"דבר כזה עוד לא קרה לי"

בקיץ האחרון התקבל דיוויד בלאט באפס פילזן כגיבור. הוא אך זכה באליפות אירופה לאומות עם נבחרת רוסיה, וקיבל לידיו את התקציב הגבוה בהיסטוריה של המועדון. המטרה המוצהרת הייתה זכייה בכל התארים המקומיים, וכן כרטיס כניסה לפיינל פור היורוליג. בפועל, חוותה הקבוצה מאיסטנבול עונה קשה במיוחד, רצופה משברים ושערוריות, הודחה מהיורוליג עוד בשלב הטופ-16 ומספר מחזורים לסיום העונה הסדירה בטורקיה דורגה במקום השני. אמש (ראשון), לאחר הפסד ביתי 81:77 לקרשיאקה הקטנה, החליטו ראשי המועדון לשבור את הכלים ולהיפרד מבלאט. 'מיסטר קלין', כפי שיש הנוהגים לכנותו, פוטר לראשונה בקריירה במהלך העונה.

"אני כבר 15 שנה במקצוע ודבר כזה עוד לא קרה לי", סיפר היום בלאט לוואלה! ספורט. "לדעתי, במקום מסוים זו הייתה החלטה מאוד אמוציונאלית של הרגע, שהתקבלה ממש אחרי ההפסד. אבל אלה החיים. זה היה מאוד מוזר, מאוד לא צפוי. עד עכשיו אני לא מבין כל כך מה קרה שם. שלושה מחזורים לסיום העונה, הקבוצה שלנו במקום השני. עד ההפסד אתמול ניצחנו שלושה משחקים ברציפות והצלחנו להתאושש אחרי התקופה הקשה שעברה עלינו מאז נאלצנו לשחרר את שלושת האמריקאים. נכון שההפסד אתמול לא היה טוב, אבל לא הבנתי את העיתוי".

אחרי כל מה שעברתם העונה, אני מניח שזה די מסתכל כאשר לא מאפשרים לך לסיים את העבודה.

"יש הרבה תסכולים מהעונה, מכל מיני סיבות. כל מה שקרה עם משחק היורוליג בבלגרד ואחריו, העזיבה של השחקנים. העונה הליגה הטורקית מאוד-מאוד קשה ובפילזן לא היו רגילים לזה. כנראה שהם רצו לעשות איזשהו צעד, להוכיח משהו לשחקנים לקראת הפלייאוף, והרי שינויים בסגל השחקנים כבר אי אפשר לעשות. זה עדיין לא קרה לי בקריירה, אבל כנראה שחוק הממוצעים תפס אותי. בשנים האחרונות, בכל מקום שעברתי, לקחתי תארים. יכול להיות שחלק מהתסכול שלי ושל ראשי הקבוצה הוא מהעובדה שעד עכשיו פילזן לא לקחה תארים ועברה עונה לא קלה. כנראה שהתסכול הכריע".

באופן אישי, עד כמה אתה מרגיש אחראי לכל מה שקרה?

"התחושה שלי היא שאם הייתי יכול להתחיל מחדש ולעשות דברים אחרת, הייתי עושה. ביני ובין עצמי אני יודע שלקחתי מספר החלטות לא טובות. גם לגבי שחקנים, גם לגבי המרקם של הקבוצה. העובדה שהצטרפתי לקבוצה באיחור, אחרי אליפות אירופה, גם פגעה. אני בוודאי מאוכזב, אבל מודה ומתוודה שלי היה חלק לא מבוטל בכל מה שקרה. בכל יום אני מדבר עם השחקנים שהחוכמה היא להסתכל על עצמם קודם, לחשוב איפה הם יכולים לשפר ולהשתפר, וגם אני צריך לנהוג כך. במקרה הזה יש על מה להסתכל, ואני אלמד מכך".

ההתדרדרות של פילזן למעשה, החלה בפרשת האמריקאים, לפני משחק היורוליג בבלגרד: לורן וודס, רשארד רייט, אנדראה האטסון ודרו ניקולאס סירבו להמריא עם הקבוצה למשחק החוץ מול פרטיזן, בשל אזהרות משרד החוץ האמריקאי כי סרביה מסוכנת לאזרחי ארה"ב. שבוע קודם לכן גברה פילזן בבית על פנאתינייקוס וכבר החלה לחלום על העפלה לשלב רבע הגמר, אלא שבבלגרד, עם סגל קצר במיוחד, היא לא היוותה יריב לקבוצה המקומית. ימים לאחר מכן החליטה לשחרר את השחקנים הסוררים (למעט האטסון, שהתנצל) ולמעשה וויתרה על עונת היורוליג, שהסתיימה בצורה עגומה עם חמישה הפסדים רצופים.

"האם התקרית ההיא הייתה הגורם העיקרי לנפילה שלנו? כן ולא", משיב בלאט. "גם לפני המקרה לא הרגשתי שהקבוצה ממצה לחלוטין את הפוטנציאל שלה, אבל ברגע שקרה מה שקרה עם השחקנים האלו הבנתי גם מה הסיבה. כשיש אנשים שלוקחים החלטה מהסוג הזה ומסבירים אותה כדאגה למצבם האישי, לבטיחונם האישי, ולמרות אי הסבירות של דבר, אתה מבין שמה שמנחה ומוביל אותם זה אינטרסים אישיים, אגואיסטים. צורת המחשבה של 'אני קודם, ואז היתר'. החלק שלי היה שאני, בסופו של דבר, הייתי זה שבחר להביא את האנשים הלא נכונים לקבוצה, וגם אחר כך שלא הצלחתי לשנות את התפיסה הזו. הם לא אנשים רעים, אבל הם לא אנשים מהסוג שהייתי רגיל להביא לקבוצות ולעבוד איתם. אחרי המקרה היינו צריכים לבנות את הקבוצה מחדש, וברור שיש עליות וירידות. בסוף יצא שאני שילמתי את המחיר. אי אפשר לבנות קבוצה בשבוע-שבועיים, והשחקנים החדשים שצירפנו במקום אלו שעזבו נמצאים כאן בקושי שבועיים-שלושה. נכון שניצחנו כמה משחקים ברציפות, משחקים לא קלים, אבל אז באה ירידה. זה צפוי כשאתה עושה אינטגרציה שלמה עם שחקנים חדשים".

אחרי פרשת לורבק בשנה שעברה, זו העונה השנייה ברציפות שאתה סובל מפרשיות מוזרות מחוץ למגרש שמחסלות כל אפשרות להישגים מקצועיים. מזל רע?

"פייר, אני מרגיש הרבה יותר אחריות בכל הנוגע למה שקרה העונה. בעונה שעברה זה לא היה תלוי בנו. אני מאחל לכל מי שעוסק במקצוע שתהיה קריירה כמו שהייתה לי, ואפשרות לעבוד עם כ"כ הרבה אנשים טובים ושחקנים טובים".

בשורה התחתונה, זו עונה די מוחמצת.

"זו אחת העונות הפחות טובות שהיו לי בשנים האחרונות. אבל תשמע, לא קל בכלל במקצוע הזה. כל המאמנים שעובדים בחו"ל יכולים להעיד שלבוא ולעבוד במדינה אחרת, במערכת חדשה, זה דבר שהוא מאוד קשה, דורש המון אומץ ויכולת במישורים מקצועיים, תרבותיים והסתגלותיים. זה לא פשוט בכלל".

מה עכשיו?

"עכשיו אני אסע למוסקבה כדי להתחיל את ההכנות לאולימפיאדה עם נבחרת רוסיה. בין לבין אנוח קצת, כי הרבה שנים שלא היה לי זמן למנוחה. בינתיים, עד לסיום עונת הלימודים, המשפחה תישאר בטורקיה".

אי אפשר להתעלם מכל הפרסומים אודות העונה הבאה, השמועות עליך ועל צסק"א.

"גם אם רוצים להאמין לי וגם אם לא רוצים להאמין, אין שום שחר לכל מה שפורסם. אף אחד לא פנה אלי, לא בפועל ולא דרך שליחים. זה פשוט לא נכון. מה יקרה אם בעתיד תגיע פנייה? נשב, נבדוק ונחשוב. עד אז, אלוהים גדול".

ohadgreenwald@walla.co.il