הטיטאניק שלא טבעה

בתחילת העונה היה נדמה כי הספינה המשוכללת שבנה מיקי דורסמן גדולה על יכולותיו המקצועיות כקברניט, וההפלגה בליגת העל עשויה להסתיים בטביעה מביכה. הפועל חולון הפסידה לקבוצות נחותות ממנה, ויחד עם ההפסד לירושלים בחצי גמר הגביע, היה נראה כי היא לא תוכל לאיים באמת על האליפות.

אבל היכולת והכישרון שיש בחולון מספיקים לחפות על חוסר ניסיונו של דורסמן כמאמן, ופצעי הבגרות נעלמו מפניה של הקבוצה. זאת כבר לא חולון שהפסידה לגלבוע/עפולה בסיבוב הראשון, אלא זאת שהביסה את ירושלים ומתחה את מכבי עד לשנייה האחרונה ביד אליהו. אבל יותר מכל ניצחונותיה העונה, חולון צריכה לשאוב את עיקר הביטחון לקראת הפיינל פור דווקא מהניצחון על בני השרון.

אמש ניצבו שתי הקבוצות בפני סוג של מבחן בגרות. בניצחון על מכבי שחקניו של בירנבוים הוכיחו שהם על אמת, ועכשיו עליהם לשמור על המשכיות. מנגד, חולון חדלה להפסיד לקבוצות התחתית, אבל היה עליה להוכיח שהיא מסוגלת לנצח את אחת הבכירות מחוץ לאולם הפחים. חולון עמדה במבחן.

שחקניו של דורסמן ניצלו את שלל חולשותיה של בני השרון: התלות בטפירו, שהתעורר בעיקר לקראת הסיום; הסגל הישראלי הקצר, שכולל רק גארדים וממעט לקלוע; בלצ'ר וגריזארד חסרי היציבות, והיעדר משחק בין גבוהים. האזורית של בירנבוים בדרך כלל מצליחה להחביא את הבעיות בהגנה, אבל כשבני השרון מפנקת את אורחיה באחוזי עונשין מבישים ורפיסות בריבאונד, זה כבר באמת יותר מדי.

בתקופה הנוכחית חולון נראית נוצצת וכבירה כמו הטיטאניק. דורסמן הרים מהספסל את דיקסון ל-11 דקות וקיבל ממנו מבול של נקודות; טאקר מהווה כאב ראש לכל יריבה; סימונס וקמפבל סולידים, ורוט מספק את האנרגיות. אבל עתה על חולון לעמוד במבחן בו כשלה בני השרון - המשכיות. לבני השרון לא היו הכוחות להעלות את רמת המשחק שלה מול הלהט של יריבתה, לעמוד בלחץ הציפיות אחרי הניצחון על מכבי ולהמשיך את המומנטום. עכשיו תורה של חולון להוכיח שהיא קורצה מחומרים קצת יותר עמידים.

מגשר הפיקוד של דורסמן כבר רואים את האליפות, אבל כדי להמשיך בבטחה את הדרך אליה, עליהם לעבור במחזור הבא את הקרחון שנקרא מכבי תל אביב.