הסרט של צביקה

צילום ועריכת וידאו: יותם רונן

המשחק בין מכבי תל אביב להפועל גליל עליון נפתח בשריקות בוז והסתיים בשריקות בוז – בתחילת המשחק הכניסו אלפי אוהדי מכבי את האצבעות עמוק אל תוך הפה, ולראשונה בהיסטוריה קיבלו במחאות קולניות את אחד השחקנים האהובים בתולדות המועדון שנפל בלשונו; בסיום כבר כוונו החיצים כלפי קבוצתם שלהם, אשר שוב התבזתה בהיכל והציגה כדורסל אפאתי במיוחד.

מבלי לגרוע מהישגה של הגליל, כל המחלות המוכרות של מכבי הרימו אתמול ראש: אין שחקן עוגן בקו האחורי; ערב חלש של טרנס מוריס, וגם הקו הקדמי, שאמור להיות יתרונה הגדול של מכבי מול כל קבוצה ישראלית, כמעט ולא קיים. ניהול המשחק של שרף הותיר את הצופים ביציע מבולבלים: יותם הלפרין, איש אמונו בחודשים האחרונים, נבעט לספסל אחרי שתי דקות; ניקולה וויצ'יץ' שיחק במחצית הראשונה 15 דקות ולמרות שהעמיד עד אז שורה סטטיסטית של 9 נקודות, 3 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, זכה בשנייה ל-4 דקות נוספות בלבד; טל בורשטיין, אלכס גארסיה ודיוויד בלות'נטאל הסבו נזקים כבדים בהתקפה, ועדיין זכו במשותף ל-57 דקות (תפוקה משותפת: 1 מ-9 במשותף מהשדה, 5 איבודים, 2 אסיסטים).

דווקא וונטיגו קאמינגס, שקלע שתי זריקות חשובות ברבע הרביעי, נשלח לספסל בדקות ההכרעה והוחלף בוויל ביינום האנמי. המלחמה של הגליל על כל לוז-בול וההימור על ריבאונד ההתקפה סידרו לה, בסופו של דבר, 69 פוזשנים, לעומת 54 בלבד של מכבי. אם לא האחוזים האיומים מחוץ לקשת (21%), זה היה נגמר לטובתה בהרבה יותר מחמש נקודות הפרש.

בתחילת המשחק נראה היה כאילו קיבל שרף החלטה מוקדמת, והיא מחיקת קאמינגס מהרוטציה תוך ניסיון לקדם את בורשטיין המנוסה לקראת משחקי הפיינל פור הישראלי. זה לא עבד. בורשטיין עדיין חלוד וכבד, ובעיקר התקשה להתמודד בהגנה. לא רק הוא לא שומר: הגליל ניצלה היטב את הרכות הבלתי מוסברת של ליאור אליהו ובלות'נטאל לאינספור נקודות קלות בצבע, כאשר ביינום והלפרין ראו פעם אחר פעם את הגב של יוגב אוחיון. להיכן נעלם דרק שארפ, שהציל את מכבי רק בשבוע שעבר מול סיינה? ואסטבן באטיסטה, מנקודות האור הבודדות בגמר מול צסק"א? לשרף הפתרונים.

אוהדי מכבי היו משוכנעים כי רגע השיא של המשחק התקיים עוד לפני שעלה הכדור הראשון לאוויר, בלחיצת היד הקרירה בין שרף לקטש. איש לא לקח בחשבון סנסציה נוספת. "אני לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד", השיב המאמן המפסיד לשאלה האם רצה לנצח את המשחק הזה במיוחד, לאור מאורעות הימים האחרונים. שלושים הדקות בהן ננעלה מכבי בחדר ההלבשה בסיום המשחק הוכיחו אחרת. בזה אחר זה יצאו ממנו שחקני הקבוצה במבט נפול, חלקם על סף דמעות. אף אחד מהם, למעט אליהו, לא הסכים להתראיין לתקשורת. מעטים אף ביקשו להימנע ממפגש עם העיתונאים כאשר חמקו מדלת צדדית. מילא גארסיה, ששבר שתי שיניים; היתר סתם נהגו בפחדנות.

מי שבסופו של דבר התרצה ודיבר היה שרף, שנראה כאילו חרב עליו עולמו. אם כבר להפסיד, מדוע דווקא לקטש? ומדוע דווקא מכבי שלו שוברת שיא שלילי ורושמת שמונה הפסדי ליגה בעונה אחת, המספר הגבוה ביותר ב-30 השנים האחרונות? דקות לאחר סיום המשחק, כאשר שרף כבר עשה דרכו אל עבר עמדת הטלוויזיה, היה נראה כאילו יד נעלמת משכה אותו חזרה אל תוך חדר ההלבשה. אולי שמעון מזרחי ביקש הסברים.

שרף טרם סיכם סופית את תנאיו לעונה הבאה מול אנשי מכבי, שעורכים בשעות אלה ממש ישיבת הנהלה קריטית. חרף התוצאות האחרונות, בקבוצה עדיין רוצים לראות את שרף על הקווים עונה נוספת. "אבל אחרי סדרת ההפסדים בליגה", מסייג בכיר בקבוצה, "כבר לא נבוא לקראתו בשכר". שרף נקב בתחילה בסכום של קרוב לחצי מיליון דולר נטו בעונה - סכום נאה, אך כזה שאינו עומד בקנה אחד עם שכרם של בכירי המאמנים ביבשת. במכבי גיחכו לשמע הדרישה. לפתע מדברים בקבוצה על אלטרנטיבות, "למקרה שהמו"מ מול שרף ייפול", לדברם. שהרי דיוויד בלאט פנוי, וגם שמם של שרון דרוקר ואפילו אפי בירנבוים נזרק לאוויר. פיני גרשון, אשר בחודשים האחרונים בונה בתל אביב בית חדש, מאותת על רצונו לשוב ארצה, כך לפחות טוענים חבריו (אגב, בשבועות האחרונים דחה גרשון הצעה לאמן בצרפת). עם זאת, בכיר במכבי טוען כי "כסף לא יהיה מה שיפיל את המו"מ עם צביקה, בסוף נסתדר. מהן האלטרנטיבות שלו, אם לא לאמן את מכבי? הפועל ירושלים? לחזור לטלוויזיה? גם אם נציע 30,000 דולר, הוא ייקח".

כאשר שרף יצא בסופו של דבר מחדר ההלבשה, הפעם הרבה פחות מיוזע מבדרך כלל, נאלמו דום עשרות האנשים שהתרוצצו במקום. הוא ניווט דרכו במהירות, בנחישות. רק ביקש להגיד כמה מילים, כמתחייב, וללכת הביתה כמה שיותר מהר. ההשפלה מול קטש נתנה בו אותותיו. גם העיתונאים לא הכבידו עם שאלות קשות; שרף פשוט נראה רצוץ מדי. התחושה הכללית הייתה של השתתפות באבל.

מזרחי ומוני פנאן, יחד עם שרף וגיא גודס, שבו לאחר מכן אל החדרים הפנימיים וערכו שיחה קשה ונוקבת. ורק דיוויד פדרמן, מי שהפתיע במדריד באומרו כי "לא יקרה כלום אם נסיים עונה ללא תארים", הסתובב באזור מחויך, מנה פלאפל בידו, משל היה דמות מסרט אחר שנקלעה למקום בטעות. חבר ההנהלה היחיד, יש לשער, ששנתו לא נדדה גם בליל אמש.

ohadgreenwald@walla.co.il