פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אמני האשליות

        על פניו נראה שהכדורסל הישראלי חווה את אחת מעונותיו הגדולות, אבל היכולת של ירושלים, נהריה ואשקלון מוכיחה שמדובר באשליה

        בעונה בה כל קבוצה יכולה לזכות באליפות, נראה כי לאף אחת לא ממש מגיע לזכות בה באמת. חולון היא המרשימה מכולן, אך מציגה יכולת לא משכנעת בתקופה האחרונה, על אף הניצחון אמש על גליל, ומציבה סימני שאלה בנוגע ליכולת עמה תגיע למשחק חצי הגמר; מכבי ת"א רושמת עונה בזיונית בזירה המקומית, וזהות המאמן בעונה הבאה מטרידה אותה לא פחות מזהות השחקנים שאמורים להביא לה תואר אליפות בפיינל פור של העונה; בני השרון הבטיחה בקושי רב את מקומה בין ארבע הטובות, אבל גם ההגנה החזקה והאתלטיות לא מכסים על סגל שחקניה הרזה. את התמונה משלימות שלוש קבוצות - נהריה, אשקלון וירושלים - שנאבקות על המקום הרביעי בחסד חולשתן ולא בזכות עוצמתן.

        בשנתיים האחרונות עירוני נהריה הרסה כל דבר שנגעה בו. כשלה באירופה, הודחה בשלבים המוקדמים של גביע המדינה, ופספסה את הפיינל-פור במו ידיה. ידיים שתמיד רועדות כשביכולתה לחולל הישג. מאז שבוסאני החליף את בית הלחמי, הידיים של נהריה הפכו יציבות. ניצחונותיה על שלוש הקבוצות שמדורגות מעליה, במקביל לקריסתה של ירושלים, הביאו אותה כפסע מהפיינל-פור. במלחה היא היתה צריכה לעבור מבעד לדלת הפתוחה, ושוב נתקלה במשקוף.

        ירושלים קרסה העונה, הפסידה 13 פעמים, התבזתה באירופה וניצחה בעיקר בביתה, והנה בזכות חולשתה המנטלית של נהריה, הזיית הפיינל-פור שלה תימשך עד לרגע האחרון של העונה. בני השרון היא קבוצה בסכנת הכחדה, לבירנבוים אין מניין כדי לבקש פסק זמן, אבל זה לא הפריע לאשקלון להוכיח כי היא לא מספיק איכותית כדי לקחת את גורלה בידיה בכל האמור למאבקי הצמרת, ולנצח משחק חוץ במגרש קשה.

        הכדורסל הישראלי חווה את אחת מעונותיו הגדולות, המתח והעניין מרקיעים שחקים, וישנה תחושה של שינוי באוויר, אבל יכולתן ההפכפכה והרופסת של ירושלים, נהריה ואשקלון מהווה תזכורת לכך שמדובר בסוג של אשליה. העונה המרתקת אינה תוצר של תהליך עמוק ומושרש, אלא של חולשה רגעית מצד קבוצה זו או אחרת. האלופה לא תהיה הקבוצה הטובה יותר, אלא זו שתבצע פחות שגיאות ביום נתון.