המבחן הגדול של שרף

הניצחון הגדול על סיינה יכול לעשות את ההבדל בין מכבי שהמריאה למדריד לבין מכבי שתמריא ממדריד. הכאוס ששרר במחצית הראשונה נגד האיטלקים, הוליד סדר חדש; ההתפרקות תחת הלחץ, גיבשה מחדש את השחקנים; חוסר האמונה והביטחון העצמי, הולידו חוסן מנטלי שלא היה קיים עד כה בקבוצה. לראשונה העונה, במעמד מכריע, מכבי חפרה לעצמה בור ויצאה ממנו, תוך שהיא שוברת את יריבתה.

שרף זיהה את המצוקה על הפרקט, זנח את הרוטציה וזרק אל המערכה את כל מי שישב על הספסל. זה הצליח, אבל מכבי עלתה לגמר בזכות לחימת שחקניה, ולא בשל הכדורסל שהפגינה. היא ניצחה הודות לווינריות של שארפ, המבט של מזרחי, ההתפוצצות של גרסיה ואיבוד העשתונות המדהים של סיינה. מול צסק"א, גם לב גדול לא יספיק, כי כדי לנצח את הרוסים צריך לשחק גם כדורסל גדול.

אם בניצחון על סיינה שרף קיבל תפוקה אדירה מהספסל (70 נקודות), הרי שמול צסק"א הוא יהיה חייב לקבל גם את וויצ'יץ' והלפרין משני צדי המגרש. האחד מזדקן והשני מצמיח נוצות, אבל ללא חכמת המשחק שלהם למכבי יהיה קשה להפתיע. מכבי הצליחה בסופו של דבר לשבש את תוכנית המשחק של האיטלקים, וגרמה לשבירת רוחם, אך למסינה יש ארסנל עשיר יותר של כלי נשק ושחקנים, ואין לצפות שהשתטחויות על הפרקט לבדן, יספיקו כדי לגבור על פאפאלוקאס וחבריו.

מכבי תיתקל הערב בקבוצה הכי טובה שתעמוד מולה העונה, ובמאמן שכמעט תמיד מחייך בסוף המשחקים נגדה. זהו מבחנו הגדול ביותר של שרף, כי צסק"א, שלא כמו סיינה, מענישה בצורה קשה. זכייה בגביע תעמיד אותו באופן ברור וסופי בשורה הראשונה של גדולי המאמנים באירופה, ואילו הפסד יחזק את התחושה הקיימת - צביקה הוא מוכשר מאוד, אבל לא מוכשר מספיק.

פעם היה זה מסינה שגרם לשרף ומכבי לחשוב, ועתה התהפכו היוצרות. כדי שמזרחי יקבל עוד גביע, תוכנית המשחק של המאמן ורוח הלחימה של שחקניו חייבות להתחבר למשך 40 דקות. הבעיה העיקרית של מכבי היא שזה לא קרה עוד העונה, ונוכח כושרם של חלק משחקניה, ספק אם יקרה. נגד סיינה הקמע של מזרחי עבד, אבל כאדם מאמין, הוא יודע עמוק בלבו, שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. אחרי סיינה ולפני צסק"א, גם שחקני מכבי יודעים את זה.