פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ככה זה כשיש שניים

        בשיקגו לא חלמו על הבחירה הראשונה בדראפט, ולפתע הם חייבים לבחור בין מייקל ביזלי לדרק רוז. אנא עיזרו לג'ון פקסון הנרגש להחליט

        ההפתעה השנתית של הגרלת הלוטרי הנחיתה את הבחירה הראשונה בדראפט 2008 בידיה של שיקגו, למרות שלשמונה קבוצות שסיימו את העונה במאזן גרוע משלה היה סיכוי טוב יותר לזכות בפרס הגדול. אז אחרי שהאושר מהמתנה שנפלה לו מהשמיים התפוגג, נדרש ג'ון פקסון, הג'נרל מנג'ר של הבולס, לקבל החלטה לא פשוטה בכלל: במי לבחור בערב הדראפט ב-26 ביוני - מייקל ביזלי או דרק רוז.


        מתוך הנחה שמרוב התרגשות יתקשה פקסון לבחור בין שני המועמדים העומדים לפניו, החלטנו לפנות אליכם, גולשי וואלה! ספורט, בבקשה לעזור לצלף העבר לקבל את ההחלטה הנכונה. לפניכם סקירה קצרה של דרכו של כל אחד מהם עד הלום, בסיומה יוכל כל אחד מכם להצביע עבור המועמד המועדף עליו, ולזוכה במירב הקולות תובטח הבחירה המקום הראשון (או שלא). הצביעו והשפיעו.

        מייקל ביזלי

        מייקל ביזלי נראה כמו אבטיפוס של בחירה ראשונה בדראפט. הוא קומבו-פורוורד מגוון בגובה 2.09 מ' המחזיק ב-110 ק"ג של שרירים ויכולת קליעה פנומנלית מכל הטווחים. שנה בלבד לאחר שאמריקה התמוגגה מעונת הפרשמן חסרת התקדים של קווין דוראנט בטקסס, הצליח ביזלי לרשום ממוצעים מדהימים עוד יותר בעונתו הראשונה בקנזס סטייט, עם 26.2 נקודות ו-12.4 ריבאונדים למשחק (לעומת 25.8 נקודות ו-11.1 ריבאונדים של דוראנט אשתקד).


        ביזלי הוא סיוט מצ'אפ לכל יריב. הוא משתמש בכוח העצום שלו כדי להשיג נקודות בצבע מול שומרים נמוכים ממנו, ובטאצ' הנהדר כדי לצלוף מבחוץ מול שומרים גבוהים ממנו, כשגם קשת השלוש של המקצוענים נמצאת בטווח הקליעה שלו. כבר היום הוא מוכן פיזית לקרבות מתחת לסלי ה-NBA, והמאסה שלו לא גורעת מהמהירות המצוינת במתפרצות ובזריזות שלו בתנועה עם הכדור. יש לו יד שמאל קטלנית אבל הוא מסוגל לעשות נקודות בצרורות גם בימין, הוא ריבאונדר בחסד ומוסר לא רע בכלל כשהדאבל טים הקבוע מהגנת היריבה מגיע, אבל לפני הכל הוא סקורר ענק, שתמיד ימצא דרך לשים את הכדור בסל.


        הטענות כלפי ביזלי לאורך השנים דיברו על כך שמדובר בנער שלא אוהב להשקיע יותר מדי, עם נטייה להיקלע לסכסוכים עם מאמניו (בעקבותיהם שיחק בשישה תיכונים שונים לפני שהגיע לקולג') ולאבד ריכוז לעתים קרובות מדי על הפרקט. את הביקורות על כמות הזריקות שלו לעומת מיעוט המסירות (1.2 אסיסטים בלבד למשחק העונה) ניתן להסביר ביכולת החלשה של חבריו לקבוצה, אבל להגנה הבינונית שלו אין תירוץ מתקבל על הדעת.


        במידה ויגיע לשיקגו הוא יהפוך מיידית לאיש המטרה בהתקפה של הבולס, שכבר משופעת בשחקנים משלימים למכביר, ויספק את הנוכחות שכל כך חסרה לשוורים בקו הקדמי, גם בקליעה וגם בריבאונד. הפקק בעמדות 3-4, בו נמצאים כרגע לואל דנג, אנדראס נוצ'יוני, דרו גודן, טיירוס תומאס וג'ואקים נואה ייפתר ככל הנראה באמצעות כמה טריידים זריזים, ובעיר הרוחות יוכלו לקבל באנקר של 25 נקודות ו-12 ריבאונדים למשחק לעוד הרבה מאוד שנים. אבל סקוררים דומיננטיים לא חסרים ב-NBA, והשאלה הגדולה מבחינת פקסון היא האם ביזלי יוכל להתפתח גם לשחקן שמביא אליפויות ולא רק סטטיסטיקות.

        דרק רוז

        ה-NBA היא ליגה של גארדים, אבל רכזים אמיתיים עדיין נחשבים בה למצרך נדיר. דרק רוז מגיע לליגה הטובה בעולם עם אתלטיות אדירה יחסית למידותיו, 1.94 מ' על 90 ק"ג, זריזות מסחררת וצעד ראשון מטמטם, אבל מעל הכל הוא נחשב לרכז טהור. בעונתו הראשונה והיחידה בממפיס הוביל רוז את הטייגרס לעונה היסטורית שהסתיימה רק בהפסד בגמר המכללות מול קנזס, במהלכה העמיד ממוצעים של 14.9 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-4.5 ריבאונדים למשחק.


        רוז שולט לחלוטין בקצב המשחק, ופורח בעיקר במשחק המעבר במגרש הפתוח, בו הוא משלב בין המהירות הסילונית שלו לראיית המשחק המשובחת. הוא מהווה איום מתמיד לחדירה בכל רגע שהכדור בידיו, והקרוסאובר הרצחני שלו כבר ייסר לא מעט מומחי הגנה במכללות. יכולת קבלת ההחלטות שלו מדהימה בהתחשב בגילו הצעיר, כשהגובה ואתלטיות העילאית שלו מאפשרים לו לשהות זמן רב באוויר לפני שחרור הזריקה או המסירה, שהיא לרוב האופציה המועדפת עליו. הוא אף פעם לא כופה את עצמו על המשחק אבל יודע להשתלט על העניינים כשצריך, ומככב גם בצד ההגנתי בו הוא נחשב לסטופר אמיתי באחד על אחד.


        החסרון העיקרי במשחקו של רוז הוא הקליעה מבחוץ, תחום בו הוא השתפר פלאים בשנתיים האחרונות, אבל עדיין לא מספיק כדי להיחשב כקלע אמין. מספר האיבודים הגבוה (2.7 למשחק) יצטמצם מן הסתם עם הניסיון שיצבור, וגם החורים במשחקו בהתקפה העומדת, במיוחד בפיק אנד רול, נראים כזמניים בלבד, עד שילמד להסתגל להגנות אגרסיביות מאלה שפגש בחטיבה החלשה בה משחקת ממפיס לאורך העונה הרגילה.


        העובדה שהבולס קיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט בניגוד לכל הסיכויים (שעמדו על 1.7%, ליתר דיוק), מדהימה בזכות עצמה, ומדהימה כפליים כיוון שאחד משני המועמדים לבחירה הוא בן טיפוחיה של שיקגו, שהביא לעיר הרוחות שתי אליפויות תיכונים רצופות, והפך לשם מוכר בעיר עוד לפני יום הולדתו ה-16. פקסון יקנה לעצמו הרבה מאוד אוהדים בקהל של הבולס אם ייקח את רוז בבחירה הראשונה, ואז ייאלץ ככל הנראה למצוא קונה לקירק היינריך, שמניותיו לא בדיוק נמצאות בשיא כרגע. את הבעיות של הקבוצה מתחת לסלים הוא לא יפתור בכך, אבל מנהיג אמיתי על הפרקט יהיה לו ללא ספק.