בחירה לדורות

אל המשימה לבחירת ה-11 של כל הזמנים נרתם הפעם אחד מגדולי הכדורגלנים שצמחו פה, וכל הכישרונות שגדלו כאן עברו מול העיניים שלו. שייע גלזר, ששיחק בכל חייו רק בקבוצה אחת, מכבי תל אביב, התחיל את הקריירה דווקא כמגן, אך די במהרה הוסט להיות חלוץ, ומאותו שלב הוא לא הפסיק לפוצץ רשתות. גלזר היה אחד ממייסדי התרבות הווינרית של מכבי תל אביב, ויש הטוענים עד היום כי הוא השחקן הגדול ביותר שהצמיחה מדינת ישראל.

גם בנבחרת גלזר היה כוכב ענק, כשב-35 משחקים הוא כבש 18 שערים. המשחק הזכור ביותר שלו היה מול טורקיה ב-1950, אז הוא הבקיע שלושער וניצח 1:5. גלזר היה שותף גם להפסד לברית המועצות ב-1956, במשחק שבו נחום סטלמך כבש מול 60 אלף צופים בנגיחה אדירה לחיבורים.

מעניין לצפות ב-11 של גלזר, שבבחירתו הוא מכליל שחקנים ותיקים לצד צעירים ומאפשר לנו לזכות בנקודת מבט של אחד שראה כבר כמעט הכל מי באמת נחשב עבורו כגדול. המערך של גלזר הוא 4:5:1, אבל איזה הרכב הוא בחר. אנו מזכירים, לצד כל שחקן מופיע בסוגריים מספר הפעמים שהוא נבחר.

יעקב חודורוב (6)

לדעת רבים, מדובר בגדול מכולם. חודורוב, שנחשב לסמל בנבחרת ישראל, בהפועל תל אביב והפועל רמת גן, הוא גם חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו וכיכב במדים הלאומיים בין 1949 ל-1964. "שיחקתי מולו ואיתו לאורך הקריירה שלי, וגם מול ברית המועצות שיחקנו יחד. חודורוב באמת היה שוער גדול".

יצחק שניאור (מגן ימני, הופעת בכורה). אחד מהאבות המייסדים של הכדורגל הישראלי שיחק כאן כדורגל כבר בשנות ה-40 וה-50, בין השאר בבית"ר תל אביב, מכבי תל אביב ומכבי יפו הפך עם השנים למאמן מצליח, אך גם כשחקן הוא זכור לותיקים שביניכם. "שניאור היה מסור ושיחק בקבוצות הטובות של אותן שנים. הוא היה שחקן מצוין".

אלי פוקס (בלם, 3). אחד השחקנים המובילים של הכדורגל הישראלי בשנות ה-40 וה-50. עם מכבי תל אביב הוא זכה בחמש אליפויות ובחמישה גביעים, ושימש כקפטן הנבחרת החל מסוף שנות ה-40 כשרשם תשע הופעות. בהמשך עבר פוקס לאמן, החל את הקריירה במכבי חיפה, אך לאחר מספר שנים בקבוצות הישראליות הוא עבר לאמן בדרום אפריקה ובקפריסין. "פוקס היה השחקן הכי אינטיליגנטי שיש. אמנם הוא לא היה מהיר, אבל מסירה שלו הייתה מסירה, והוא ראוי להיות בנבחרת".

אבי כהן התל אביבי (בלם, 12). זכה עם מכבי תל אביב בדאבל מרשים ב-1976/7 ובאליפות ב-1978/9, ובהמשך היה הנציג הראשון שלנו בליברפול הגדולה, שם היה שותף ל-36 משחקים. כהן, ששיחק בהמשך גם בריינג'רס, סיים את הקריירה במכבי תל אביב בסוף שנות ה-80. "אבי כהן הוא שחקן טוב, שהיה עולה הרבה למעלה ועצם ההגעה שלו לליברפול וההצלחה שלו שם מסבירה למה הוא צריך להיות בהרכב".

משה ליטבק (מגן שמאלי, הופעת בכורה). ליטבק שיתף פעולה עם גלזר בנבחרת ישראל ורשם שש הופעות במדים הלאומיים. ליטבק שיחק במכבי רחובות ולאחר מכן הפך למאמן כשהדריך את הפועל רמת גן. "ליטבק היה נלחם ויצא לנו לא מעט לשחק ביחד. לשחק איתו זו הייתה חוויה".

משה סיני (קשר אחורי, 7). נחשב ללא ספק לגדול שחקני הפועל תל אביב בכל הזמנים, ערך 375 הופעות בליגה הבכירה וכבש 102 שערים. בנבחרת ישראל היה שותף ב-47 הופעות וכבש שבעה שערים. "סיני היה המנהיג של הפועל תל אביב, הביא הרבה אליפויות והיה שחקן יציב".

מרדכי שפיגלר (קשר שמאלי, 10). גדול שחקני מכבי נתניה בכל הזמנים, שמחזיק גם בשיא הבקעות השערים בנבחרת עם 32 כיבושים ב-83 הופעות. זכה בשלוש אליפויות בנתניה כשחקן (ועוד אחת כמאמן) וכמובן כבש את השער היחיד של ישראל בגביע העולם. שיחק בפאריס סן ז'רמן וניו יורק קוסמוס, אך את הקריירה סיים בבית"ר תל אביב. "עצם היותו השחקן היחיד שכבש שער לישראל במונדיאל מצריכה את הכנסתו לנבחרת. שפיגלר היה יודע לעשות יחסי ציבור טובים והוא גם שחקן מצוין".

גיורא שפיגל (קשר ימני, 6). שפיגל, בעל התדמית הכי אינטלקטואלית בענף, שיחק במכבי תל אביב עד 1973 והיה שותף מלא לנבחרת הפלא שהעפילה למכסיקו. הוא חתום על בישול השער היחיד של ישראל במונדיאל לשפיגלר. שפיגל שיחק חמש שנים בצרפת, בשטרסבורג ובליון, ולאחר מכן שב למכבי תל אביב וזכה איתה באליפות ב-1979. "שפיגל אמנם היה קצת איטי אבל היה לו ראש והוא היה שחקן משכמו ומעלה".

יוסי בניון (7, קשר אמצע). מי שנחשב לכדורגלן המוכשר ביותר בדור הנוכחי, משמש בימים אלה כקפטן נבחרת ישראל ומשחק בליברפול באנגליה, אחרי שהגיע אליה דרך מועדונים אירופאים באנגליה ובספרד, כמו סנטאנדר ו-ווסטהאם. בארץ הוא כיכב במכבי חיפה (איתה זכה בשתי אליפויות), אחרי שהגיע אליה מהפועל באר שבע, הקבוצה בה גדל. לאחרונה חצה את גבול 50 ההופעות בנבחרת. "בניון מתחיל עכשיו לפרוח, הוא שחקן טוב ונחשב היום לפיגורה".

אורי מלמיליאן (8, קשר אמצע-ימין). 159 שערים ב-466 משחקים בליגה הבכירה בישראל הפכו את מלמיליאן לאחד השחקנים המובילים. את מרבית הקריירה עשה מלמיליאן בבית"ר ירושלים, בה שיחק 17 שנים, איתה זכה באליפות אחת וארבעה גביעים. מלמיליאן שיחק גם במכבי תל אביב (איתה גם זכה באליפות), הפועל באר שבע והפועל כפר סבא. בנבחרת הוא רשם 62 הופעות וכבש 16 שערים. "מלמיליאן היה המנהיג של בית"ר ושחקן מצוין שהוביל את הקבוצה שלו להישגים רבים".

אלי אוחנה (8)

אחד החלוצים הטובים שידענו. את מרבית הקריירה שלו עשה אוחנה בבית"ר ירושלים, איתה זכה באליפות היסטורית (1986/7) יחד עם מלמיליאן וגם הוסיף שני גביעים. ב-1987 ניסה את מזלו באירופה במכלן, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1988. בהמשך שיחק גם בבראגה, אך את הקריירה שלו סיים בקבוצה אותה כל כך אהב עם שתי אליפויות נוספות (1993, 1997). "אוחנה שיחק בחו"ל ועשה קריירה טובה שם, אך מעל הכל הוא החזיק את בית"ר ירושלים והיה המנהיג שלה".

אברהם גרנט (2)

אצל גרנט עוד לפני העיסוק בתחילת הקריירה צריך לדבר על ההווה, אחרי שהמאמן, שהגיע ממלאבס, ירש את אחד המאמנים הטובים בעולם, ז'וזה מוריניו, כשקיבל לידיו את המושכות בצ'לסי, כנגד כל הסיכויים. בשלב הזה של העונה גרנט נמצא בתמונת האליפות באנגליה, ונחשב למאמן הכדורגל שהגיע לקבוצה המפוארת ביותר בעולם. עוד קודם לכן הוא הוביל את הפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה וכמובן את נבחרת ישראל. "גרנט הוא מאמן מצליח, טקטיקן מצוין והמקום שהוא נמצא בו היום מראה מה הוא שווה. הוא אמנם מאמן במקום שבו לא אוהבים יהודים, אך הוא מצליח".