פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כמה יצא החשבון?

        אחרי דודי זילברמן, גם שיכוריהו ומסטוליהו עושים סיכום לדראפט שהיה, מחשבים את הרווחים וההפסדים ולא שוכחים להזמין עוד צ'ייסר

        טוב, הדראפט מאחורינו. הרבה מילים נשפכו בנוגע אליו – מי הפגיזה, מי הפציצה, מי הסריחה – כאן ואצל הדוד הטוב סם. לומר לכם את האמת, מאוד קשה למצוא שני אנשים שמסכימים במאה אחוז כשזה מגיע לדראפט, אז אתם יכולים לדמיין כמה קשה היה לשנינו לשחרר את הכתבה הזו, כשביום רגיל הדבר היחידי שאנחנו מסכימים עליו זה האם להזמין עוד צ'ייסר על הבר (התשובה, אגב, למי שעוד לא הבין, היא כן). לאחר דיונים אינטנסיביים, שכללו הרבה קללות שאינן ראויות למשמע אוזן אדם, החלטנו להביא לכם, בשני חלקים, את מסקנותינו המשותפות – כן, כן, משותפות – בנוגע לדראפט. החלק הראשון של הכתבה (זאת אומרת מה שאתם קוראים עכשיו, כאילו דא!) יתרכז בקבוצות שלדעתנו הצליחו ו/או הסריחו בבחירות שלהן, והחלק השני יעסוק בבאסטים ובגניבות של הדראפט.

        אז נכון שכבר קראתם כתבה שכזו (או לפחות אחת דומה), אבל שוב פעם – זאת דעתנו בלבד, וזאת הדעה היחידה שחשובה לכם (אנחנו צוחקים, תירגעו). נתחיל במצליחות, או יותר נכון "מי עשה שיעורי בית וקרא את הטור שלנו השנה" (הערת אגב – סדר הקבוצות הינו שרירותי).

        אלה שהרגישו את הדופק

        1. וושינגטון רדסקינס – להתחיל מחדש

        נתחיל בזה שלהחמיא לרדסקינס זה לא משהו שבא לנו טבעי (לפחות לא לרן), אבל וושינגטון החלה את תהליך הבנייה מחדש שלה, לפחות במובן ההתקפי, השתדלה לבחור כמה שיותר באמצעות טריידים, ופעלה לפי שיטת "השחקן הכי טוב על הלוח" – שיטה שאנחנו אמנם לא ממש אוהבים, אבל כשמדובר בקבוצה שהדבר היחידי שהיה לה להציע העונה זה הלוויה זה לא כזה רעיון גרוע – והשיטה הזו הביאה להם בחירות מעניינות כמעט בכל סיבוב.

        הרדסקינס אמנם לא בחרו בסיבוב הראשון, אבל בסיבוב השני הביאו את דווין תומאס, הרסיבר של מישיגן סטייט, שחקן שיש לו מבערים באמת מטורפים ויגרום הרבה צרות לקורנרים ב-NFC, בנוסף באותו סיבוב הביאו את פרד דייוויס, הטייט-אנד של דרום קליפורניה, שמעבר לזה שיש לו ידיים מצוינות, הולך להיות חוסם מצוין ושור באופן כללי. אם זה לא מספיק, הספיקו הרדסקינס לבחור את מלקולם קלי מאוקלהומה, שלמרות שחזינו אותו כבאסט בכתבה הקודמת, סוף הסיבוב השני זה מקום סביר לבחור אותו, והויכוח בנוגע אליו הוא לא על כמות הכישרון אלא על האופי. תוסיפו לזה את ג'סטין טריון, הקורנר של אריזונה סטייט, בסיבוב הרביעי (בהחלט גניבה), את האקדוחן מהוואי שעדיין היה פנוי בסיבוב השישי, קולט ברנאן (גניבה בלי שום ספק), ואת כריס הורטון, סייפטי מיו.סי.אל.איי, שהיה עדיין על הלוח כשנשארו רק ארבע בחירות בסיבוב האחרון, ומי שראה את הברואינס העונה, יודע שבגדול הוא היה אחד מהדברים החיוביים היחידים האחרונים שהבטיח וגם קיים העונה.

        בקיצור, דגש התקפי, שחקנים שבהחלט יכולים להפתיע לטובה בעמדות בהן היה להם צורך. ציון כללי – 9

        2. קנזס סיטי צ'יפס – מפלצות בעם

        הצ'יפס התייחסו לדראפט באותה תחושת דחיפות שציפינו מהם. רוב הבעיות שלהם היו קשורות להגנה (שנחלשה מאוד השנה), ולהגנה על הק"ב, כדי לתת לו צ'אנס להוכיח אם הוא שווה משהו. שתי בחירות ראשונות בסיבוב הראשון אמורות לעזור להם באופן מיידי – גלן דורסי, המפלצת מלואיזיאנה סטייט, שאם יישאר בריא יהיה אחד מהדיפנסיב תאקלס הטובים באמריקה, דוב גריזלי עם מהירות מדהימה, וברנדון אלברט, הגארד של וירג'יניה, שנתן עונה מאוד מרשימה, ואם לא היה כריס לונג הוא היה הכוכב של הקבוצה. בסיבוב השני, לקחו לדעתנו את הקורנר הטוב ב-ACC, ברנדון פלאוורס מוירג'יניה טק, ובסיבוב השלישי את ג'מאל צ'ארלס, הרץ האחורי והנפלא של טקסס, שבהחלט נותן אופציה שונה למשחק הריצה שלהם ביחד עם לארי ג'ונסון. בראד קוטאם, הטייט-אנד המפלצתי במימדיו מטנסי (בהחלט פרוספקט מצוין) ו-וויליאם פרנקלין, הרסיבר ממיזורי, ינסו להפתיע ולתת לברודי קרויל אופציות מסירה. ציון סופי – 8

        3. סיאטל סיהוקס – שון מי?

        פילוסופיית הבחירה של הסיהוקס הייתה יעילות. לורנס ג'קסון, הדיפנסיב אנד של דרום קליפורניה בהחלט מגלם יפה את המילה הזו (לא נוצץ, אבל עושה את העבודה – רוצח שקט). בסיבוב השני לקחו את הטייט-אנד המבריק של נוטר דאם, ג'ון קרלסון, שכמו כל שחקן של האייריש מגיע מוכן לליגה כמעט במאת האחוזים, תוסיפו למשוואה את אואן שמידט, הפול בק הכי טוב בדראפט הזה (ווסט וירג'יניה), גניבה של ממש בסיבוב החמישי, ואת ג'סטין פורסט, הרץ של קליפורניה (סיבוב שביעי – עוד גניבה), ותבינו למה מאט האסלבק יכול להסתובב עכשיו ברחבי עיר הסטארבאקס עם חיוך על הפנים. ציון סופי – 8.5

        4. בולטימור רייבנס – קבוצה של עורבים, ביצים של שור

        אין ספק שהרייבנס עשו דראפט מלא בפוטנציאל. זה יכול לעבוד מצוין, וזה יכול גם להתפוצץ להם בפנים. אנחנו ניתן להם ליהנות מהספק לעת עתה, ונצא מנקודת הנחה שהבחירות שלהם ישאו פרי. בינינו, אם זה לא יעבוד, הם יהיו באמת בבעיה, אחרי פרישתו של מקנייר והמצב העגום שבו סיימו את העונה (הפסד למיאמי, שלושה סימני קריאה).

        ג'ו פלאקו, האיש בעל יד הזהב מדלאוור, יצטרך להוכיח שהוא לא מתרגש מהגנות במקצוענים, ויהיה הפוסטר-בוי של הליגות הנמוכות במכללות. לצערו הרב (או לשמחתו), הוא כנראה יראה כבר השנה דקות משחק, ויצטרך להתרגל לקפיצה באיכות ובצורת המשחק במיידי. ריי רייס, שהיה אחד מחביבי המדור שלנו בשנה החולפת, בהחלט בחירה ראויה – לקבוצה ולמיקום הבחירה בדראפט – ואם יקבל את הצ'אנס, אנו מאמינים שייקח אותו בשתי הידיים ולא יפמבל. טום זיבקאוסקי, הסייפטי של האייריש היקרים, אמנם דורש קצת ליטוש בקצוות, אבל הוא יכול להיות יהלום של ממש – אגרסיבי וחזק מאוד, ויכול לתפקד גם כמחזיר הבעיטות של הקבוצה, מה שעשה בנוטר דאם בהצלחה מרובה.

        ג'סטין הארפר, הרסיבר של וירג'יניה טק, ואלן פטריק, הרץ של אוקלהומה, שנבחרו בסיבוב השביעי, עשויים להיות הפתעות בהחלט נעימות, במועד קצת יותר מאוחר, לרייבנס. בסך הכול, בולטימור הראתה ביצים, וזה בהחלט עשוי להשתלם לה. אם לא מייד, אז תוך מספר שנים מועט. ציון סופי – 8

        אם שותים - לא בוחרים

        עכשיו אנחנו מגיעים לצד הפחות יפה של הדראפט, או תחת הכותרת "אם שותים – לא בוחרים".

        1. שיקגו ברס – לא דובים ולא יער

        אוקיי, אז בואו נראה – הדבר היחידי שעוד דופק בקבוצה הזו זאת ההגנה. אז למה לבחור חמישה שחקני הגנה, ואפילו לא ק"ב אחד לרפואה? בואו נודה בעובדה הכי ברורה ביקום הזה – רקס גרוסמן צריך למצוא עבודה חדשה. לא, לא קבוצה חדשה – עבודה חדשה (רתך, נגר, דייל במטוס ריסוס, שופט בנולד לרקוד, הבחור המוזר שעומד בצד הכביש וצועק משהו על אלוהים, אתם מבינים לאן זה הולך, כן?). הק"ב המחליף הראשון נראה כמו כוכב פורנו משנות השבעים, גם במראה וגם במשחק הגרוע, והמחליף השני נראה כמו טום הנקס – בפורסט גאמפ (נו, עכשיו יבוא החכמולוג ויגיד שפורסט גאמפ היה שחקן פוטבול מצוין. אנחנו מתכוונים לצד המפגר שלו, בסדר?). בקיצור, המצב לא ממש טוב, ובטח שלא מובן לנו על מה לעזאזל חשבו שם. הבעיה מתעצמת כשחושבים על כך שבשנה הבאה היצע הק"בים האיכותיים יהיה מצומצם עוד יותר, ועל כך שגם אם מביאים ק"ב איכותי בטרייד, עדיין אין מי שיגבה אותו. נחמה אחת יש לאוהדי עיר הרוחות – הקאבס נראים לא רע העונה, אולי כדאי לשים עליהם קסדות? (ראית רוזנטל? הכנסנו בדיחה של בייסבול).

        2. סן פרנסיסקו 49 – ווסט קאוסט נופנס

        איך הולך השיר? יושב בסן פרנסיסקו על המים? ובכן, זה מה שיהיה לאוהד שלהם לעשות העונה, כי פוטבול טוב הוא לא יראה. אפילו אלכס סמית' לא מבין למה לא הביאו לו מחליף, או לפחות מישהו להתמסר איתו בדבר המוזר הזה שמשחקים בשאר הליגה, נו, איך קוראים לזה? אה, כן – התקפה. בקיצור, עוד עונה משעממת שבה פרנק גור ירוץ, ייפצע, יגמור את העונה, ויחכה ברשימת הפצועים לק"ב שלו. שש בחירות דראפט בסך הכול, אף אחת מהן לא משמעותית או נוצצת, ובאמת שאין לנו מה לומר פרט לזה – ביל וולש מתהפך בקברו.

        שאר הקבוצות, במשפט אחד

        סינסינטי – כנראה שהדבר היחידי שמעניין בממלכת הבנגאלס יהיה האם צ'אד ג'ונסון ישחק העונה, ואיפה.

        קליבלנד – פיהוק, פיהוק, פיהוק.

        פיטסבורג – דניס דיקסון תמיד הזכיר לנו את קורדל סטיוארט. האם הוא ה-גניבה של הדראפט (סיבוב חמישי)?

        יוסטון – סוף סוף השיגו מאזן לא שלילי. שלא יתרגלו לזה.

        ג'קסונוויל – ממשיכים להשתפר, אולי השנה זה יקרה?

        טנסי – העיקר שנפטרנו מפאקמן ג'ונס. דראפט? עזבו אתכם מדראפט, מישהו ראה את אלוויס?

        אינדיאנפוליס - אם מייק הארט יהיה בריא הוא ירגיש בבית. אם ייפצע – ובכן, הוא ירגיש בבית.

        בפאלו – כנראה שחמים בביצת הבינוניות, כל כך חמים שצריך לשחק בטורונטו. לתמיד.

        מיאמי – דראפט מדויק ויעיל של הטונה, רק עשה לנו טובה – אל תיתן להני לפתוח. או שתזמין רופא.

        ניו יורק ג'טס – צ'אד פנינגטון הוא בחור נחמד, ותו לא. כל כך נחמד, שלקחתם עוד אחד.

        ניו אינגלנד – בחירות הגנתיות ברובן, שתחת הדרכתו של בליצ'יק ימקסמו את היכולת.

        דנבר – כן, האוויר דליל שם למעלה. דליל מאוד.

        אוקלנד – רק אל תהרסו לנו עכשיו גם את מקפאדן.

        סן דייגו – ראו ערך ג'קסונוויל.

        דטרויט – חוץ מקווין סמית' בתחילת הסיבוב השלישי, הליונס ימשיכו להיות הקטר הקטן שלא הצליח.

        גרין ביי – עידן פארב נגמר, מתי יתחיל עידן ברום?

        מינסוטה – הקואלה הגיע, הבעיה היא שמי שאמור להגן עליו הוא אירי. לג'קסון אין מה להילחץ.

        אטלנטה – משיח לא בא, משיח המון מפמבל.

        קרוליינה – בחירה 13 לרץ זה סבבה, אבל למה אחד שעבר ניתוח ברגל? ומה לגבי ק"ב, לא מתאים?

        ניו אורלינס – בחירות חכמות ומדויקות, השאלה כמה זמן ייקח להם להתבשל.

        טמפה ביי – כל כך שיעממו בבחירות שלהם שאפילו המשחקים שלהם נראו מעניינים לידן. אה, וכרגיל – ק"ב.

        דאלאס – בחירות בדיוק לאן שצריך, איך הולך השיר ההוא של הקאונטינג קרואוז?

        ניו יורק ג'איינטס – אין מה לומר, בחירות של אלופה.

        פילדלפיה – אנחנו מהמרים שמקנאב יסיים את העונה בתור פילי'ס צ'יז סטייק סנדוויץ'.

        אריזונה – סך הכול דראפט טוב והרבה בחירות, חבל שהקבוצה הזאת משעממת את הטחורים.

        סט. לואיס – הבחירות הבולטות היו בהגנה, כנראה שעוד יש אמון בבולג'ר וג'קסון.

        כרגיל, נשמח לשמוע (או יותר נכון – לקרוא) את הביקורת שלכם בנוגע לדראפט ובנוגע לבחירות שלנו, למרות שאנו מזהירים מראש – אנחנו מאוד עקשנים ולא מגיבים טוב לביקורת בונה (רק תשאלו את הספונסר של תומר). בכתבה הבאה נדון במי אנו חושבים שיהיו ההפתעות הטובות של הדראפט, וכמובן מי היו בחירות שצריך להדביק עליהן שלט "גרוטאה". ככה אנחנו, שליליים.