המרקיז דה מוס

טסה דה מוס, 26, היא הגרסה ההולנדית לויקה מ"הישרדות" - בלונדינית, חטובה וחולת כדורגל. עורכת הדין הצעירה היא בעלת סוכנות שחקנים שמשרדיה יושבים באיינדהובן, והלקוח הבכיר של הסוכנות הוא אביה, מאמן הכדורגל אד דה מוס. ובזה לא מסתכם הקשר בין השניים.

בשנת 2000 התקשורת הבלגית הזדעזעה. יו"ר מכלן דאז, ווילי ואן דן וינגרט, טען בראיון כי דה מוס ניצל את הנתונים הפיזיים של בתו והכריח אותה לשכב עם שחקני הקבוצה על מנת לרגל אחריהם ולהעביר לו מידע. משפחת דה מוס תבעה את ואן דן וינגרט, הוא נקנס ונגזרה עליו חצי שנת מאסר על תנאי, אך בהמשך היו"ר ערער על ההחלטה ובית המשפט זיכה אותו. דה מוס עזב את מכלן, ולא שב לבלגיה. המאמן סירב להתייחס לנושא הזה בכל ראיון שערך, אבל מאז בכל העולם יודעים: לאיש חסר בורג.

אד דה מוס הוא חידה. לפני שני עשורים הוא נחשב לאחד המאמנים הבכירים ביבשת, שכבר אימן את יוהאן קרויף, מרקו ואן באסטן ורונאלדו, והיום הוא מוצא את עצמו מתעלל במגנים ישראלים בויטסה; בעבר הוא נתפש כגאון טקטי ואישיות כריזמטית וזכה באליפויות ובתארים, היום הדבר היחיד שאומרים עליו זה שהאגו שלו בשמים. לא מזמן השווה את עצמו לגדולי המאמנים בעולם, כשהצהיר כי הוא נמצא בקבוצת עילית יחד עם קאפלו ומוריניו, אבל הוא פוטר בבושת פנים פעמים רבות תוך שהוא הסתכסך עם שחקניו. אין ספק, האיש הוא אחת מהדמויות הצבעוניות ביותר בכדורגל העולמי, אחד שמספק סאגות דרמטיות בכל מקום שהוא נמצא בו. חיים מגרלשווילי לומד את זה על בשרו.

באינטרנט מסתובב סרטון וידאו שכבר הפך לקאלט. הסרטון מראה כדורגלן המום, שמסתכל לעבר קו האמצע ומשפשף את עיניו כלא מאמין. רק 15 דקות חלפו משריקת הפתיחה, אך השופט הרביעי מניף את השלט עם המספר שעל גב חולצתו. יש חילוף. השחקן לא מאמין שזה שוב קורה לו, שבועיים אחרי שהמאמן הוציא אותו בדקה השישית. אט אט התדהמה מתחלפת בעצבים. הוא יורד בזעם, מבט כועס בעיניים וצועק באנגלית רצוצה שמזכירה את שפת הישראלים בהודו: "וואיי מי? וואיי נאו?". ככל שהוא מתקרב לנקודת החילוף הכעס הופך לעצבים, הצעקות מאיימות להפוך להתקף אמוק של ממש. הוא מתקרב בצעדים מאיימים אל עבר האיש שאחראי למהלך. השחקן המחליף, זה שאמור להיכנס עתה למגרש, קופץ על חברו ומנסה להרגיעו. רק כשהוא רואה שיתר שחקני הספסל ההמומים קמו לעזרתו ובאו להרגיע את המוחלף העצבני, הוא נכנס למגרש. הזוי. מצחיק. מציאותי. סאגה של ממש. את חיים מגרלשווילי הסיפור הזה פחות משעשע. הוא בסך הכל עוד קורבן של אד דה מוס, עוד אחד ברשימה מכובדת.

דה מוס, 61, נולד בדן האג. חיידק הכדורגל תפס אותו כבר בילדותו והחלום הפך למציאות כשקבוצת הכדורגל המקומית הגישה לו חוזה מקצועני בגיל 20. הקריירה שלו כשחקן הייתה בינונית וקצרה. בשש השנים בהן שיחק הוא עבר ארבעה מועדונים קטנים, שהגדול ביניהם הוא אקסלסיור. בגיל 26 נאלץ לפרוש עקב פציעה. את שנות ה-70 העביר כמורה לספורט ושם, בבית הספר, פגש את אשתו. לזוג דה מוס שתי בנות, אסמי וטסה המפורסמת. הוא חיכה בסבלנות להזדמנות הגדולה, והיא הגיעה ב-1980.

היה זה ליאו בינהאקר שהאמין בדה מוס הצעיר, ומינה אותו לעוזרו באייאקס הגדולה. כעבור שנה עזב בינהאקר את המועדון, וראשי אייאקס נתנו צ'אנס למאמן המבטיח. לאחר עונה נוספת בה עבד בצמוד עם המאמן קורט לינדר, הוא כבר קיבל את המושכות לבדו והתוצאות לא איחרו לבוא: דה מוס הביא דאבל.

שנה לאחר מכן הוא לא הצליח למנוע את עזיבתו של קרויף, שהסתכסך עם ראשי המועדון, וב-1985 החלו להגיע הצרות הגדולות. השחקנים הבכירים של אייאקס, ובראשם פרנק רייקארד, איבדו את האמון במאמן, המשבר החריף וסמוך לסיום העונה הוחלט על פיטורין. אייאקס זכתה באליפות ואת דה מוס ירש בתפקיד קרויף.

התחנה הבאה של דה מוס הייתה בלגיה. הוא מונה למאמנה של מכלן, והוביל את המועדון להישגים חסרי תקדים: זכייה בגביע הבלגי, גביע המחזיקות, אליפות והסופרקאפ האירופי. וכן, היה שם גם אלי אוחנה. החלוץ הישראלי, שבישל את שער הניצחון בגמר המחזיקות מול אייאקס ואף נבחר לכדורגלן הצעיר הטוב באירופה לשנה זו, הפך לפרסונה נון גראטה אצל דה מוס בשנה שלאחר מכן. הדיווחים בתקשורת הישראלית והבלגית דאז סיפרו על חיכוכים בלתי פוסקים, על שחקנים הולנדים שנאמנים למאמן ששיחקו על חשבון הישראלי. אוחנה נאלץ בסופו של דבר לעזוב לבראגה והקריירה האירופית שלו נגמרה. דה מוס המשיך לשלוש עונות באנדרלכט בהן זכה באליפות. אבל אז החלה ההידרדרות.

בשנת 1993 דה מוס נחשב לאחד מבכירי המאמנים ביבשת וחיפש להתקדם. פ.ס.וו איינדהובן הגדולה קיבלה אותו בשמחה, אבל הכישלון היה מהדהד. דה מוס נכשל בניסיונו להביא את המועדון להישגים בעונתו הראשונה. עונה לאחר מכן התייצב המאמן למשחק גביע אופ"א מול באייר לברקוזן. דה מוס חיפש תיקו בגרמניה והחליט בצעד הזוי להרכיב את החלוץ אריק מייר כמגן. איינדהובן ספגה חמישייה והודחה. אוהדי איינדהובן הכתירו את המשחק כאחד ההזויים והמוזרים ביותר בתולדות המועדון. את העונה הזו דה מוס סיים בבית עם מכתב פיטורין.

המסע האירופי שלו נמשך בורדר ברמן, שחיפשה מחליף ראוי לאוטו רהאגל. דה מוס החזיק רק עד ינואר. "הוא הוחתם בגלל הרקורד, אבל צורת האימון והתקופה שלו בברמן הייתה קצרה ומאכזבת", סיכם האתר הרשמי של ברמן את עידן דה מוס. הנדידה נמשכה חזרה לבלגיה ולסטנדרד ליאז'.

התקשורת הבלגית חגגה. דה מוס כונה "הזמני", בגלל הכסף הגדול שקיבל מאיינדהובן וברמן לאחר הפיטורין. בבלגיה נטען כי עיתונאים לחצו על הנהלת ליאז' לפטר את דה מוס כי הוא אינו דובר צרפתית. דה מוס סיפר לאחרונה בראיון בבלגיה את גרסתו: "לליאז' היו שני נשיאים וכל אחד מהם החתים שחקנים שלו. נוצרו קליקות בחדר ההלבשה. אני סמכתי עליהם אבל הם לא נתנו לי מילה. הייתי הקורבן". הפרידה הייתה בלתי נמנעת. לאחר מכן דה מוס עבר לספורטינג גיחון מהליגה השניה בספרד, ופוטר. עונה לאחר מכן נקרא להציל את קבוצת רד דיאמונדס היפנית מירידה, ונכשל. ההילה סביב דה מוס החלה להתפוגג.

בשנת 2003 נחת דה מוס בערב הסעודית כדי לקבל את תפקיד המאמן הראשי באל-הילאל. אחד הצעדים הראשונים שלו היה להעיף מהקבוצה שני שחקני רכש יקרים שלא הוחתמו על ידיו, אקס מנצ'סטר יונייטד אנדריי קנצ'לסקיס ומי שלעתיד יהיה חלוץ מכבי פ"ת ואשדוד פטריק סופו. "השחקנים לא הראו מחויבות ולא השתלבו כאן", נאלצו להסביר במועדון את ההחלטה התמוהה. דה מוס אמנם זכה בגביע עם הקבוצה מריאד אך האוהדים רצו אליפות ודרשו את ראשו. הבעלים, הנסיך עבדאללה בן מוסאד נשבר והתפטר. דה מוס ועוזרו עזבו ביחד איתו.

השניים נשארו במפרץ וחתמו על חוזה עתק לאימון נבחרת איחוד האמירויות. ראשי הנבחרת האמינו שהנחתת מאמן בעל שם תקדם אותם למונדיאל 2006. דה מוס נכשל בקמפיין הראשון והודח בשלב מוקדם של אליפות אסיה. בהמשך הוא התעקש והחליט להכניס סטנדרטים אירופיים למערכת. בראיון לעיתון מקומי הוא אמר: "הכנתי דף מיוחד לכל שחקן שמכסה את הטכניקה, הטקטיקה, המנטאליות והיכולות הפיזיות שלו. אגיש אותו לכל המאמנים שימלאו בהתאם, יחד עם המלצות לגבי מה נדרש מהם (המאמנים) לעשות. המטרה שלי היא לגרום לשחקנים כאן להבין מהו כדורגל מסודר". אף אחד במפרץ לא העריך במיוחד את ההתנשאות של האירופאי.

התוצאות המשיכו להיות עלובות, והנבחרת לא דגדגה את המונדיאל. על הדרך הצליח ההולנדי להסתכסך עם ההתאחדות בדרום קוריאה כשהצהיר, ערב משחק: "לנבחרת דרום קוריאה היה מזל ב-2002. היא לעולם לא תגיע לחצי גמר המונדיאל שוב". 10 חודשים לאחר שנחת בדובאי, התכנסו ראשי ההתאחדות לישיבת חירום והחליטו לשלוח הביתה את דה מוס ופמלייתו, שהרוויחו שם למעלה ממיליון דולר לעונה. המאמן עוד ניסה לסדר לעצמו את משרת נבחרת ניגריה אך הנשרים נבהלו מדרישתו הכספית ובחרו בפיליפ טרוסייה הצרפתי.

לאחר שישב שנה בבית, חזר דה מוס לקדמת הכדורגל בהולנד עם החתימה בויטסה ארנהיים לשלוש שנים. השנה הראשונה הייתה בינונית מאוד והקבוצה לא הגיעה לאירופה. העונה הנוכחית התחילה מצוין עם שלושה ניצחונות רצופים, אבל אחר כך באה נפילה ששיאה בתחילת חודש מארס. דה מוס הסתכסך עם שחקנים בכירים ובראשם הקפטנים לשעבר, תיאו ינסן וסיבארד ספרוקל. ינסן שמע שהוא אינו נכלל בסגל למשחק חוץ מול אקסלסיור, לקח את מכוניתו ונטש את האיצטדיון בזעם. ספרוקל הודח מתפקיד הקפטן לטובת החלוץ סאנתי קולק, שלטענת דה מוס: "משקיע באימונים ולכן מגיע לו". הבלם זעם והטיח בדה מוס: "מי אתה בכלל?". לאחר מכן אמר לתקשורת: "היה בינינו ויכוח. עכשיו הוא יודע בדיוק מה אני חושב עליו".

התקשורת ההולנדית מיהרה לחגוג על הסיפור שכונה "אופרת הסבון של ויטסה". ינסן וספרוקל, יחד עם המגן פול ורהיי, שגם הוא הסתכסך עם המאמן, זכו לכינוי "המורדים". דה מוס נלחץ והגיב: "המורדים מונהגים על ידי שני שחקנים וזה יעבור. אני ישיר עם שחקנים, ביקורתי ולא פוחד מעימותים. לפעמים הם שוכחים שהם עדיין לא עשו כלום בקריירה שלהם. אבל הביקורת שלי מתרכזת בכדורגל וכל מה שאני רוצה הוא להפוך אותם לכדורגלנים טובים יותר. לשחקנים שלי אני מתייחס כמו אל מקצוענים ולא חובבנים וכך אני מדבר אליהם".

העיתונאי רפאל קליס מהאתר "ספורטסוויק" חושב אחרת: "דה מוס הוא איש מוזר. בסך הכל הוא מאמן טוב שתמיד אומר שהוא הופך שחקנים לטובים יותר אבל בפועל הוא גם שובר הרבה שחקנים. אם שחקן לא ממלא אחרי ההוראות שלו, הוא מחוק אצלו".

חיים מגרלשווילי נקלע, אולי שלא באשמתו, לעין הסערה. במשחק בטוונטה הוא הוחלף בדקה השישית לאחר שטעה בסגירה וקבוצתו ספגה שער. ספרוקל וינסן הזדרזו לעמוד לצדו וביקרו את דה מוס בפומבי. המאמן הצהיר כי החילוף היה מקצועי ונבע מטעויות של מגרלשווילי, שמצדו צורף מיד על ידי התקשורת לחבורת המורדים. שבוע לאחר מכן ינסן וספרוקל ישבו ביציע ואילו דה מוס החליט במפתיע לפייס את מגרלשווילי כשהכניס אותו בדקה ה-26 למשחק התיקו מול ברדה.

אבל מגרלשווילי לא ציפה את מה שקרה לפני שבועיים במשחק באלקאמר. 15 דקות מאופסות הספיקו לדה מוס, שהחליט להחליף את הישראלי בחברו ינסן. המאמן הסביר: "הוא עשה שלוש טעויות שהביאו למצבים של אלקאמר. הייתי צריך לעשות את החילוף אפילו קודם. זה כואב לו, אבל גם לי". ינסן, שהספיק להרגיע את מגרלשווילי לפני שנכנס, המשיך במגמה ההתקפית: "החילוף הזה מגוחך. זאת כנראה האסטרטגיה החדשה שלו. אין בזה שום היגיון אבל הוא זה שצריך לתת את ההסברים". קליס הוסיף: "תמיד היו לו בעיות עם שחקנים ותמיד שחקנים יצאו נגדו בגלל שהוא אחד שלא יזוז מהדעה שלו".

בינתיים, נשלח המנהל הטכני מרק ואן הינטום לשוחח עם השחקנים ולהרגיע את הרוחות. ורהיי, ינסן וספרוקל ההולנדים חזרו להרכב בניצחון 0:3 על ספרטה רוטרדאם. מגרלשווילי נשאר בחוץ. בהולנד טוענים כי את הסיפור שלו עם דה מוס הוא גמר והוא לא ישחק עוד העונה. לדה מוס יש כבר הסבר אחר לפרשה, כפי שסיפר בשבוע שעבר: "הכל היה סיפור של כסף. המועדון בקשיים כלכליים ושחקנים חששו שלא יאריכו להם את החוזה וזה יצר מתח בחדר ההלבשה. כעת נכנס כסף מהעירייה, המועדון ניצל ואנחנו במומנטום חיובי ומסתכלים קדימה לעבר גביע אופ"א. הפרשה מאחורינו".

למרות הכל, בהולנד תמימי דעים כי דה מוס לא ימשיך בעונה הבאה. בהנהלה כבר הוחלט להתיר את חוזהו. אדוארד סטורינג, מנהל מחלקת הנוער של פ.ס.וו איינדהובן ומי שאימן כבר בשלוש קדנציות בויטסה, צפוי לקבל את המינוי. ודה מוס? הוא כבר מנהל מו"מ מתקדם עם נבחרת הונגריה. קליס: "דה מוס לא מוערך על ידי ויטסה ולא מרוצים ממנו. הוא איבד הרבה מההערכה כלפיו בהולנד". עכשיו רק נותר לראות האם למגרלשווילי תהיה עדנה מחודשת באירופה והאם יצליח דה מוס עם נבחרת הונגריה יותר מאשר אחד מקודמיו בתפקיד, לותר מתיאוס. אנחנו נמשיך לעקוב.