צרות טובות

"מעתה, קראו לי ה'קיסר'! אני ה'קיסר', וכך אני ראוי להיקרא, מכיוון שעבדתי קשה להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי ואתם לא תהרסו את זה". את הדרישה המפוקפקת הזו מאנשי התקשורת בברזיל, לא הציב קאקא, שחקן השנה בעולם. גם לא רונאלדיניו, שנחשב עד לא מזמן לשחקן הטוב בעולם. היא לא הועמדה על ידי אלשנדרה פאטו, הכוכב הברזילאי העולה בן ה-18. את האמירה הזו תבע לא אחר מאשר החלוץ הברזילאי אדריאנו, שאמור כביכול להיות בשנת שיקום ושקט תעשייתי.

ובאמת, כחודש וחצי לאחר אותה דרישה שהציב למדיה בארץ הסמבה, כבש אדריאנו צמד בניצחון 1:2 של קבוצתו הנוכחית, סאו פאולו, נגד פלמייראס. השער הראשון היה אמנם מעורר מחלוקת, כשמצלמות הטלוויזיה הראו כי אדריאנו הבקיע את השער ספק עם היד, אבל השער השני כבר הסיר כל ספק מי הגיבור כאן. לאחר המשחק, שוב, בפרץ של יהירות, השווה עצמו אדריאנו למראדונה ואימץ, בשינוי קל, את אמרתו המפורסמת ("יד אלוהים") כשאמר: "זו הייתה יד הקיסר".

כפי שאפשר לראות, אדריאנו נמצא בעיצומו של קאמבק נהדר לקריירת גוססת, אבל עדיין לא שינה מאומה מהרגליו הבעייתיים באינטר. כיצד זה מסתדר? מה גורם לחלוץ, שמכונה הענק השקט, שרק לפני זמן קצר שכח איך נראה הכדור מרוב שבילה על הספסל, ושבקושי הבקיע במדי אינטר בשנתיים האחרונות שלו בקבוצה, להתרברב ולהתפאר בצורה כזו, ועוד להצליח?

בקיץ אשתקד יצא אדריאנו בווידוי נרגש. לא כל יום קם סופרסטאר, הנתון תחת לחצים רבים, ומתוודה על שלל הבעיות שאופפות אותו. אבל אדריאנו לא יכל עוד להסתיר את מה שכולם ידעו. הוא דיבר על המוות של אביו שמאוד השפיע עליו, על בעיות השתייה הקשות, על חיי ההוללות והתענוגות שהפכו אותו מאחד החלוצים הכי טובים בפלנטה, לשחקן כושל. "אבי הלך לעולמו בקיץ 2004, אבל לא הצלחתי להתנתק מהאבידה הקשה", אמר הברזילאי על אביו, שמת מהתקף לב. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לנפילה שהגיעה בשתי העונות הבאות (2006/7 ו-2007/8). "רבתי עם חברתי שהייתה בהריון והתמכרתי לטיפה המרה. ניסיתי לשטוף את הבעיות בעזרת האלכוהול. הייתי כה בודד".

אינטר, המאמן רוברטו מאנצ'יני ובייחוד הבעלים של הקבוצה, מאסימו מוראטי, ניסו לעזור ("זו תחושה נהדרת שהנשיא שלך, ברגעים הקשים ביותר, סומך עליך", אמר אדריאנו), אבל לא ממש הצליחו. הם חיבקו את הענק והחליטו לתת לו זמן לחזור לעצמו. בנובמבר השנה הוא טס לברזיל לחופשה בלתי מוגבלת, אחרי שנאמר לו שיחזור כשירגיש נוח. הברזילאי שב אמנם למילאנו לאחר זמן קצר יחסית והצהיר כי הולדת בנו הבכור הביאה אותו אל המנוחה והנחלה, אלא שהאמת הייתה רחוקה מזה.

בנראזורי החליטו לעשות מעשה. הם השאילו את השחקן לסאו פאולו ללא תמורה בחלון ההעברות בינואר השנה למשך שישה חודשים, עד סוף עונת 2008. הם גרסו כי אם הוא כבר לא עושה כלום במילאנו ולא תורם במאומה, הרי עדיף שיחזור למולדתו וישחק שם, איפה שהלחץ הרבה פחות מאסיבי. שם הוא יוכל להחזיר לעצמו את הביטחון במשחקי הליגה הברזילאית וגביע הליברטדורס. שם הוא יוכל להתנקות מכל השטויות שעשה באיטליה ולחזור ליהנות ולהצליח. בכל מה שנוגע לכדורגל, הם פגעו בול.

אדריאנו היה נחוש להוכיח לכל העולם שכוחו עוד ברגליו. "אני יודע שהפסדתי כמעט שנה מהחיים", הצהיר הברזילאי. "אני רוצה להגיע לטופ עם סאו פאולו. לגלות מחדש את שמחת החיים שבלהיות כדורגלן ולחזור לנבחרת. הכול תלוי בי". כבר מהרגע הראשון, התקבל אדריאנו בסאו פאולו בזרועות פתוחות. ב-22 לדצמבר 2007 תורים ארוכים של אוהדים השתרכו ליד חנויות המזכרות של המועדון. אמנם מחירה הנקוב עלה 27 יורו, אבל כולם רצו לרכוש את החולצה מספר 10, החולצה של אדריאנו.

אדריאנו, כאמור, חיפש גם את השקט והשלווה בסאו פאולו. הוא ביקש החלמה הן מבחינה נפשית והן מבחינה מקצועית. כמו מרכז גמילה. כשהגיע, הבטיח אמנם "לפתוח דף חדש בחייו ולהתנהג יפה", אבל כמו כל נגמל, קשה היה לו להתנתק ממנהגיו הרעים בין לילה והצרות המשיכו לרדוף את אדריאנו, או שמא הוא אותם.

יומיים בודדים לאחר ההצהרה הוא כבר צולם בקונצרט רוק בריו דה ז'ניירו, כשהוא אוחז בקנקן בירה בידו. שבוע לאחר מכן, הוא היה מעורב בתאונת דרכים באותה העיר, בשעות הבוקר המוקדמות. אבל בסאו פאולו חיבקו אותו. יש בו משהו תמים, בחלוץ הענק, שמביא פעם אחר פעם את האנשים מסביבו לרחם עליו ולתת לו עוד צ'אנס, ונשיא הקבוצה חובנל חובנסיו עמד על כך שהחלוץ יקבל את כל התמיכה לה הוא זקוק.

לאחר אותה תאונה בה היה מעורב אמר הנשיא: "אני חושב שהוא צריך להתפלל יותר. לשתות בירה באירוע זה נורמלי לגמרי. אבל תאונה זה דבר רע. בכל אופן, כל צעד שאעשה יהיה על מנת לעזור לבחור הזה". אדריאנו המשיך למתוח את החבל. בפברואר הוא נקנס על ידי הקבוצה בגובה של 40 אחוז ממשכורתו החודשית, אחרי שאיחר להגיע לאימון, הקדים לעזוב ואיים על צלם. הוא גם נגח בשחקן קבוצה יריבה ואוים בעונש הרחקה ארוך מהמגרשים, שהסתיים לבסוף בשני משחקים בחוץ.

אפילו החברה הנוכחית של הפלייבוי, ויויאן קסטרו דוגמנית העל ומלכת הסמבה, נדבקה ממנו והסתבכה. קבוצת הריקוד שלה בקרנבל בריו דה ז'ניירו הפסידה, כיוון שהביקיני שלה, 1.6 אינץ' בלבד גודלו - ככל הנראה הקטן ביותר בהיסטוריה של מצעדי הסמבה בריו – ניתק מהגוף במהלך הקרנבל וחשף נתח שובב מגופה, דבר שהביא לפסילתה.

אלא שבברזיל, בניגוד לאיטליה, מצליח אדריאנו לעשות את ההפרדה בין הפן האישי לפן המקצועי. באירופה הוא הוחזק קצר. הוא קיבל את התמיכה הנדרשת בנראזורי, אולם בד בבד נענש פעם אחר פעם ולא זכה לראות מגרש. עוד דוגמה להבדל בין הגישה האירופית לברזילאית, ניתן היה למצוא באחר מאתרי האוהדים של צ'לסי, לאחר שהתפרסם כי אדריאנו מועמד לעבור לסטמפורד ברידג' בעונה הבאה. "זה יהיה תענוג עבורי לשחק בצ'לסי", הצהיר החלוץ הברזילאי, אבל זה לא השפיע על החשדנות של אוהדי צ'לסי, שבזו לו מיד. תשוו את זה לאוהדי סאו פאולו שרצו לקנות חולצות שלו, ותבינו לבד.

באחד מאתרי האוהדים של צ'לסי הספיקו כבר לרשום '10 סיבות למה לא כדאי להביא את אדריאנו'. בין היתר מנו את זה 'שהוא שמן', 'שהוא מרבה להסתובב במועדונים, לשתות ומוקף בנשים יפות'. כמו כן גיחכו על כך שהוא היה גרוע באינטר עד שהם שלחו אותו לסאו פאולו ללא תמורה. נקודה משעשעת נוספת דיברה על כך ששמו המלא הוא 'אדריאנו לייטה ריביירו', וזה יעלה הון להדפיס את זה על החולצה. סיבה נוספת הייתה שהוא לא שיחק בנבחרת ברזיל מעל לשנה. פלא שטוב לו יותר במולדת?

ובאמת טוב לו. בסאו פאולו חזר החלוץ להפגין את יכולותיו מן העבר. ב-22 משחקיה של הקבוצה, כבש 14 שערים. אדריאנו שב להיות אימת ההגנות של ליגת הפאולישטה וגביע הליברטדורס. הוא הצליח להשיב לעצמו את כוח ההרתעה, שהיה לו בעבר. הקאמבק אליו ייחל כל כך עוד לא הושלם במלואו, אבל אדריאנו בהחלט עלה על דרך המלך. "התפוקה ממנו היא עצומה", מעיד עליו מאמן הקבוצה, מוריסי רמאליו. "הוא נהנה להיות בסביבת חבריו למועדון, מרגיש מצוין ומצליח להזדהות עם אוהדי הקבוצה".

בחודש יוני תסתיים תקופת ההשאלה שלו. אז הוא אמור לחזור לאינטר. רבים מאמינים כי המועדון האיטלקי, שהספיק לשבוע מהצרות הרבות שלו, ינסה למכור אותו על מנת להפיק רווח. באינטר עדיין לא בטוחים מה לעשות ומאסימו מוראטי יצטרך להחליט בקרוב. גם החלוץ עצמו נשמע מתלבט לגבי חזרה לזירת הפשע: "אני רוצה לחזור לארץ המגף, להראות לאיטלקים שאני עדיין אדריאנו. אבל אני קצת חושש אחרי כל מה שקרה. עשיתי בעבר טעויות ולא הכחשתי זאת, אבל אני פוחד בגלל התקשורת באיטליה. היא אף פעם לא היטיבה עימי".

יחזור לאירופה או לא, הקאמבק של אדריאנו יושלם רק עם חזרתו לנבחרת ברזיל, אפשרות עליה חושב המאמן דונגה. שמו של החלוץ כבר נקשר לריאל מדריד ולברצלונה, אבל דווקא החזרה לנבחרת תזכור עבורו מעגל. מאמן הנבחרת דונגה כבר החל להביע התעניינות בחלוץ ששב לכושר הנפלא שאפיין אותו בעבר, ושהביא אותו לכבוש 27 שערים ב-41 הופעות במדי הסלסאו. אם דונגה, שהעביר בעבר ביקורת רבה על התנהלותו של אדריאנו, אכן יממש זאת, תדעו שאחד החלוצים הטובים בעולם חזר.