המקל והגזר

לכל ילד יש את הגיבור שלו. זה מתחיל ב"קליק" שנוצר עם הצפייה הראשונה, וממשיך בהערצה חסרת גבולות, שברוב המקרים תימשך עד סוף ימיו. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לאותו ילד, הוא שבשלב מסוים אותו "איידול" כבר לא יהיה טלית שכולה תכלת. זה קורה הרבה, ולא קשה למצוא ספורטאים שהורשעו בעבירות פליליות, חלקן חמורות ביותר וחלקן פשוט בלתי מוסריות. כשמדובר במגה-סטארים כמו דייגו מראדונה, קובי בריאנט ואו.ג'יי סימפסון, אנשים שנתנו מימד אחר לענפי הספורט שלהם - נוצר אמנם חור בלב, אבל האהבה היא כל כך גדולה וברוב המקרים היא גוררת איתה את ההכחשה.

זה מה שמרגישים חובבי הסנוקר כלפי רוני אוסליבן, בעיקר אלה שגדלו על המשחק בעשור הנוכחי ובעשור הקודם. בבריטניה רווית הצהובונים, לא צריך לעשות יותר מדי כדי להפוך לספורטאי שנוי במחלוקת. במקרה של שחקן הסנוקר הטוב בעולם - הוא עשה מספיק בהחלט. זה כנראה מה שכל כך יפה בספורט ובאמנות, בניגוד לחיים הרומנטיים למשל. זה שאפשר להתאהב באדם ברברי, בעל עבר עשיר של אלכוהול וסמים, דכאוני, מזלזל ויהיר. אומרים שלכל אמן יש את ההפרעה שלו, ורוני אוסליבן - אמן סנוקר, שייך למועדון הזה.

בממלכה המאוחדת, רוני אוסליבן נחשב לאחד מה"ילדים הרעים" של הספורט, וזה עוד לפני שעשה משהו בעצמו. כשהיה בן 17, אביו רונלד ג'ון אוסליבן נשפט למאסר עולם בגלל רצח, והשאיר רשת של חנויות סקס בסוהו של לונדון לאמו, כדי שרוני ג'וניור ימשיך להתרכז בכשרון הטבעי שלו - המקל והשולחן. אוסליבן דווקא עשה את זה מצוין, ואולי אותו מקרה טראומתי גרם לו לזכות באליפות בריטניה הפתוחה באותה שנה ולהפוך לשחקן הצעיר ביותר שהשתתף באליפות העולם. הבעיות נמשכו כשאימו, מריה אנטונייטה אוסליבן, לא ניהלה את העסק המשפחתי כראוי, בלשון המעטה, ונכנסה גם היא לכלא בגלל עבירות מס. הפרטים האלה מספיקים כדי להבין ממה נגרמת ההתנהגות של אוסליבן, אבל לזכותו ייאמר שהפשעים שלו היו בעיקר על השולחן הירוק. לפעמים פשוט לא הבינו אותו, אבל ברוב הפעמים הוא חצה את הקווים.

זה התחיל באליפות העולם ב-1996. קצת לפני שאוסליבן תקף פיזית את קצין העיתונות מייק גנלי ונקנס ב-20 אלף פאונד, הוא שיחק בסיבוב הראשון מול אלן רובידו הקנדי. בשלב מסויים, אוסליבן הפגין את אחד מכישוריו המרהיבים ביותר, בזכותם המשחקים שלו צוברים רייטינג כל כך גבוה. בזווית קשה לכדור הלבן, האנגלי פשוט החליף ידיים והיכה עם יד שמאל, בהצלחה. הקנדי שהפסיד בסיום סירב ללחוץ את ידו של אוסליבן, והגיש נגדו תלונה על זלזול. בזמן שהוועדה המארגנת בדקה את התלונה, הצהיר אוסליבן: "אני משחק עם יד שמאל יותר טוב ממה שרובידו משחק ביד ימין". אוסליבן החליט להוכיח את זה בסיבוב הבא ושיחק שלושה משחקונים רצופים עם יד שמאל בלבד. המארגנים ההמומים השתכנעו, והתלונה בוטלה.

ב-12 השנים הבאות, כבר הפסיקו לספור את התקריות על הרקע הספורטיבי בהן היה מעורב אוסליבן. באנגליה ניסו לזכור לו יותר תקריות אחרות כמו בדיקת סמים חיובית שהצביעה על שרידי קנאביס, השתתפות באורגיות על טהרת הסמים והאלוכוהול, והתמכרות לתרופות הרגעה. אוסליבן לא הפסיק לעשות שטויות, ולפרסם מכתבי התנצלות בתקשורת יממה לאחר כל מקרה. אחד השיאים היה דווקא השנה, אחרי ההפסד שלו בסיבוב הראשון באליפות סין הפתוחה. אוסליבן ישב במסיבת עיתונאים ונאלץ לענות בקוצר רוח לשאלות של העיתונאים המקומיים. בשלב מסויים הוא הביט לעבר אחת מהן וקרא לעברה "תמצצי לי", תוך כדי שהוא מתבדח עם חבר שישב לידו. התקרית הייתה כל כך חמורה, עד כדי כך שגרמה להתערבות פוליטית בין גורמים בבריטניה ובסין.

זהו רוני אוסליבן, ומסתבר שגם בגיל 33 הוא לא יכול לצאת מזה. מצד שני, איך אפשר לכעוס על האיש שמשחק את הסנוקר הכי יפה בעולם - ואף אחד לא צריך להיות גאון גדול בכדי להבין את זה, מספיק להביט רק במשחקון אחד שלו. הוא אמנם רחוק משיא אליפויות העולם של סטיבן הנדרי, אבל השיאים האחרים שלו מוכיחים שאין ולא היה יותר גדול ממנו. אגב, גם סטיבן הנדרי מודה בזה.

על מה אנחנו מדברים? תשעה ברייקים מושלמים של 147 נקודות (שיא העולם), הברייק המושלם המהיר בהיסטוריה (5:20 דק', ממוצע של 9 שניות לכל כדור - זו הסיבה לכינוי 'רוקט רוני'), סנצ'ורי (ברייק של למעלה מ-100 נקודות) ראשון בגיל 10 וברייק מושלם ראשון בגיל 15. ובמילים אחרות - קשה למצוא ענפי ספורט אחרים בעולם, בהם ישנו הבדל כל כך גדול בין הטוב ביותר, לזה שבא אחריו. לרוני אוסליבן כבר נמאס מהמשחק ומהטורנירים, והוא אמר את זה יותר מפעם בעבר. מצד שני, 5.8 מיליון הפאונדים שצבר לא ממש מספקים אותו, ונראה שגם שיא אליפויות העולם של סטיבן הנדרי (7) ינחה את אוסליבן להמשיך ולגרום לנו לקפוא מול הטלוויזיה, ולהריע ל"מיסטר 147".