אם יש משהו שהוכח עד כה בקדנציה של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, זו העובדה שכל מה שנראה עד כה כבסיס מוצק לקומבינות התגלה ככשר לחלוטין. בית"ר ירושלים ערערה על העונש שספגה בעקבות קריאות הבוז בטקס הזיכרון לרבין, כולם סברו כי העונש לא יוסר, אבל דייני ההתאחדות קיבלו את הערעור וביטלו אותו. מכבי פתח תקווה אמורה לפתוח רגליים להפועל תל אביב כדי למכור את המשחק לגיא לוזון, ובמקום זאת מנצחת 1:2 ותורמת לפרידה המוקדמת של המאמן מהמועדון האדום. אותה מכבי פתח תקווה, "הקבוצה שלא תרד כי היא מנוהלת על ידי הלוזונים", הפכה לגרועה ביותר בליגה ונמצאת בסכנת נשירה ממשית.
מהיום שבו לוזון נכנס להיות יושב ראש ההתאחדות, הוסרו ממנה הרבה כתמים. דרך הניהול זכתה לשבחים ולפרסים ומערך ההסברה הפך להיות מקצועי ביותר. ואולי משום ששקט כל כך בגזרה, כשהכל כבר נראה בסדר, התדמית של ליגת העל הפכה להיות נקיה יותר ואפילו האחיין גיא שבר כל מוסכמה והתפטר ממכבי פתח תקווה, דווקא אז קפץ שוב הלוזון ליושב ראש ההתאחדות. "לכל אורך העונה השופטים מקפחים את מכבי פתח תקווה", תקף היושב ראש, "גם אתמול לא נתנו לקבוצה פנדל". כשנשאל האם השופטים מנסים לאותת לו כי "אנחנו לא סופרים את העובדה שמדובר ביו"ר ההתאחדות", השיב, "אם היו אומרים לי את זה, גם אני לא אספור אותם".
העיתוי שבו בחר לוזון לתקוף את השופטים לא מקרי. עד השבת האחרונה, סכנת הירידה של מכבי פתח תקווה לא נראתה מוחשית. זה לא רק ההפסד לסכנין, זו העוצמה שלו (מישהו זוכר מתי בפעם האחרונה הפסידה פתח תקווה 4:0 באורווה?), שיחד עם הניצחון של הרצליה על אשדוד הגדילו את רמת הכוננות במלאבס למוחשית במיוחד. עכשיו, באותה מידה שיכול להיות לנו דרבי פתח תקוואי בליגת העל בעונה הבאה יכול גם להיות אחד בלאומית, וכבוד היושב ראש נדלק. עד כאן.
כעיקרון, מותר ללוזון כיושב ראש ההתאחדות להעביר ביקורת על השופטים, להצהיר שהוא מתכנן להיוועד עם משה אשכנזי ולתקן עוולות שונות. בזמן האחרון הכריעו יותר מדי שריקות שערורייתיות משחקים, וקריאה לסדר היא יותר מלגיטימית. מה שאסור ללוזון לעשות הוא להעדיף קבוצה אחת על פני 11 האחרות בליגה, ועוד לעשות זאת בטון מאיים כאילו הוא הבעלים הנוכחי שלה.
חשוב לציין, איגוד השופטים לא כפוף להתאחדות לכדורגל ולעומד בראשה, אולם מי שחושב שהתבטאויות כאלה נופלות על אוזניים ערלות, תמים. אף שופט לא ישרוק במודע לטובת מכבי פתח תקווה, אבל המשפטים האלה יישבו בראשו ובכך כבר יש טעם לפגם.
לוזון הקפיד להיות ייצוגי בכל הזדמנות בשנתיים האחרונות, להראות שההתאחדות לכדורגל פתחה דף חדש. עד עכשיו זה עבד, אבל כעת הגיעה שעת המבחן האמיתית שלו, כשציפור נפשו מתעסקת במאבקי הירידה. זה הזמן של כבוד היושב ראש להפגין את הממלכתיות הראויה, להפריד בין קודש לחול. במבחן הראשון הוא כבר נכשל, אבל יש עדיין זמן לתקן. כי לא קבלת תקנים, אירוחים מופתיים של משלחות זרות ואותות גבורה מאופ"א הם אלה שינסכו על ההתאחדות נופך נקי וזך, אלא הטוהר והניקיון במאבקי הירידה.
המבחן האמיתי של לוזון
6.4.2008 / 16:40