בין אלכס פרגוסון לרוי קין שררו יחסים קרובים. שניהם אנשים בעלי מזג חם ובעבור אנשים רבים גם יכולים לשמש כאבטיפוס לסטריוטיפ של הבריטי הפשוט ממעמד הפועלים (קין הוא אירי ואירלנד היא לא חלק מבריטניה - אבל הכוונה הובנה).
פרגוסון היה זה שרכש את הקשר מנוטינגהאם פורסט ובהמשך נתן לו את סרט הקפטן של מנצ'סטר יונייטד. כשהקשר האחורי ניהל משא ומתן מייגע על העלאת שכרו בסוף שנות ה-90, המאמן עמד מאחוריו וטען באוזניי יושב הראש דאז, מרטין אדוארדס, שמגיע לו.
במאי 1999 נעצר קין בחשד לתקיפת אישה בבאר. אחרי לילה במעצר היה זה המאמן הסקוטי שהגיע לתחנת המשטרה ושיחרר את הקפטן בערבות. הקשר האירי סירב לדבר עם התקשורת שהמתינה לו בחוץ ואבא אלכס עמד מול המצלמות ואמר: "רוי יהיה בסדר. אנחנו נסדר את העניין הזה. ממה שאני הצלחתי להבין עד עכשיו, התלונה שהוגשה נגדו נשמעת לי לא מדויקת".
גם כשאנגליה הזדעזעה בעקבות ההודעה של קין שהוא ביצע עבירה גסה על אלף אינגה האלאנד כאקט של נקמה, פרגוסון סירב לבקרו בפומבי. לקראת סוף 2005, לעומת זאת, הכל התפוצץ והושלך לפח הזבל של ההיסטוריה. כבר בקיץ שקדם לעונת 2005/6 רשמו קין ופרגוסון התנגשות, שנבעה מהביקורת של האירי על אופי מחנה האימון של הקבוצה בפורטוגל. מספר חודשים לאחר מכן ביקר הקשר את חברי קבוצתו בערוץ הטלוויזיה של המועדון והמתח עלה לשיאים חדשים.
בזמן שחבריו לקבוצה מתכוננים למשחק ליגה מול צ'רלטון, התייצב קין במשרדו של המנג'ר ושמע אותו גוער בו בעצבים. כשסיים להקשיב ענה בדברים קשים משלו. יומיים לאחר מכן, הקשר האירי היה רשאי לחפש לעצמו קבוצה חדשה. גם במחיר ניתוק היחסים, פרגוסון לא הרשה לשחקן לפגוע לו בקבוצה.
האדם קודם למאמן
אחד מהדיונים אודות הספורט בכלל והכדורגל בפרט מעמיק בשאלת חשיבותם של אלמנטים כמו טקטיקה, יכולת גופנית ומנטליות. מה חשוב ממה? חוסן מנטלי או כשרון מולד? אפשר למתוח את הדיון הזה לכיוונים כמעט בלתי נגמרים, אבל לפחות מבחינת ההצלחה של מנצ'סטר יונייטד תחת אלכס פרגוסון, התשובה ברורה.
12 שנות היחסים בין רוי קין לבין המנג'ר הסקוטי, גילמו בתוכן את סיפור ההצלחה המסחרר של האחרון. "הוא מניע אותך קדימה, אבל הוא גם אדם מאוד הוגן. אם תעשה את העבודה שלך, הוא יעשה עבורך הכל. אם תשמור על רמת מחויבות גבוהה באימונים ובמשחקים, הוא יסמוך עלייך", פירש שוער העבר של הקבוצה, פיטר שמייכל, והוסיף במפתיע: "יש אלפי מאמנים יותר טובים מפרגי. אימון זה לא החלק החזק שלו, אבל כיצד לנהוג עם בני אדם? בחלק הזה אין טוב ממנו".
ב-1978 מצא את עצמו אלכס פרגוסון, חלוץ עבר קשוח וטוב, על הקווים של אברדין הסקוטית. בשמונה השנים הבאות שבר את ההגמוניה של סלטיק וריינג'רס, הצעיד את הדונס לשלוש אליפויות, ארבעה גביעים וגביע אירופה למחזיקות גביע אחד, אחרי ניצחון על ריאל מדריד בגמר.
ב-1986 השתדרג המאמן המצליח למנצ'סטר יונייטד, קבוצת פאר שבאותם ימים שכנה בתחתית הליגה וסבלה מממוצע צופים של מתחת -40 אלף (אז הגבוה באנגליה, אבל הנמוך ביחס ליונייטד). פרגוסון פגש בחבורת שחקנים סופר מוכשרת, שעסקה גם בשתיית אלכוהול מוגברת מלבד בכדורגל. "הוא ירד במדרגות לפגוש אותנו והחליט לגרום לנו להבין מי הוא", נזכר נורמן וויטסייד באימון הראשון של המנג'ר, "זה לא היה מה שהוא אמר, אלא הטון של הדברים".
פרגוסון היה נחוש להפוך את הקבוצה שלו למצליחנית ומקצוענית והחליט להילחם בתופעת הבליינות. הוא העביר את הדברים דרך שיחות ודרך הקפטן (ובליין לא קטן בעצמו), בריאן רובסון, אלא שלא כולם הפנימו. התוצאה מבחינתם של וויטסייד ופול מקגראת, שניים מהשחקנים הבולטים של הקבוצה, הייתה פשוטה מבחינת הבוס. שניהם שוחררו ב-1989 ומאותם ימים הפכה מנצ'סטר יונייטד להיות משפחה שבראשה אדם אחד. משפחה מנצחת.
הרעב קודם לניצחון
אריגו סאקי ופאביו קאפלו נחשבו תמיד לפורצי דרך בכדורגל, ארסן ונגר הוא האבטיפוס של המאמן האינטילגנטי וריינוס מיכלס המציא את הטוטאל פוטבול. אבל דווקא למאמן הבולט ב-15 השנים האחרונות בכדורגל העולמי ושבהחלט ראוי להיכנס לרשימת הקונטנדרים בתחרות המאמן הטוב בהיסטוריה של המשחק, אין תדמית שיכולה להסתכם במילה אחת. אולי בגלל שאם רפא בניטז הוא טקטיקן ומוריניו הוא פצצת מוטיבציה, אלכס פרגוסון הוא פשוט מנצ'סטר יונייטד. את זה קשה לסכם במילה או שתיים.
"כשאני עוקב אחרי שחקן צעיר ואני מרוצה מהיכולת שלו, אני בוחן גם את האופי שלו, את הגישה שלו ואת הרצון שלו לנצח", סיפר פעם בראיון. שלושת האלמנטים הללו הם חלק בלתי נפרד מאישיותו של המאמן והוא מצפה מהשחקנים שלו ליישר קו, או לפחות לאפשר לו לנסות להשריש אצלם את אותן תכונות.
אין מאמן רעב לניצחון יותר מאלכס פרגוסון. הוא דורש משחקניו המון כדי להגיע למטרה, אבל את הדרישות הגבוהות ביותר מציב לעצמו. "אני לא יכול להפסיד בויכוח", סיפר לכתב "טיימס", רוברט קרמפטון, שהגיע לביתו בצ'שייר על מנת לערוך איתו ראיון נרחב בפברואר 2002. כשהמאמן הזמין את העיתונאי לראות את מדפי הספרים שבביתו והשניים פסעו ליד שולחן הסנוקר באחד מהחדרים, הוסיף כבדרך אגב: "אני בלתי מנוצח על השולחן הזה, בלתי מנוצח".
את הרעב הבלתי מתפשר להצלחה תמיד ידע הסקוטי להנחיל גם לשחקניו ומנצ'סטר יונייטד הפכה לטורפת תארים. אבל פרגוסון ידע לנצח גם מחוץ למגרש. שמו של הנער ריאן ווילסון, לימים גיגס, עשה הדים בכל לנקשייר ומנצ'סטר סיטי התכוננה להחתים אותו כשהיה בן 13. אלא שלפרגי היו תכניות אחרות והוא התייצב בכבודו ובעצמו בביתה של לין גיגס. האם כל כך התרשמה מכך שהמאמן של קבוצת הבוגרים של מנצ'סטר יונייטד דפק על דלת ביתה, הבינה את רצינות כוונותיו והנער נחת באולד טראפורד. עבור הסקוטי היה זה רק ניצחון אחד מתוך עשרות לאורך הקריירה שלו.
המנטליות קודמת לכישרון
כשזכה באליפות הראשונה שלו כמאמן מנצ'סטר יונייטד, ב-1993, הרוויח פרגוסון פחות מחצי מהמשכורת אותה לקח הביתה מאמן ארסנל, ג'ורג' גרהאם וכשליש ממשכורתו של כוכב הקבוצה, אריק קאנטונה. המאמן הסקוטי הרגיש שזה הזמן להעלאה, אבל נתקל בסירוב נוקשה של היו"ר מרטין אדוארדס. פרגוסון נעלב, אבל תחושות הבטן שלו רמזו לו לחתום על הארכת חוזהו גם במחיר בליעת העלבון. לאורך השנים האינטואיציות של הסקוטי הוכיחו את עצמן כמוצדקות וגורליות להצלחת הקבוצה לא מעט פעמים. בדיוק כמו ביום בו החליט להמשיך בקבוצה למרות ההשפלה שספג מהיו"ר.
באליפות הראשונה שלו עם הקבוצה זכה בעזרת שחקני רכש כמו פול אינס, גארי פאליסטר, סטיב ברוס וכמובן אריק קאנטונה, אבל אף אחד מהם עבר לא היה צעיר ופרגוסון לא יכול היה להסתפק בכך ששמו יהיה חתום על האליפות הראשונה של הקבוצה מזה 26 שנים. כעת היה עליו לחשוב כמה צעדים קדימה.
במקום לקנות ולקנות, הוא שם את מבטחו בחבורת שחקנים צעירים, שהפכה במרוצת השנים לאחת מקבוצות הכדורגל האגדיות בכל הזמנים. "הוא האמין בנו הרבה יותר ממה שאנחנו האמנו בעצמנו", סיפר לפני כמה שנים גארי נוויל, אחד מאותם שחקנים שעלו בסערה ממחלקת הנוער, "פול סקולס וניקי באט החליפו את פול אינס, דייויד בקהאם נכנס לנעליים של אנדריי קאנצ'לסקיס ואני החלפתי את פול פארקר. זה היה הימור מאוד גדול של פרגוסון, אבל בזה הוא יותר טוב מכולם. הוא מקבל את ההחלטות הנכונות".
"הוא מנהיג. זה הדבר שהוא עושה הכי טוב. הוא תמיד ידע להעניק לשחקנים ביטחון ואמונה. הכוח המנטלי שלו הוא בלתי ניתן לערעור", העיד מאמן בירמינגהם, אלכס מקליש, ששיחק אצל פרגוסון באברדין. קבוצת הצעירים של גיגס-בקהאם-האחים נוויל ושות' הייתה רק האלופה השנייה אותה בנה האיש שדמו זורם בורידיה של מנצ'סטר יונייטד בלמעלה מ-20 השנים האחרונות.
פרגי הצליח לבנות עוד שושלת, שלישית, ומה שהכי יפה בה הוא ששוב מדובר בסגנון אחר של שחקנים. משמע, לא מדובר בגאון בעל נוסחה אחת, אלא מאמן שיודע להצליח עם כלים שונים. כריסטיאנו רונאלדו הוא היום השחקן הטוב בעולם, אנדרסון עובר חפיפה עם פול סקולס ונאני מתבשל בצמוד לריאן גיגס. נמניה וידיץ' הוא הגניבה של השנים האחרונות וריו פרדיננד ו-ווין רוני הם האנגלים הטובים ביותר בתפקידים שלהם.
הנאמנות קודמת לתפוקה
אחרי שאריק קאנטונה שלח בעיטה בסגנון ז'אן קלוד ואן דאם לראשו של אוהד קריסטל פאלאס, מתיו סימונס, בינואר 1995, פרגוסון היה מאוכזב בעיקר מכך שקבוצתו נשארה בעשרה שחקנים. אחרי המשחק שוחח עם כמה מהדירקטורים של המועדון ובין היתר אמר להם: "אם הייתי במקומו, כנראה שהייתי עושה את אותו הדבר". הם נדהמו, אבל לשמחתם הסקוטי היה חכם דיו לא לומר דברים דומים באותם ימים גם לתקשורת.
בדומה לרוי קין ולגאון הצרפתי, שזכו לתמיכה גורפת ממאמנם לאורך השנים, גם כריסטיאנו רונאלדו, רוד ואן ניסטלרוי ואחרים בזמנם הכירו את הצד האבהי של פרגי. ביחד עם קרלוס קיירוש, הוא היה זה ששיכנע את הקשר הפורטוגלי להישאר באנגליה אחרי מונדיאל 2006. חיבוק הדב החם של פרגוסון עשה את שלו ובזכותו רונאלדו לקח את משקעי אותו טורניר ואת העלבונות מאוהדי היריבות והפך אותם לדבר שהניע אותו להפוך למה שהוא היום. ספק גדול מאוד אם מאמן אחר היה מצליח להוציא מהקשר הכשרוני את אותו אפקט.
כשואן ניסטלרוי נפצע לתקופה ארוכה, עוד לפני שהגיע ליונייטד, פרגוסון המשיך להאמין בו ונתן לו את הכוח להבין שאחרי שיחלים מחכה לו קבוצה גדולה שתחתים אותו.
לאורך כל הקריירה שלו נאבק המנג'ר הסקוטי בכל מי שעמד בדרכו בשם שלום הבית. לכן, כשהרגיש שקין פוגע במשפחת מנצ'סטר יונייטד אותה בנה, הוא שיחרר אותו. "אנשים חושבים שיש רמות שונות של נאמנות, אבל זה לא עובד ככה. אם מישהו מאכזב אותי, מבחינתי אין לו דרך חזרה", סיפר בראיון.
גם ואן ניסטלרוי עזב אחרי שהיחסים בינו לבין שחקנים אחרים בקבוצה התערערו. פרגוסון הרגיש שבעקבות כך ההולנדי מביא עימו רוחות רעות לחדר ההלבשה ובחר למכור את אחד מהחלוצים הטובים בעולם למען הקבוצה. דייויד בקהאם הפך לאייקון תרבותי ולא התאים יותר למרקם, אבל לעומת זאת שחקנים לא מבריקים כמו גארי נוויל ודניס ארווין עשו קריירה מפוארת במועדון והפכו לשחקנים חשובים מאין כמוהם מבחינתו של המאמן.
המסורת קודמת לקידמה
הכדורגל העולמי כל הזמן משתנה ומתפתח, אבל אלכס פרגוסון לא נשאר מאחור. כשם שהוא גבר על ארסנל, ליברפול וצ'לסי במשך שנים רבות, כך גם התגבר על דירקטורים מעונבים שחיפשו דרכים להיפטר ממנו אחרי שיסיים את קריירת האימון שלו (שתחילה תוכננה להסתיים לפני כשש שנים). המנג'ר הסקוטי נהנה מתכונה שכל אדם, בכל תחום, יכול רק לקוות לה. ככל שהוא מצליח יותר, כך גם גובר תאבונו להצלחות נוספות. מהסיבה הזו לא יכול היה לעזוב את קריירת האימון כפי שתיכנן ואחרי שקיבל גב ממשפחתו, החליט להמשיך.
כל אדם שעוסק בספורט רוצה לנצח, אבל גם אם יש כאלו שמגיעים לרמתו של פרגוסון בתחום הזה, הרי שאף מאמן בעולם לא מצליח לקרב את השחקנים שלו לאותה רמת שאפתנות ושנאה להפסדים. כדי להצליח, המנג'ר הסקוטי הקים משפחה גדולה ורחבה, שהוא עומד בראשה.
בעידן בו שחקנים עוברים מברצלונה לריאל מדריד בלי למצמץ, כשמאמנים מדלגים בין מילאן, יובנטוס ואינטר, אין דבר יותר מקסים מסיפורם של מנצ'סטר יונייטד ואלכס פרגוסון (כשכבוד בתחום הזה מגיע גם לארסנל וארסן ונגר). כשגבי היינצה רצה לעבור לליברפול, היריבה המרה ביותר של השדים האדומים, פרגוסון נעמד על רגליו האחוריות וגרר את המקרה עד לבית המשפט. בסופו של דבר היינצה מצא את עצמו בקבוצה גדולה אחרת, אבל מחוץ לאנגליה. זהו ניצחונה של המסורת, והאלופות שבנה הסקוטי על פי משנתו הן כבר חלק מההיסטוריה של קבוצות הכדורגל הגדולות. השלישית כבר נמצאת בדרך לשם.
האסון היחסי של השדים האדומים הוא שהאיש שמהווה את פני הקבוצה בלמעלה משני העשורים האחרונים, לא נעשה צעיר יותר. כבר ב-2001 אמר בובי צ'רלטון: "האוהדים שלנו נמצאים בגן עדן כבר 12 שנים בזכות פרגוסון ויכול להיות שזו תקופה שלא תחזור יותר לעולם". בינתיים התקופה הזו נמשכת, לצערן של כל יריבותיה של אלופת אנגליה.
sagivbb@gmail.com