עונה ללא תארים? שטויות

צילום ועריכת וידאו: יותם רונן

בסופו של דבר, היה זה ניצחון הכסף על הרגש, המוח על הזרוע, הכדורסל האלגנטי והמתוחכם של אטורה מסינה על זה האגרסיבי והמעט בנאלי של צביקה שרף. בשורה התחתונה, זה היה ניצחון צפוי ומשעמם.

צריך להודות על האמת: מכבי תל אביב מודל 2008 לא בנויה מהחומר ממנו עשויות אגדות. אין לה מיקי ברקוביץ', גם לא איזה שרונאס יאסיקביצ'יוס או אנתוני פארקר שיציתו את דמיון האוהדים. כאן אף אחד לא מעיף אלי-הופים לאוויר, לא מוסר בעין עקומה ולא רוקד על הפרקט. כאן מנצחים משחקי כדורסל דרך מרפקים בהגנה, התאבדות קולקטיבית בריבאונד, אופן אחר אופן לביינום בהתקפה. מנצחים עם מה שיש: אותה הטעיה של באטיסטה עם אותה סיומת ביד שמאל, אותו תרגיל של וויצ'יץ', אותה חסימה מדורגת לבלות'נטאל. זה לא מעט, אבל ביחס לכמות הכישרון והעומק הבלתי נדלים של צסק"א זה גם היה רחוק מלהספיק.

אכזרי הוא ענף הכדורסל. ארבעים דקות היה אמש שרף רחוק מלהבטיח מקום של כבוד לצד אגדות ספורטיביות כל-ישראליות כמו רלף קליין ופיני גרשון. עם זאת, מכבי עשתה העונה ביורוליג שני צעדים רחוק יותר ממה שהיא שווה באמת, או לפחות ממה שהכדורסל שהציגה שווה – טופ-16, לכל היותר רבע הגמר. ואפילו שבמבחן התוצאה מכבי הנוכחית היא אובר-אצ'יברית, סביר להניח שהעונה הזו לא תיחקק בזיכרון הקולקטיבי כאחת המוצלחות בתולדות המועדון. שהרי ככלות הכל, שרף ומכבי שוב סיימו במקום השני, ומי זוכר את הסגן של בר-כוכבא? את סיפור עודד קטש, מנגד, דווקא לא ישכחו.

ופתאום, רגע אחרי שירדו מפסגת האולימפוס האירופאי, מתחילים אנשי מכבי לחשוב על הקרבות העתידיים עם בני השרון וחולון, בעוד שלושה שבועות בהיכל. מה יקרה אילו מכבי תסיים את העונה הזו ללא תואר? "אם זה יקרה, זה יקרה. זה לא סוף העולם", הפתיע דיוויד פדרמן. אם כי במקרה שכזה, ייחקק שמו של שרף, ובאותיות של קידוש לבנה, דווקא לצדו של יעקב אדלר.

תוכנית המשחק של מכבי הייתה ברורה. היא התכוננה היטב לפיק אנד רול בין פפאלוקאס או הולדן לבין אחד הגבוהים, עבדה על התרגילים המיוחדים שבנתה צסק"א כדי לשחרר את לנגדון לזריקה וסימנה את האפשרות שהרוסים ינסו לנצל את יתרון הגובה על שחקני החוץ של מכבי ולשלוח ללואו-פוסט את פפאלוקאס או שישקאוסקאס. דבר לא יושם בפועל. יצא שהפוינט גארד היווני קלע 12 נקודות וחילק ארבעה אסיסטים, הולדן הוסיף 14 ולנגדון היה בלתי עציר עם 21, כולל 4 מ-5 מחוץ לקשת.

צסק"א הגיעה מוכנה הרבה יותר. סמודיש ניצל את הרכות של וויצ'יץ' כדי לטייל איתו לטבעת ולקבור 13 נק', בתוספת ל-8 ריבאונדים; הלפרין לא הצליח להתמודד בהתקפה עם האגרסיביות ההגנתית של הולדן, לנגדון ופפאלוקאס, והציג משחק נפל נוסף; ובכל פעם שבלות'נטאל זיהה קו ישיר לטבעת, הוא גילה מהר מאוד גם זוג ידיים מונפות מול הפרצוף. שרף החליט להפקיד את המפתחות למשחק ההתקפה כולו בידיו של ביינום, היחיד במגבלות המאץ'-אפים שיכול היה ליצור לעצמו מצב קליעה. אז האמריקאי הפציץ 23 נקודות אישיות, אבל התוצאה הסופית הייתה 9 אסיסטים קבוצתיים בלבד ו-16 איבודים. המשימה של מסינה הושלמה. "זה היה משחק טיפוסי לצסק"א", אמר בסיום עיתונאי רוסי. "היא לא הורגת אותך בנוק-אאוט מיידי, אלא נותנת לך אגרוף אחר אגרוף ומתישה אותך, עד שאתה בעצמך זורק מגבת לבנה ומבקש שהסיוט ייגמר".

האווירה בחדר ההלבשה של מכבי הייתה פחות מלנכולית מהמצופה. בעיקר הורגשה מעין תחושת הקלה באוויר, כזו שמסמלת סוף עונה. באטיסטה וביינום דמעו על החלום שנגוז, אולם היתר הבינו כי התואר הלך לקבוצה הטובה יותר. מי שישבו בשתי פינות נפרדות היו וונטיגו קאמינגס וניקולה וויצ'יץ', שככל הנראה ערכו את משחק היורוליג האחרון שלהם במדי הקבוצה. אם קאמינגס, בהתחשב בתפוקתו, הוא לא אבידה גדולה מדי, הרי שבעצם הפרידה מוויצ'יץ' מוותרת מכבי על החלק החשוב האחרון שעוד נותר לה מהקבוצה ששינתה את פני הכדורסל האירופאי בין 2004 ל-2006.

בקיץ הקרוב ייערכו מספר שינויים מהותיים בסגל השחקנים. אם שרף לא יזכה באליפות, אפשר שכלל לא ימשיך. לפחות שבעה שחקנים, נכון להיום, סגורים הרמטית לעונה הבאה – ביינום, שארפ, בורשטיין, גארסיה, באטיסטה, הלפרין ובלות'נטאל. חוזהו של אליהו מאפשר לו להשתחרר, אם יגיע להבנות עם מכבי, רק לקבוצה באירופה. פייזר, שחתום על חוזה כבד לעונה נוספת, יערוך בקיץ בדיקות רפואיות מקיפות בטרם תתקבל בעניינו החלטה סופית. גם גורלו של טרנס מוריס, אשר הערב שוב הוכיח כי מדובר באחד הפורוורדים הטובים באירופה, תלוי ועומד. רק עומרי כספי דיבר בסיום המשחק הערב על העונה הבאה, ואמר כי "אני מקווה שנגיע שוב למעמד הזה". שאלה הגדולה היא האם כספי, שינסה את מזלו בדראפט ה-NBA הקרוב, אכן יהיה כאן כדי לנסות ולסגור את החשבון הארוך עם אלופת אירופה הטרייה.