דברים שרואים משם

מהלכיהם הראשונים של מאמנים מחליפים מעידים בעיקר על הלחץ הנפשי בו היו שרויים קודמיהם. המאמן המפוטר נכנס בדרך כלל למערבולת של לחץ וחוסר ביטחון, שמנעה ממנו לראות ולבצע את הדברים הברורים מאליהם, בעוד המחליף נהנה מהזדמנות להביט על הדברים מהצד ולגבש מסקנות בשקט.

אז כשצביקה שרף הגיע למכבי תל אביב הוא קיצר את הרוטציה, שינה דגשים בהתקפה ונתן לכל שחקן אחריות אישית בהגנה. זיו ארז נקט אמש בצעדים דומים. כעוזרו של דן שמיר, הוא הבחין בכך שפרט לדקות המובטחות של ג'יימי ארנולד, ירושלים סובלת מהיעדר מוחלט של היררכיה. התוצאה היתה הרבה שחקנים ממורמרים. הוא החליט שטימי באוורס לא יירד מהמגרש, יקבל את הכדור ליד ובמקביל גם רישיון לטעות.

גם גיא פניני וארז מרקוביץ' קיבלו אשראי מוגדל, בעוד שרון ששון וראמל קרי יצטרכו להרוויח את הדקות בזיעה רבה. השינוי השני היה בעיקר קוסמטי: במקום ההגנה הנסוגה והרכה של עידן שמיר פתח ארז בלחץ של הרכז על כל המגרש, כדי לשדר אגרסיוויות. בהתקפה התרכזה ירושלים בשני תרגילים פשוטים, השחקנים קיבלו מרחב רב ליצור והדרישה להכניס כדור פנימה לארנולד כמעט נעלמה.

מצד שני, ירושלים אמורה לנצח את בני השרון גם בלי שום שינוי. פרט לג'ייסון וויליאמס הנפלא ואנדודי איבי הפרוע, לאפי בירנבוים לא נותרה קבוצה, לאור פציעתו של טפירו והיעדרותו של בלצ'ר. בעצם, גם בהרכב מלא הפערים בין הקבוצות צועקים: בזמן שירושלים מעלה מהספסל ישראלי בכיר כששון, בבני השרון מתרוצצים על הפארקט ללא תוחלת ארז כץ וניצן חנוכי. כמעט לא נתפש שגם אחרי הניצחון הזה ירושלים מפגרת בארבעה ניצחונות אחרי יריבתה האפורה, נתון שרק מדגיש את היקף ההתרסקות של שמיר.

עכשיו יגיע ארז למבחן האמיתי שלו. לפני שמונה שנים הוא הובס כמאמן חולון ב-59 הפרש על ידי ירושלים והתפטר. במחזור הבא הוא חוזר למקום הפשע מול הקבוצה הטובה בליגה. אחרי שהמומנטום וההתלהבות הראשוניים יחלפו, יהיה עליו להתמודד עם ההכרח לנצח בכל משחק עד תום העונה, ועם הלחץ הנפשי המתלווה לכך. המעמד הנוח כל כך של מאמן מחליף, שמשקיף מהצד בשקט, הסתיים אמש בדקה ה-40.