור הגדול של הפלייאוף. ההתעקשות של הספרס להמשיך לספק סיבות לשנוא אותם היא רק עלילת משנה, העלילה הראשית היא האופן בו הם חלפו על שתי קבוצות מצוינות בעזרת שילוב של כדורסל מעולה ולב ענק. הם חזרו מהקבר במשחק הראשון של הפלייאוף וחזרו מהקבר בסדרה השנייה שלהם, סדרה שלכל אורך הדרך שלה הם היו בפיגור ונראו כמו הקבוצה הפחות טובה. כשהכל עובד כמו שצריך, הספרס הופכים להיות בלתי ניתנים לעצירה, והם יכולים להישאר ככה משחקים שלמים. ברגעים האלה הנעת הכדור שלהם מושלמת, קבלת ההחלטות לא אנושית ורמת הביצוע גבוהה ביותר בכל שלושת האספקטים - קליעה מבחוץ, חדירה ומשחק פנים. גם אם תקחו את חמשת השחקנים המוכשרים בעולם, יהיו דקות שהם לא יצליחו לעמוד בקצב של הספרס.

ועדיין, ללב של האלופים יש חלק חשוב בכך שהטקסנים עדיין כאן. הסיבה היא שבשני הסיבובים הם פגשו יריבות מאוד בעייתיות עבורם, שתיים שבהגנה היו להם שניים משלושת השחקנים הטובים ביותר בשילוב בין שמירה על דאנקן ואטימת הצבע (שאקיל וצ'אנדלר, רק גארנט יותר טוב) ובהתקפה שחקנים שקשה מאוד לספרס לעצור (אמארה, ווסט ופול). ניו אורלינס נראתה כמו הקריפטונייט, כמו הקבוצה האולטימטיבית לעצור את הספרס שהגיעה גם בכושר מצוין וכמעט בלי חסרונות. במהלך הסדרה הזאת הרגשתי לא פעם שאם הספרס יוצאים בשלום מהקרב הזה, כלום כבר לא יעצור אותם בדרך לריפיט.

אבל הרף רק עולה, ובגמר המערב הספרסיפגשו משכה גבוהה יותר מכל מה שהם ראו עד עכשיו. ללייקרס יש מאמן טוב יותר מכל מה שהספרס נתקלו בו עד עכשיו, הכוכב הגדול בליגה שהוא גם שחקן קלאץ' ענק, כמויות של כישרון מסביב ודרק פישר אחד שעדיין גורם להם סיוטים. החבורה של פיל ג'קסון משחקת את הכדורסל הטוב והיפה ביותר בפלייאוף עד עכשיו, בזמן שהספרס הביאו לשלמות את הכדורסל הפשוט הלייקרס מתמקדים במרהיב שהוא גם יעיל. קובי גדול מהחיים, אודום בערך בארבע רמות יותר טוב מהצפוי והשילוב שלו עם גאסול נראה מושלם. כל השלושה מפרגנים אחד לשני ולשאר החברים, והתוצאה היא כמות עצומה של התקפות שנגמרות בליי-אפ חופשי.

עכשיו ההתקפה המרעננת והמצוינת של הלייקרס תיתקל באתגר ההגנתי המשמעותי ביותר שלה בפלייאוף. זה יתחיל בקובי שימצא בתוך הגופייה שלו את ברוס בואן, שעבורו פרוייקט קובי יהיה חזרה למקורות - שמירה על שוטינג גארד סקורר שצריך בעיקר לנסות להכריח אותו לקחת זריקות שהוא לא אוהב. בשיאו קובי בלתי ניתן לעצירה, וכרגע הוא בשיאו, אבל כל שנייה בה הרגל תרד טיפה מהגז בואן יהיה שם כדי לדאוג לאמלל אותו. סן אנטוניו באופן מסורתי נמנעת מדאבל טים, מה שיקשה במיוחד על חבורת קלעי השלוש של הלייקרס שניזונים ממבטים פנויים שההתמקדות בקובי תסדר להם. גם אודום וגאסול יפגשו הגנת פנים ברמה שהם לא רגילים אליה. לאחר שעברו בהצטיינות את מבחן המכות של שחקני הפנים של יוטה, יהיה מעניין לראות אותם מול שומרים מצוינים. הם כל כך מוכשרים ויצירתיים שהאפשרות שהם יעברו גם את המבחן הזה לא נמוכה.

גאסול ואודום הפתיעו לטובה גם בהגנה מול יוטה, ויש להם חלק חשוב בכך שקרלוס בוזר יעדיף לשכוח את החודש האחרון. גם בצד הזה של המגרש הם יזכו למבחן רציני יותר מול הספרס בדמותו של טים דאנקן. אחרי שאקיל וצ'אנדלר, גאסול לא נראה מפחיד כל כך והאפשרות שהביג פונדמנטל יחזור לתפקד כמו הפאוור פורוורד הטוב בכל הזמנים בסדרה הזאת סבירה ביותר. גם מול החדירות המושלמות של פארקר וג'ינובילי גאסול ואודום יצטרכו להיות בשיאם. סגירת הצבע שלהם מול יוטה הייתה לא רעה, אבל מול הספרס לא רע זה לא מספיק. קובי ופישר ייאלצו לעבוד קשה מאוד בהגנה בסדרה הזאת מול הארגנטינאי והצרפתי, כי פופוביץ' יידע לנצל כל יתרון שיהיה לו.

המבחנים הם בצד של הלייקרס, כי עד להודעה חדשה הספרס הם הטים-טו-ביט. פרט לקובי, שבאמת אין לו מה להוכיח יותר והוא יוכיח את זה על הפרקט, שאר הלייקרים חדשים במעמדים האלה ובמשחקים מול יריבה כמעט מושלמת כמו סן אנטוניו. כמובן שהיוצא מהכלל הוא פישר. אם ההתקפה של הלייקרס תהיה מספיק טובה כדי להשאיר אותם בעניינים גם בימים שההגנה תזייף, והיא בהחלט עשויה להיות עד כדי כך טובה, נוכחות הקלאץ' של פישר ליד קובי יכולה לעשות את ההבדל לטובת הצהובים סגולים.

לפני הפלייאוף חשבתי שסן אנטוניו היא הקבוצה היחידה במערב שהלייקרס לא יכולים לעבור. המאץ'-אפ עובד לטובת הספרס ויחד עם הנסיון זה נראה כמו קרב אבוד מראש. אבל מאז החניכים של פיל ג'קסון הוכיחו יכולת ובגרות שלא מאפשרות להתעלם מהם. יש להם יתרון ביתיות, יתרון באנרגיות (הספרס לא נחו לרגע מהסדרה המתישה מול ההורנטס) ואת השחקן הטוב בעולם בשיאו. הלייקרס יכולים לקחת את הסדרה הזאת, אבל הסיכויים עדיין נוטים לכיוון הספרס, לפחות עד שהגנת הפנים של הלייקרס תוכיח יכולת להתמודד עם שלושת הגדולים. סן אנטוניו בשישה משחקים.